יש יורש לבניטז

בעשור החולף היריבות בין ארסנל למנצ'סטר יונייטד ייצגה את הפרמיירליג בעולם, כששתי הקבוצות מתאפיינות במאמנים דומיננטיים, שכאילו הגיעו מעידן אחר. המשחק אמש (ראשון) בין הקבוצות הועבר לראשונה בתולדות בריטניה בטכנולוגיית D3, ואכן, טרם המשחק חזינו בתמונות של ונגר ופרגוסון לובשים משקפי תלד מימד ומסמלים חלק מהכיוונים שאליהם הולך הכדורגל. אחרי המשחק נדמה שאחד מהם אכן עבר לעתיד, בעוד השני נותר מעט תקוע בעבר.

סר אלכס פרגוסון. אחד האלמנטים שמותירים את השועל הסקוטי רלוונטי גם בגיל 69 זו יכולתו הפרגמטית, כי פרגי לא חושש ללמוד ולהתפתח. הניצחון על ארסנל טמון במספר מהלכים מבריקים של ה"בוס", כשאחד מהם הוא הטיפול הנכון בנאני. אם בעבר פרגי היה שולח שחקן שהתנגח בו לישון עם הדגים, העונה הוא כבר פחות קיצוני. אומנם בהתחלה פרגוסון הקפיא את הפורטוגלי, אך לאחר שהוא התנצל, המאמן מחל על כבודו למען הקבוצה והחזיר אותו לעניינים. "שבוע אחרי שבוע הבוס הראה יותר ויותר ביטחון ביכולת שלי, וזה מאוד עזר", התוודה נאני, שלאחרונה חוזר לפרוח ולהצדיק חלק מהציפיות ממנו. אתמול גמל נאני לפרגוסון עם קציר בהגנת ארסנל.

עוד החלטה מכרעת של פרגוסון הייתה לפתוח עם קישור לוחמני במיוחד, שבא לידי ביטוי בהצבתו בהרכב של פול סקולס, אחרי שזה שיחק מול מנצ'סטר סיטי באמצע שבוע. סקולס, כזכור, כבש בדרבי, ופרגי החליט לנצל את המומנטום ונתן לג'ינג'י להיות הגנרל במשחק במקום גיגס. במקביל דארן פלטשר הוגבל לתפקיד הסלקטור של פברגאס כדי למנוע ממנו כניסה למשחק, וגם על מייקל קאריק לא ויתר פרגוסון, שכן סקולס לבדו עלול היה לקרוס פיזית מול הקישור האנרגטי של ארסנל. זה השתלם, כשהיונייטד הציגה קישור יעיל ונוקשה.

אבל השחמט היה בהצבתו באגף של ג'י סונג פארק, האיש שלו למשימות מיוחדות. "מתקפת נגד היא תמיד חלק מהמשחק שלנו", אמר פרגי לאחר המשחק, "במיוחד בחוץ. ארסנל אוהבת לשחק למעלה, לכן אם אתה זוכה בכדור ומתקיף מהר, יש לך סיכוי לעקוץ". ואכן, אתמול יונייטד עקצה בשתי מתפרצות מסחררות, וקאפלו היטיב לנסח זאת היטב: "מנצ'סטר יונייטד היא מכונת מלחמה". בתורת הסינרגיה של פרגוסון השלם מטשטש את סך חלקיו הבינוניים. הקבוצתיות של יונייטד אולי הכי חזקה בהיסטוריה. לעתים המכונה צריך שימון או שדרוג, אך כל עוד הוא חי, סר אלכס פרגוסון יוביל את ה-קבוצה.

ארסן ונגר. "בבקשה ונגר, תחתים חלוץ!", התחננו האוהדים ב"בלוג התותחנים", שחלמו על חיית רחבה, כזה שאתמול היה מצליח לדחוק פנימה את שלל ההזדמנויות שקיבלו שחקני ארסנל ברחבת היונייטד. אבל ונגר, שידוע בעקשנותו ובדבקותו הבלתי מתפשרת בדרכו, סירב. מול היונייטד ונגר כבר עבר פאזה, והצרפתי פתח בלי אף חלוץ טבעי. אומנם ארסנל כבשה העונה הכי הרבה, אך החוכמה היא גם לדעת לספוג מעט. באופן אירוני, ארסנל כבשה אמש מרגליו של בלמה ורמאלן, ולמעשה הגנת התותחנים כבשה הכי הרבה שערים העונה – 17. האם ההתקפה הגרועה ביותר היא הגנה?

הצרפתי שמרן לשיטתו, שבוי בתוך הקונספט של עצמו, וארסנל, שהובסה בבית מול יריבת טופ 4 בפעם השנייה ברציפות ואף חטפה שישייה, כואבת את חידלון הקונספציה. בשונה מבעבר, הפעם ונגר לא יכול להסתתר מאחורי תירוץ "חוסר הניסיון של הילדים", והמאמן פספס את ניצחונו ה-300 בפרמיירליג בכאב רב. "כרגע לא יוחתם שום שחקן", אמר בסיום ונגר, שנראה כמו שרוי בוורטיגו. הוא עדיין סבור שקבוצתו היא פרח יפהפה בשדה קוצים, שהנה אוטוטו ארסנל מתרוממת, אך למעשה התותחנים יכולים למצוא עצמם בעוד שבועיים (אחרי מפגשים מול צ'לסי וליברפול) מחוץ למרוץ האליפות. שוב. שש שנים יתומות מאליפות עלולים להפוך את ארסנל לליברפול בגרסה האירופאית, ואת ונגר למאוס כמו בניטז.

לאחר שהצהיר בתחילת העונה "אני אמלא את מקומו של רונאלדו", נאני כיסח את פרגי קבל עם ועדה. הפורטוגלי, שהיה מלך בישולי הקבוצה בעונתו הראשונה, התלונן ש"במשחקים החשובים אני לא משחק", וכצפוי, הוא נענש בשיטתיות הכמעט מאפיונרית של דון פרגוסון. למזלו של הפורטוגלי, שהגיע כחלק מהלטיניזציה של קירוש במועדון, גם פרגי מודע לסגל השחקנים התפל שבאמתחתו, כך שנאני זכה בשבועות האחרונים להזדמנות שנייה. מול ארסנל הוא כבר הציג את משחק השיא שלו במדי השדים האדומים: בשער הראשון נראה היה כאילו כוכב מחשבים אסייתי זריז ידיים שלט בו דרך הפלייסטישן בעת מבצע העונה, ובגול השני הוא ביצע מתפרצת כמו בספר.

פרט לווין רוני, אין לפרגוסון עוד שחקן מלבד נאני עם ארסנל התקפי רחב, אשר מסוגל לייצר מצב לגול, ולסכן את השער בכזה מגוון של דרכים (בעיטות בשתי רגליים, הגבהות, דריבל, סיומת סבירה, נגיחות, בעיטות חופשיות). כמו במקרה רונאלדו, פרגוסון יודע לחנך וללטש יהלום, ויכול להיות שהשינוי של נאני הילדותי הושלם רק אחרי ששב מה"השעיה" - קונקרטי ותכליתי יותר, עם פחות טריקים ויותר מחויבות קבוצתית וטקטית. "אמרתי לו שהוא חייב לקחת את ההזדמנות כאשר היא תבוא", אמר פרגי. "כבר אמרתי בעבר שאני נאני ולא רונאלדו, אז אל תשוו, הסגנון שלנו שונה", ביקש נאני השבוע. מול ארסנל נאני סוף סוף ניצל את הצ'אנס להיות לואיס נאני.

100 – שערי ליגה לווין רוני, השחקן ה-18 שמגיע למעמד הנכבד בגיל 24. רוני כבש 20 שערי ליגה והספיק לעבור את רף השערים של המלך מאשתקד, אנלקה. כשמורידים מחניבעל הרעב את המסכה, ונותנים לו לתקוף בלי סירוס טקטי, הוא עשוי לטרוף בלי סוף.

14 – משחקים מנצ'סטר סיטי לא מנוצחת בסיטי אוף מנצ'סטר (11 ניצחונות ו- 3 תיקו). הניצחון בסגנון איטלקי 0:2 על פורטסמות רושם שיא פרמיירליג למועדון היומרני.

21 – משחקי בית רצופים האיסטלנד כובשים, דבר שלא קרה למנצ'סטר סיטי בפרמיירליג. האקסיומה להצלחה מתחילה מבית, הרי החוק אומר - ביתי הוא מבצרי. רוברטו מאנצ'יני מסתמן כבעל בית נהדר.

צ`לסי נגד ארסנל, מלחמת עולמות. באנלוגיה לטניס – הנין מול סרינה. כמו ז'סטין הנין, כך גם ארסנל קבוצה על טהרת צרפת–בלגיה, גם ארסנל עדינה וקרצייה, אלגנטית, יצירתית ועקשנית, נקייה מכל רבב כמעט, וכמהה לזכות בתואר אחרי זמן רב. כמו הנין, גם ארסנל הפסידה במשחק הקובע. למעשה, עבור התותחנים כל משחק בלוח המשחקים הוא כמו גמר גראנד סלאם.

צ'לסי, מנגד, במיוחד דרוגבה, מזכירה את סרינה וויליאמס: כוחנית עם טאץ' רך, ברוטלית, מקללת שופטים, אך נותנת שואו לצופים; מקצוענית, אגרסיבית מכולן, בקיאה בכל רזי המשחק בצורה מקסימלית, ומעל לכל פייטרית לא נגמרת. בשבת צ'לסי ניצחה במוקש ה"טראף מור", 1:2 בדקות הסיום משער של "מיסטר צ'לסי" ג'ון טרי. נגיחתו הייתה כמו סרב עוצמתי של סרינה - חזק, מכל הלב ובעיקר עם אופי.

הגורם שיכריע את ההתמודדות הזו יהיה הקרב במרכז השדה. צ'לסי (אומנם בלי אסיין) עם למפארד, באלאק המזדקן ואובי מיקל המאכזב, מול דיאבי הנפלא, דנילסון, ססק המטדור וסונג שנהפך לקשר אחורי גדול. התותחנים יגיעו חבולים ופצועים לסטמופרד ברידג', ופרגוסון יודע: "יהיה לה קשה, אבל אני אחזיק אצבעות לארסנל". לדאבונו, כשצ'לסי רואה דם היא טורפת. הסנוקרת שחטפה ארסנל מדרוגבה במפגש הקודם מרחפת ב-HD מעל ונגר. היתרון במרכז השדה משאיר לו ולפרגי תקווה.