ואני, מי אני, מה נאני?

בעוד ארסנל ממשיכה לאבד זהות, שאול אדר ראה באמירויות את נאני מקבע את מעמדו ביונייטד ואת רוני מדגים כדורגל מושלם

שאול אדר, אצטדיון האמירויות

יש מעט מאוד מראות מרשימים יותר מתחילתה של התקפה מתפרצת מושלמת של מנצ'סטר יונייטד. רגעים ספורים אחרי שהיא כמעט ספגה שער בהתקפה של ארסנל בשלהי המחצית הראשונה, הגיע הכדור לנאני באגף ימין. הוא התקדם לאורך המגרש ואז החל ויין רוני בריצה שלו. כשתיאו וולקט או אנדריי ארשבין פותחים מבערים זה מחזה אסתטי, כאשר רוני עושה זאת, עם גוף של מתאגרף ומראה של מתאבק ואפקט של יוסאין בולט, זהו מחזה מטיל אימה ומרהיב כאחת, התגלמות כדורגל של אגרסיביות ונחישות.

נאני התקדם והמתין ואז, כשרוני הותיר מאחריו את מגני ארסנל ואת דנילסון הרך וההססני, הוא שחרר מסירה מדויקת לרגליו של החלוץ האנגלי שכבש את השער השני לזכות מנצ'סטר יונייטד וגם הבהיר את יחסי הכוחות האמיתיים. הפער בין מנצ'סטר יונייטד וארסנל אינו רק ניצול הגנה פריכה כמו בשער הראשון העצמי של אלמוניה, אלא בגישה. ההבדל בין רוני לדנילסון הוא הבדל בין יונייטד לארסנל ובין אלכס פרגוסון לארסן ונגר.

המשחק לא היה שונה במהותו מהמשחק בחצי הגמר ליגת האלופות בעונה שעברה, ומאותו פס ייצור של התבוסות הצורבות שהנחילו צ'לסי ודידיה דרוגבה בשנים האחרונות לארסנל. שער ראשון אחרי טעויות בהגנה ועוד שני שערים מהתקפות מתפרצות, וביניהם חילופי מסירות של התותחנים. ארסנל מזכירה בשנים האחרונות ניסוי מרתק, יפהפה לעיתים, שהשתבש לגמרי והפך לסרט אימה. הארגון איבד את דרכו כמועדון כדורגל ונכשל במשימה הראשונה שלו: הגדרת משימות. בתוכניית המשחק בין ארסנל ובולטון הופיע ראיון עם אוהד, כריסטופר וולקינגטון שמו."רמת ההנאה שלי מצפייה בארסנל אינה נמדדת במיקום שלנו בליגה, בהצלחה שלנו במפעל מסוים, או אפילו אם ננצח את המשחק", צוטט בתוכניה של המועדון. "ההנאה היא לראות ספורטאי על עושים משהו שבלתי אפשרי לבצע בצורה טובה יותר".

כמעט כל אוהדי ארסנל סולדים מהגישה הזו, אבל העובדה שהמועדון בחר להציג אותם מעידה משהו על אובדן הדרך. ארסנל הפכה מנטאלית לקבוצת נוער שהגדרת תפקידה היא הצגת כדורגל נאה וטיפוח כישרונות. אם יש מילה אחת שמתארת את הקבוצה במשחק מול יונייטד, המילה הזו היא "רכה". ארסנל הייתה רכה מבחינת הכדורגל, השערים שהיא ספגה והיכולת ההתקפית על כל הקונוטציות המיניות. וגם במשמעות הצפון-אנגלית ארסנל היא רכה, כלומר לא חכמה. היא יכולה ביום טוב להציג את הכדורגל המתוחכם בעולם, אבל מול יריבה חזקה שמולה נחוצים ישירות ופיזיות, אין לארסנל כלים. מלבד ההתקדמות של אלכס סונג וההצלחה ברכישת תומאס ורמאלן, נותרו לארסנל בדיוק אותן בעיות של חוסר פיזיות ונחישות מנטאלית ששיסעו את משחקי המפתח שלה בשנים האחרונות. לעיתים נדמה שוונגר, על כל גאוניותו, כבר לא מסוגל להודות בטעויותיו וזקוק לאדם שיכפה עליו חשיבה מחדש. במבנה הנוכחי של הקבוצה אין אדם כזה.

עוד בוואלה! NEWS

פשוט ומשודרג: איך תעשי קוקו שיסדר אותך לכל היום?

לכתבה המלאה

פלה לבן מתמיד

ארסנל דווקא פתחה את המשחק היטב, אבל גם כששלטה במשחק לא נראתה חדה מספיק או מוכנה מנטאלית. הקבוצה הגיעה למצבים, אבל מעט מאוד בעיטות היו מסוכנות או למסגרת. לעומת זאת הציגה יונייטד תכליתיות ואת נאני. אחרי עונה מאכזבת שבה חלק מאוהדי הקבוצה התייאשו ממנו, הציג נאני, כך הסכימו השחקן ומאמנו, את התצוגה הטובה ביותר שלו במדי יונייטד. כבר מדקות הפתיחה הוא מצא פרצות באגף שמאל של ארסנל, התעלל בגאל קלישי ומצא את החללים ברחבת ה-16 של המקומיים. השער הראשון של יונייטד ירשם כשער עצמי של אלמוניה, אבל בספרי ההיסטוריה של יונייטד אולי ייחרת השער הזה כרגע שבו תפס נאני את מקומו באגף הקבוצה. הוא הותיר מאחוריו את קלישי וסמיר נאסרי בתרגיל מבריק, הטעה את ורמאלן והקשית כדור ששוער ארסנל דחק לשערו.

נאני מילא תפקיד מרכזי גם בשער של ויין רוני ובשער השלישי, של ג'י סונג פארק, ניתן היה לראות את הנזק שהותירו השניים על הגנת ארסנל. הקוריאני פרץ אחרי עוד קרן של ארסנל, לצידו רוני ונאני, וקלישי, בחר להותיר את פארק לבדו מול אלמוניה. זה לא עזר. פארק הבקיע בדקה ה-51 והמשחק הוכרע. עד לסיום ניתן היה להתענג על עוד הופעה של ויין רוני. "פלה הלבן" שרו ביציעים, אבל לרגעים הוא נראה מבחינת העוצמה והתבונה כמו מוחמד עלי הלבן. לא מרחף כפרפר, אבל בהחלט עוקץ וכריזמטי בדרכו. ביציעים עברו לנופף את הצעיפים הירוקים צהובים ולשיר נגד תועבת משפחת גלייזר, וויליאם גאלאס הוסט לעמדת החלוץ המרכזי וארסנל זכתה לשער של ורמאלן ודומיננטיות בדקות הסיום, שהמתיקו במעט את הידיעה שהיא קבוצה שאינה מסוגלת להתמודד עם שתי הקבוצות הבכירות בליגה.

אוהדי ארסנל עזבו את האצטדיון כשהם מאוכזבים ומושפלים. אבל בתוך תוכם הם ידעו שאותו אוויל מתוכניית המשחק שדיבר על הנאה ללא קשר לתוצאה צדק חלקית לפחות. הם זכו לראות ספורטאי על בשיא יכולתו, בתצוגה מושלמת ששום כדורגלן לא יכול להאפיל עליה. ווין רוני הבקיע את שערו המאה בליגה, ובדיוק כמו שערו הראשון, גם זה נכבש מול ארסנל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully