עוד שנה במדבר

מה דעתכם על ההרכב הבא? שוער: טברטקו קאלה. הגנה: מרכוס גלארסה, פבל פרגל, דנילו מוריירה, ג'סטין זולו. קישור: וויליאם סוארס, מוחמד אדמו, איגור קוסטרוב, ג'וזף טאצ'י. חלוצים: ג'יימס ביסו (אריק גאוו ), פטה בנגורה. בכל קבוצת כדורגל אנחנו נוהגים להציג בדרך כלל את רשימת השחקנים מהסוג הזה כרכבת נבחנים אינסופית שנוחתת במהלך חודשי הקיץ בקבוצה ישראלית. אבל כאן, בהפועל באר שבע מודל 2010, הסיפור מעט שונה. השחקנים האלה, כולם, עברו העונה תחת ידיו של המאמן גיא עזורי. שניים מהם עזבו עוד לפני שהעונה התחילה, אחרים חתמו ועזבו כעבור חודש, חלק החזיקו חודשיים, אבל בסופו של דבר מתוך רשימת השחקנים הזאת, שמזכירה תחרות אודישנים ב"כוכב נולד", חמישה משחקים היום בבאר שבע. איך אמר לנו השבוע גורם בקבוצה? "תרשום שמזל שחלון ההעברות נסגר, אחרת התקציב שלנו העונה היה 50 מיליון שקל".

זוהי רק דוגמה קטנה מדוע הפועל באר שבע מתקשה להגדיר את העונה הזאת כהצלחה. אחרי הכל, הקבוצה חמקה ממאבקי הירידה הרבה לפני שהם בכלל החלו. מקום שמיני בעונת החזרה לליגת העל זה לא נתון שיש לבטל במחי מיד, אלא שכל הכסף המיותר והמוזר שנשפך על השמות שצוינו לעיל, כמו עוד הרבה דברים אחרים, מקשים על המועדון לסמן את השנה הזו כאבן דרך בדרך החדשה עליה מנסים שם לעלות. רכבות שחקנים כאלו וסיפורים לא מובנים מהסוג הזה הם הדברים מהם ניסו בבירת הנגב להתנתק, אבל העונה, למרות הכיס העמוק ממנו נהנה מאמן הפועל באר שבע, התמורה עדיין לא מספקת והטבלה אפילו קצת משקרת.

ההתנהלות הזו החלה עמוק בקיץ. אבל אם אז ניתן היה לתאר זאת כשכר לימוד של מאמן צעיר, החודשים האחרונים מלמדים שחוסר היציבות והרצינות בבחירת השחקנים הם דפוס אימון של ממש אצל עזורי. הזמן: תחילת העונה. המקום: מחנה האימונים של הפועל באר שבע בגרמניה. האירוע: שחקן אלמוני בשם פטה בנגורה, שמציג עצמו ככוכב גדול שהגיע מסט. אטיין, מגיע לחדר האוכל במלון, ניגש לסלסלת הפירות ומתחיל להקפיץ תפוחים לעיני השחקנים ההמומים. עם או בלי קשר, פחות מחודש אחר כך, הוא עוזב את הפועל באר שבע. "זה הזר הכי מוזר שהיה לנו העונה", סיפרו השבוע שחקנים בקבוצה. "הוא הגיע על תקן כוכב וכל היום סיפר בדיחות. הוא היה מסתובב עם אותה הופעה, ג'ינס וחולצה תואמים, וכל הזמן מחפש פאבים". עזורי שלא היה מרוצה מהיכולת שלו הסביר לסובבים אותו: "הוא שחקן מצוין ויישאר עד סוף העונה". היו שהזהירו אותו מהיכולת של בנגורה, אבל עזורי לא רצה לשמוע.

שבועיים אחרי האירוע הזה בנגורה פתח פה על המאמן בראיון נדיר. עזורי שבתוכו גם ככה עמד להתפוצץ על השחקן, שקל לשחרר אותו. הפעם, ההסבר היה אחר. המאמן כעס על העובדה שהשחקן הגיע עם שיער צבוע ובסביבתו סיפרו אז: "זה מזכיר שחקנים מהסוג של דניס רודמן. שחקנים כאלה, יש עליהם סטיגמה כאילו מדובר בפרחחים. חוץ מזה, הוא כבד כמו מערבל בטון". המאמן לא התייחס, אבל אז גונבה לאוזניו שמועה מאחד האוהדים לפיה הוא ראה את בנגורה בפאב מקומי מבלה עד השעות המאוחרות לפני אימון בוקר. כמה ימים קודם, סיפרו לו שחקנים שבמהלך המחנה בנגורה הסתובב עם כפכפים וברמודה בזמן שירד גשם כבד, מה שמצביע על חוסר מקצוענות. המאמן רתח, הכחיש פרסומים כאילו בנגורה עומד לעזוב, אבל בסוף העלה אותו על המטוס לצרפת.

אבל זהו רק סיפור אחד מתוך אוסף של סיפורים על הזרים של הפועל באר שבע, שהגיעו העונה על תקן מושיעים והלכו הביתה מהר מאוד. "ג'וזף טאצ'י היה דופק כובעים ומתלבש כמו פנקיסט. כנראה שלעזורי זה הזכיר את בנגורה והוא החליט לשלוח אותו למכבי באר שבע כבר אחרי שבועיים", סיפרו שחקנים. בשלב הזה, נוצרה מתיחות בין עזורי לאלונה ברקת. בסביבתה של הבעלים אמרו כי "לא ברור איך הוא (עזורי) מבקש לשחרר בתחילת העונה שני שחקנים חתומים (קוסטרוב וזולו) בטענה שאחד לא מספיק טוב והשני פצוע, מביא שני שחקנים על סמך המלצה של מאמן אחר ואחרי שבועיים מתחרט. הוא בעצמו יודע שהוא טעה, אבל אלונה לא הכספומט שלו. היא תביא שחקנים חדשים ובזה זה נגמר. לא יהיו עוד שחקני רכש עד ינואר".

ההבטחה הזאת התפוגגה מהר מאוד. הלחץ על הבעלים החל כאשר שני הבלמים, פבל פרגל ודנילו מוריירה, לא היו ממש מתואמים בניהם ועזורי טען כי זה רק עניין של זמן. בהמשך הגיע לבאר שבע מרכוס גלארסה, מגן ימני אלמוני שעוד לפני המשחק הראשון סיפר לחבריו כי הוא בכלל רגיל לשחק בעמדת המגן השמאלי. בהופעת הבכורה שלו באר שבע הושפלה על ידי מכבי תל אביב, ועזורי העביר אותו מאגף לאגף. "לא מובן מה הוא בכלל עשה כאן, הגיחה הקצרה של גלארסה הייתה מעוררת חשד", סיפרו שחקנים בקבוצה. "הוא היה נוהג להתקלח ולהבריש שיניים בו זמנית. היינו יורדים עליו במקלחת ואומרים שהוא בכלל עושה פרסומת לקולגייט ולא באמת שחקן כדורגל. רק דוגמן יכול להגיע לפחות מחודשיים וללכת".

מדובר בהרבה יותר מחוסר מיומנות בבחירת זר ולמידת הרזומה שלו. מדובר בחוסר אחריות שעוד עלול להבריח מכאן את אלונה ברקת. לא מזמן הגיע עזורי לאולפן טלוויזיה וביקר את התרבות הישראלית שלא סבלנית כלפי זרים, אבל בפועל עושה בדיוק אותו הדבר. אחרי שחרורו של גלארסה הגיע לקבוצה מוחמד אדמו, קשר אחורי שבהופעת הבכורה שלו ראה מהר מאוד כרטיס אדום וספג ביקורת מאנשי הקבוצה. עוד לפני, עזורי הנחית למבחנים את החלוץ ג'יימס ביסו שהיה מועמד להפועל פתח תקוה, החתים אותו וביקש מברקת לשלב אותו בינתיים בקבוצת הנוער, עד שיתחשל. עזורי הבטיח שזה חלק מתהליך וברקת, בלית ברירה, הסכימה.

אבל פנקס השיקים של ברקת לא הפסיק לרשום כאן. עזורי טען בפני הבעלים שהקבוצה סופגת לא מעט בגלל חוסר התיאום בין הבלמים וכששחקנים בקבוצה היו בטוחים שמוריירה נמצא בדרכו החוצה, המאמן החליט לשחרר בעסקה סיבובית דווקא את פרגל הצ'כי ("אחד הזרים הטובים") והחתים במקומו בעסקת חליפין את וויליאם סוארס. יום לפני העסקה עזורי לא הגיע לאימון. ברקת זימנה אותו לשיחה פרטית בביתה בתל אביב ודרשה הסברים בגין ההפסד הביתי למכבי פתח תקוה. עזורי טען שאין לו מספיק כוח בהגנה וביקש לבצע את העסקה הסיבובית תמורת סכום עתק של כחצי מליון דולר, אחרי הנחה. ברקת שלפה את פנקס השיקים, הבינה שטעתה, ולבסוף הגיעה לפשרה עם הפועל רמת גן לפיה תשלם כ-400 אלף דולר בלבד.

אבל לעזורי לא נגמר. הוא ביקש מברקת לחזק את הקבוצה בחלוץ. ברקת הסכימה להחתים את החלוץ ברק בדש, אבל עזורי הזכיר שיש עוד מקום אחד פנוי לזר. בשיחה נוספת עם הבעלים עזורי הבטיח שמדובר ברכש האחרון של הקבוצה, חידש את המגעים עם החלוץ הגנאי אריק גאוו והורה לו להגיע לארץ, לבדיקות רפואיות וחתימה. לבסוף, ברקת עצרה את העיסקה ברגע האחרון וטענה שהיא לא מוכנה שזרים יוחתמו ללא מבחנים. "אלונה בנתה על תקציב מסוים והכל התפוצץ לה בפרצוף", הסביר גורם במועדון. "התקציב גדל ללא הכרה ועזורי לא ריחם. כל מאמן אחד שהיה מגיע לכאן היה מקבל בעיטה מזמן. כנראה שהיא ממש האמינה בדרך שלו, אחרת אין לזה הסבר הגיוני, בטח שלא כלכלי".

את היחסים בין המאמן לשחקנים אי אפשר להשוות ליחסיו עם הבעלים. בבאר שבע היה מי שאמר השבוע כי אם ברקת הייתה מתנהלת באותה צורה בה הוא התנהל עם שחקני רכש, ייתכן והיו מוחלפים מספר מאמנים העונה. גם מבחינת יציבות טקטית, באר שבע עדיין רחוקה משלמות. החורים בשיטה, הארגון של המשחק, המרחקים בין מערכי הקבוצה, בדיוק כמו רכבת השחקנים, ממאנים להשתפר. שחקני באר שבע טוענים כי עזורי דווקא עובד איתם על הצד הטקטי לא מעט באימונים, אבל אז משהו מתפקשש. הבעיה לדבריהם נעוצה ביחסים "המיוחדים" בינו לבין חלק מהשחקנים. "הוא עובד הרבה על טקטיקה, אבל כנראה שהשחקנים פחות טובים והלחץ משפיע עליהם. באימונים נראה כאילו הכל דופק כמו שעון, אבל כשמגיעים למשחק הכל משתנה. לדעתי, הטעות המרכזית היא שהוא לא נותן את אותו יחס לכל השחקנים. אסולין זה הבייבי שלו ומליקסון זה הכוכב הראשי. לא פעם שמעתי שחקנים אומרים שהלוואי והוא היה מעניק את אותו גיבוי לכולם. העונה הם פורחים בזכותו".

בפועל, זה אולי מוביל לגישה אינדיבידואלסטית במשחק, לפיה היחידים הם אלו שיכריעו את התוצאה. ועזורי יודע להוציא משחקים יחידים יכולת טובה. יש לו כריזמה, יש לו יכולת לגעת בשחקן ויש לו אינטליגנציה רגשית גבוהה. שחקן בקבוצה מביא דוגמה לכך לא משטח הכדורגל: "במהלך נסיעה בין דימונה לבאר שבע הוא זיהה קבוצה של נשים שפוטרו מהעבודה והקימו דוכן של קייטרינג. כאב לו עליהם ומאז הם מביאים לנו אוכל לאימונים. הוא דאג לזה". שחקן אחר מוסיף על אותה יכולת לחיות את השחקן: "עזורי מאמן מאוד נוח, תמיד דואג שכל שחקן יקבל את מה שמגיע לו. אם לשחקן כואב, הוא ישלח אותו לעשות מסאז' גם מחוץ לבאר שבע. כששחקן לא יכול להתאמן, הוא משחרר אותו מהאימון ולא מבקש הסברים. הבעיה היא שהוא מתייחס בעיקר ל-11 שלו".

מבין שחקני ההרכב, אחד מהשחקנים שעזורי נמצא עימם בקשר פחות הדוק הוא דוד רביבו. בבאר שבע הכחישו לפני מספר חודשים את הידיעה לפיה רביבו אמר לשחקנים כי הוא רוצה לעזוב, זאת לאחר שהוחלף על ידי המאמן וביקר את התנהלותו מחוץ לחדר ההלבשה. בקבוצה סיפרו כי רביבו לא היה שבע רצון מהעובדה שהוחלף לא מעט פעמים על ידי עזורי, ליתר דיוק בשמונה משחקים מתוך 19 העונה. "רביבו לא רגיל לצאת החוצה, אלא אם כן זה קורה סמוך לתוספת הזמן", אמרו בקבוצה. במועדון עמדו מאחורי ההחלטות של עזורי וכינו את ההתנהגות של רביבו כ"לא ראויה להתייחסות". רביבו לא עזב את באר שבע בסופו של דבר, אך בקבוצה אמרו כי אם עזורי יאמן גם בעונה הבאה, רביבו יבקש לעזוב.

איך זה ייגמר? בבאר שבע בטוחים שהיחסים המורכבים של עזורי עם אלונה ברקת יובילו בסופו של דבר לאחד משניים: חוזה ארוך טווח או פיצוץ שיסתיים בצורה רעה. "כל שחקן שרצה הוא קיבל, לא היה שחקן שלא החתימו בגלל כסף". לעזורי יש עוד חצי עונה לתרגם זאת לשיפור של ממש בכל הדברים שציינו, ולא רק לחשוב על השורה התחתונה ברזומה שלו בבאר שבע. שחקנים, למשל, לא מבינים מדוע הוא כל הזמן רודף את המדליפים, ולפעמים אף מציץ בציונים שמחלקים העיתונים לשחקנים, על מנת לבחון האם יש סטיות ופערים בין היכולות האמיתיות של השחקנים לבין הציון בעיתון. "לא ברור איך הוא מוצא זמן להתעסק בזה, עם כל הלחץ שיש כאן", אמרו בקבוצה. אולי עכשיו, אחרי שקיבל את כל מה שרצה, באר שבע באמת תתחיל להיראות כמו קבוצה.