שקט, עד יום מותי

בקיץ, שררה במכבי נתניה אווירה של קריסה ובריחה. לותר מתיאוס ויתר על חוזהו ועזב, הכוכבים נמכרו והבעלים דניאל יאמר שידר מסרים של מכירת חיסול. השיא הגיע במחנה האימונים המאולתר בטורקיה, שהתנהל באווירת רפאים. המבטים היו נפולים והמעטים שנשארו חיפשו בכל דרך לברוח בעקבות חבריהם. איתי שכטר, עליו נכפה לצאת למחנה כקלף מיקוח, בכה מדי יום והתחנן: "תנו לי ללכת". התבוסות באירופה וההפסדים בליגה לא הפתיעו אף אחד, אבל זירזו מהלך שהיה צפוי לא פחות – מינויו של ראובן עטר לתפקיד המאמן.

מכבי נתניה נמצאת כיום במקום הכי רחוק מאותה אווירת כאוס. עטר, שמכיר היטב את המערכת והשחקנים, הרגיע את האווירה בחדר ההלבשה והצליח לממש את הפוטנציאל הטמון בסגל שלו. ההתאוששות המקצועית הביאה את נתניה במהרה לחוף מבטחים והשלווה חזרה לקופסא. סביב הקבוצה שורר שקט מוחלט. הסיקור התקשורתי הפך מצומצם ביותר, העיתונאים כבר לא מגיעים בהמוניהם לאימונים, הקהל לא מגיע למגרשים, ניצחונות והפסדים מתקבלים בשלוות נפש וגם הפלייאוף העליון לא באמת מעניין בנתניה אף אחד. הרי ציפיות מיותרות עלולות לפגוע בשקט. אז למה להפריע?

אלא שמתחת לפני השטח, הדברים נראים אחרת. נתניה מתקרבת לצומת דרכים. בקיץ, יסיימו מרבית כוכבי הקבוצה שעוד נותרו בה עד חוזיהם. אף אחד מהם לא קיבל הצעה לחוזה חדש. גם הצעירים שעשו התקדמות תחת עטר והופכים לסחורה מבוקשת, לא קיבלו הצעות לחוזים ארוכי טווח. בחדרי חדרים שוררת אי ודאות לגבי העתיד וכולם מחכים למוצא פיו של איש אחד. האיש שאין אדם בנתניה שיכול לומר בוודאות כי יחליט להמשיך בעונה הבאה. דניאל יאמר.

החזרתו של עטר לנתניה יצרה שני אפקטים מקבילים. מצד אחד, עצם העובדה שיאמר החתים את המאמן על חוזה ארוך טווח הסיטה ממנו את האש ממהלכי הקיץ. זו הייתה מעין תשובה לטענות החוזרות ונשנות שלבעלים פשוט נמאס מהצעצוע שלו. במקביל, עטר, שזוכה לכבוד והערכה מהשחקנים, פתר את הבעיות החברתיות והכניס שקט שעזר לו להוביל את הקבוצה לחוף מבטחים. שני האפקטים הללו הרגיעו את המערכת והרדימו את התקשורת. לא עוד הבאזז סביב קבוצת צמרת וסיקור תקשורתי נרחב. מכבי נתניה של העונה נתפסת, בתקשורת, כקבוצה קטנה ללא שאיפות. לאנשי המועדון, ובמיוחד ליאמר עצמו, המצב הזה נוח במיוחד. אין חדשות משמע חדשות טובות ובעיקר, הביקורת נעלמת.

"בגדול, יש שקט תעשייתי במועדון בכל מה שקשור לעשייה של ראובן ולעשייה של ההנהלה מולו. הדברים לא מודלפים ולא יוצאים החוצה. ההתנהלות היא שקטה וכולם מרוצים. מכבי נתניה לא קבוצה שמתמודדת בצמרת ומן הסתם היקף הסיקור התקשורתי ירד. כשמתיאוס היה כאן, הבאזז היה יותר גדול גם בגלל הסיקור מחו"ל. כשנתניה שוב תרוץ בצמרת ביחד עם עטר, יחזור היקף הסיקור", מסביר חבר ההנהלה איציק גניש.

השקט הזה אמור להיות בסיס מצוין לעבודת הכנה לקראת העונה הבאה ומקצועית, לנתניה יש הרבה עבודה. שבעה שחקני הרכב, רביד גזל, אחמד סבע, יגאל אנטבי, אריסטיד זוגבו, שלו מנשה, טל מעבי ואלמוג כהן מסיימים חוזה ויכולים כעת לנהל מו"מ עם כל קבוצה שיחפצו. נכון לכתיבת שורות אלו, אף אחד מהם לא קיבל פניה לשבת בנוגע לחוזה חדש. על פי מקורביו של כהן, השחקן דווקא היה רוצה להמשיך אם לא ייצא לאירופה, "אבל אין עם לדבר".

בתוך סבך אי הוודאות, לאנשי המערכת ברור דבר אחד – המגמה שהתחילה בקיץ, תימשך גם בעונה הבאה. עוד קיצוץ תקציבי, התבססות על צעירים ומטרה ברורה – לא להסתבך בתחתית. כוכב העבר של הקבוצה, עודד מכנס, לא אוהב את הרעיון: "אם יש מדיניות, אז זה בסדר, אבל כל דבר צריך להיעשות בצורה נכונה, הגיונית וטבעית. נתניה נאבקה בצמרת ואי אפשר היה לשחרר את כל הכוכבים. אין בעיה שמשנים מטרות, אבל אי אפשר להוציא ותיקים ולהשאיר את הסגל חסר ניסיון. מה יהיה בעונה הבאה? ללא שחקנים ותיקים, יכול להיות שיותר גרוע. השאלה היא מי יהיה בעל הבית ומה יהיו המטרות שלו – בנייה לטווח ארוך או להעביר את הזמן כמו העונה. יאמר צריך להחליט אם הוא רוצה להצעיד את הקבוצה קדימה או לברוח".

הדברים שאומר מכנס מובילים את הדיון לשאלת מיליון הדולר. אף אחד במכבי נתניה לא ידע השבוע לענות בפה מלא על השאלה האם יאמר יישאר. אופיו הבלתי צפוי וההחלטות האימפולסיביות שקיבל בעבר הפכו את יאמר לאדם שקשה לחזות את מהלכיו מראש. חלק מהגורמים העריכו כי הוא יעזוב, אחרים טענו כי אם יגיע אדם שיסכים לשים כסף על הקבוצה, הוא יקום ויפנה לו את הדרך. ההערכה היא שהבעלים מחכה לראות כיצד יתקדם הליך בניית האצטדיון ומתקני האימונים. "זו ההתניה ועד אז", אמרו בנתניה, "הוא לא יחזור להשקיע כספים רבים. חוץ מזה, אם בקיץ הוא ירגיש שלא רוצים אותו, הוא לא יישאר בכוח".

השאלה הזו תמשיך ללוות את נתניה ככל שזו תתקרב לקיץ. המטרות של הקבוצה העונה הושגו – הישארות בליגה וקידום צעירים, הבעיה היא שבהיעדר וודאות מוחלטת לגבי זהות הבעלים וגובה התקציב, קשה לתכנן קדימה. בנתניה שבים ומזכירים את המילה 'צעירים', ושמים את מבטחם בקבוצת הנוער שנאבקת על האליפות. הקבוצה של העונה הבאה תורכב מכמות גדולה יותר של שחקנים שיעלו מהנוער עם רכש מינימאלי. בליגה של 16 קבוצות זה אמור להספיק להישאר בליגה. לטווח הארוך, זה מהלך שסופו לכישלון ונראה כסיפור כיסוי של חוסר ברירה שנועד להעברת זמן עד שייבנה האצטדיון החדש. או יגיע משקיע חדש שיחליט לשים כסף. תחליטו אתם.

מכנס משוכנע: "נתניה צריכה לבדוק האם יש לה עתיד במחלקת הנוער ואז להריץ את השחקנים האלה קדימה. במקביל, אי אפשר להתבסס רק על צעירים והם זקוקים לוותיקים שילמדו אותם ויסבירו להם. קבוצה לא יכולה להתבסס רק צעירים". אלא שאותו מודל רצוי עליו מדבר שחקן העבר יצריך מיאמר השקעה כספית בפגרה, שבלעדיה הקבוצה עלולה להסתבך שוב. הקבוצה צפויה למכור בקיץ את ביוואן פרנסמן ולאבד חלק מהוותיקים ששרדו את הזעזוע בקיץ. ללא מחליפים ראויים, נתניה תיאבק בעונה הבאה נגד הירידה ללא קשר לאיכות קבוצת הנוער שלה.

מבחינה כלכלית, המהלכים שביצע יאמר בקיץ הכינו את הקרקע לעזיבה חד צדדית. המצב של נתניה טוב בהרבה מזה של בית"ר ירושלים. הקבוצה נקייה מחובות וכמעט לא קשורה בהתחייבויות חוזיות יקרות. אם יאמר יעזוב, הבעלים הבא יקבל קבוצה מאפס עם תשתיות לא רעות. "ובכל זאת, הייתי מתחלף מחר עם המצב של בית"ר", טען איש עסקים המקורב למועדון. "שם יש פוטנציאל של 50 אלף צופים ונתניה בקושי מביאה 2,000 איש למשחק. יאמר אולי גרם לקבוצה בריאה כלכלית, אבל גם לנטישת האוהדים. כל עוד הוא שם, אף אחד לא ירים את הכפפה וייקח את הקבוצה".

"בקיץ, נתניה הייתה בטירוף. היא הייתה צריכה זמן הסתגלות והבנה פסיכולוגית שלא מדובר עוד בקבוצה שנאבקת על תארים. היום, השחקנים והמועדון מבינים את זה והמנטאליות היא אחרת. כולם יודעים שכסף לא יהיה כאן", אמר גורם בצוות המקצועי. אלא שתהליך ההסתגלות הפסיכולוגי עליו הוא מדבר קרה מהר מדי. כמו שנתניה עלתה לצמרת במהלכי בזק, כך היא שבה מהר מדי לחשוב כמו קבוצה קטנה. החשיבה הזו תפסה כאמור גם את האוהדים, במיוחד הוותיקים, שאיבדו עניין וממעטים להגיע למגרשים. זאת, למרות ההערכה המוקדמת שלקהל הנתנייתי יהיה קל יותר להזדהות עם קבוצה שמורכבת משחקני בית, גם מבחינה מסורתית.

"נתניה צריכה בעלים שיזרים כל עונה שני מיליון דולר מהכיס ויעמיד תקציב של בין 15-18 מיליון שקל. כלומר, קבוצה שמתבססת על תוצרת מקומית בחיזוק נקודתי וללא שאיפות להתמודדות על תארים", מנתח אותו איש עסקים ומחדד את הנקודה: "לנתניה אין אביב בושינסקי שיכול למצוא לה מיליארדר תורן בזכות הקשרים הפוליטיים שלו ואין לה את האטרקטיביות שיש בארבע הגדולות כדי למשוך משקיעים עם כסף גדול".

מכנס מסרב לקבל את הקביעה שנתניה צריכה לחשוב בקטן: "משהו נרדם בנתניה בשנה האחרונה והשאלה היא האם המועדון ימשיך להירדם, או שיחליט שבונים משהו לטווח ארוך ונראה את האור בקצה המנהרה, כרגע לא רואים שם כלום. מכבי נתניה זה מועדון גדול שזכה בחמש אליפויות וגביעים. ברגע שמועדון כזה לא מצהיר שהוא הולך על תארים, הוא הופך לקטן. האנשים בנתניה צריכים להבין שמאחורי המועדון עומד קהל גדול, שיש סיבה לעובדה שהוא לא מגיע למגרשים".

ממכבי נתניה נמסר בתגובה: "הבעלים של מכבי נתניה דניאל יאמר הוא בעל הסמכות הבלעדית להחליט אם להישאר או לא להישאר כבעלים ובאלה תנאים. בשלב הזה, שוקדת הנהלת המועדון על תוכניות שיוצגו לבעלים לקראת העונות הבאות ולאחר מכן יחליט יאמר על דרך המועדון".

לגבי התוכניות המקצועיות לעונה הבאה נמסר: "הנהלת המועדון יושבת עם המאמן על תוכניות לקראת העונה הבאה. אנחנו יושבים ונשב עם השחקנים הצעירים על הארכת חוזים. כמו כן, אנחנו מבצעים סקאוטינג על שחקנים ממועדונים אחרים והכל במסגרת התקציב. המטרה הכללית היא לבנות קבוצה צעירה שחלק ניכר ממנה יתבסס על טהרת שחקני בית ועל קאדר רחב של ישראלים ופחות שחקנים זרים, תוך יצירת קבוצה שתשחק כדורגל אטרקטיבי ומהנה שתתחבר ללב האוהדים. זאת, במסגרת התקציבים שיוגדרו וכפי שהמועדון יוכל להרשות לעצמו".