וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הצד האחר

עירו מוניץ

27.1.2010 / 11:15

לצד הבחירה שלו למשחק הרוקיז, זה הזמן להסתכל על עמרי כספי באובייקטיביות מלאה ולהבין איפה הוא צריך להשתפר

אוקיי, אז 41 משחקים, פלוס-מינוס, מאחורינו. נקודת האמצע של עונת NBA. האתרים והמגזינים סיימו לדרג את נבחרי האמצע שלהם, קבוצות שפתחו חזק מאבדות מומנטום ואחרות מוצאות את שלהן, ויחסי הכוחות, פחות או יותר, מתבהרים. באותו זמן נציגנו בניכר, עמרי כספי, ממשיך בהסתגלות לליגה ובהתמודדות עם חייו החדשים. כאן אצלנו, נעטף כספי כבר מימיו הראשונים בפרגון שאינו מובן מאליו במחוזותינו. מאנשי-מקצוע, דרך קולגות בליגה המקומית ועד הציבור הרחב, כספי נהנה ממעמד של קונצנזוס שלא הוענק לאף שחקן כדורסל מאז, אולי, עודד קטש, בתחילת העשור הקודם. אבל אם בכתבה הקודמת אודותיו, באמצע דצמבר, הבשורה היתה שהנה, יש לנו שחקן NBA ואפילו אחד טוב, חלוף מאה ימי החסד הוא הזמן הנכון להתחיל להתייחס לכספי לא רק כאל חלוץ ופורץ דרך, אלא כשווה בין שווים בליגה הטובה בעולם, וככזה, להפנות לכיוונו את חצי הביקורת, ככל שיהיו כאלה. כן, עם ציונים והכל.

אף שנמצא בשפל אישי שטרם התנסה בו כספי ממשיך לקבל קרדיט מפול ווסטפאל, אבל בניגוד לרוקים אחרים, שהעונה שלהם תופסת תאוצה בשבועות האחרונים - סטפן קרי, מרקוס ת'ורנטון, ווין אלינגטון והחבר לקבוצה ג'ון ברוקמן - כספי איבד לאחרונה מעט גובה. הקלישאה אומרת שקשה יותר לשמור על המקום בפסגה מאשר להגיע אליו, וכספי, לפחות אם תשאלו אותו היום, ודאי יסכים; הציפיות, העומס הנפשי, השחיקה הפיזית והעובדה שהוא כבר לא ממש סוד בליגה, כל אלה נותנים את אותותיהם, כפי שצפוי היה לקרות. לאחר שבשלבים מסוימים של העונה היו שטענו שלקינגס יש לא רק את הרוקי הטוב בליגה, טייריק אוואנס, אלא את השניים הטובים ביותר, פתאום גם המקום במשחק הרוקים לאול-סטאר לא נראה מובטח, לפחות לא כפי שהיה לפני מספר שבועות.

בטרם קמים כל הציניקנים, הספקנים והטוקבקיסטים, ומסננים שהנה, וואלה! ספורט חיכו לנקודת משבר כדי לשלוף את העטים ולעו?ט על השלל, הרשו לנו להרגיע אתכם. מדובר אמנם בנקודת השפל עבור סקרמנטו, שהפסידה 12 מ-13 משחקיה האחרונים, ובמהלכה אף איבד כספי את מקומו בחמישייה, לכן העיתוי לא בדיוק מקרי – אבל הוא כן ראוי, הוגן והולם. על אף המיתוסים אודות התקשורת הציניקנית, זו שיוצרת ובונה, כביכול, את האלילים שלה רק כדי לנפץ אותם אחר כך לקול מצהלות הסרקזם, העובדה שאנו מרשים לעצמנו להיות קצת מאוכזבים בשביל כספי, מלמדת על המעמד אליו טיפס בזמן כה קצר, ואומרת יותר דווקא עלינו מאשר עליו כשחקן; דווקא עכשיו, כשעמרי חו?וה על בשרו את השיעורים המתקדמים שכרוכים בהיותו שחקן NBA, אנחנו יכולים להתגאות בו אפילו יותר. להתגאות, ולהסתכל על התמונה השלמה.

משחק ההתקפה

צבירת נקודות:

מאז ומתמיד היה כספי שחקן של מגרש פתוח, ומהבחינה הזו, האוריינטציה ההתקפית שמכתיב פול ווסטפאל מתאימה לו לגמרי; הקינגס מחפשים לדחוף את הכדור למשחק-המעבר, וכשטייריק ילמד לשחרר אותו קדימה כפי שעושה בנו אודריך, ולא לכדרר בעצמו עד מחצית המגרש בכדי לבחון את האופציות, כספי יהנה מזה אפילו יותר. במערך של מגרש עומד, עם זאת, הסיפור קצת שונה. כספי אנרגטי ונע ללא הכדור, וכל עוד הוא לא נדרש לכדרר בטרם הוא עולה לסל, הוא גם מסיים היטב באיזור הצבע. מצד שני, הוא לא תמיד יעמיד עצמו בזוויות הנכונות להגיע לסלים קלים, כפי שידע אחד מקודמיו בסקרמנטו, פז'ה סטויאקוביץ', למשל, וקשה להאשים אותו - ניכר שמרבית שחקני הקינגס טרם נגמלו מהנטייה לעמוד ולהסתכל בזמן שאוואנס מנסה ליצור מהלכים בעצמו, סימפטום מוכר שחוזר על עצמו בסיטואציות בהן מוביל הכדור הדומיננטי הוא גם הסקורר הראשי.

למייק בראון, לדוגמא, לקח כמה שנים לגרום לחבריו של לברון להפסיק לבהות בו מלהטט. חוסר הוודאות לגבי קבלת ההחלטות של אוואנס, וחוסר היכולת לקרוא את הניואנסים במשחק שלו, היא דבר שלכספי ייקח זמן להסתגל אליו, באותה מידה שאוואנס עצמו יתמקצע בדרישות התפקיד שלו כעושה-משחק. כשמוסיפים את השינויים התכופים ברוטציה ואת הצורך להחזיר את קווין מרטין לעניינים, מתקבלות נסיבות כמעט בלתי אפשריות עבור משחק קבוצתי עם איזושהי שיטה בבסיסו, ועל כספי, שביסודו הוא שחקן שניזון מאחרים יותר מאשר יוזם מהלכים, ההשפעה ישירה. עם הכדור בידיים, הארסנל של כספי די מוגבל בשלב הזה, ונע בין הקטבים של זריקות מבחוץ ללייאפים, כמעט בלי משחק ביניים. לנושא הקליעה נגיע מיד, אבל כבר עכשיו ברור שברגע שיקבל כספי ביטחון בג'אמפ שלו מחצי מרחק, ויביא את הכדרור לרמה שמאפשרת לקחת את השומר עוד שני מטרים פנימה, הוא יהפוך, באחת, לשחקן התקפה יעיל בהרבה.
ציון: 2 (מתוך 5)

עמרי כספי, סקרמנטו קינגס, נאבק בשחקן שארלוט בובקאטס ג'רלאד וואלאס. רויטרס
עם הכדור בידיים, הארסנל של כספי די מוגבל בשלב הזה, ונע בין הקטבים של זריקות מבחוץ ללייאפים, כמעט בלי משחק ביניים/רויטרס

קליעה מבחוץ:

הקליעה, אולי האלמנט המפתיע והמרשים במשחק של כספי בשליש הראשון של העונה, היתה בעיקר בונוס לא צפוי ועדו?ת מוצקה למוסר עבודה מרשים. 51% מטווח השלוש היו לו בנובמבר, 45% בדצמבר, ורק 31% בינתיים בינואר (כולל 5 בלבד מ-32 זריקותיו האחרונות). אבל קליעה היא הרי לא רק שלשות; כספי התאהב בזריקות ארוכות מטווחים של כמטר בתוך הקשת, לעתים ללא שיווי-משקל או תוך כדי כדרור. הזריקות האלה נחשבות, ובצדק, לזריקות הגרועות ביותר שיש בכדורסל, כיוון שהן נכנסות באחוזים נמוכים יחסית, לא מצריכות עזרה משומר נוסף, והכי גרוע – לא מניבות עבירות. החטאה של זריקה כזו מובילה, בחלק גדול מהמקרים, להתקפה מתפרצת בצד השני, שכן קשה מאוד לצפותן ולהיערך בהתאם בריבאונד, וגם אם הכדור נכנס, הרי שצעד אחורה יכול היה לז?כות את הזורק בנקודה נוספת. לעמרי אסור להתפשר על אופי הזריקות שלו, והשלב הראשון הוא לחדול מאותם ג'אמפים קשים. במשחקים האחרונים נראה שזו אכן המגמה.

זאת ועוד - ככל שמתקדמת העונה, וכספי מוצא עצמו מול שחקנים שמו?דעים ומכבדים את היד שלו, מתחזקת ההכרה שבשלב הבא, אחרי שאלמנט ההפתעה יחלוף, המכאניקה הבעייתית לא תאפשר לו להיות קלע אמין בליגה הזו. זה לא שאי אפשר לשחרר את הכדור מצד הראש, וזה לא שקליעה אמורה בהכרח להיות יפה לעין, אבל האתלטיות ב-NBA כה גבוהה, שקלע חוץ לא יכול להתפשר על מהירות הוצאת הכדור, או על גובה השחרור מהיד. לא זכור לי אף שחקן בשני העשורים האחרונים ששמר על יכולת קליעה גבוהה עם זריקה כמו של כספי, ולעומת זאת, ניתן לציין כמה וכמה שחקנים ששינו את המכאניקה שלהם מקצה לקצה, ואיתה את אחוזי הקליעה מבחוץ. דווקא הקליעה מהקו, שלא ממש הלכה בפתיחת העונה (כספי דייק רק 3 מ-15 זריקותיו הראשונות), חזרה לסטנדרטים מוכרים. הישראלי עומד על למעלה מ-70% מהקו בחודשיים האחרונים, ללמדנו שסטטיסטיקות אכן מתיישרות – לטוב, אך גם לרע.
ציון: 2+

הובלת כדור וקבלת החלטות:

ב-NBA, לכספי אין את הפריווילגיה ליהנות מהמהירות שלו, כפי שעשה באירופה מול שומרים גדולים יותר, ובעמדות הסווינגמן – קרי סמול פורוורד ושוטינג גארד - המבנה הפיזי שלו דווקא נמצא בעוכריו. לכספי יש מרכז כובד גבוה, שמקשה עליו להוריד את הכדור לרצפה מול שומרים בעמדות האלה, וגם כשהוא עושה זאת, אין לו כרגע יכולת לעצור את עצמו בתנועה ולקבל החלטות. יותר מדי פעמים יוביל הניסיון ללכת פנימה למהלך פרוע, איבוד כדור או סתם התעלמות מחבר בעמדה נוחה יותר, וזו הסיבה העיקרית שלכספי יש בשלב זה יותר איבודי-כדור מאסיסטים (59 לעומת 57), לא סימן מעודד עבור רוקי המשחק עם הפנים לסל. נכון, כספי לא נמצא על המגרש כדי ליצור מצבים, אבל ככל שיגוון את הארסנל ההתקפי שלו, ייפתחו בפניו יותר הזדמנויות למצוא שחקנים חופשיים. מדובר, אחרי הכל, במוסר מוכשר, גם אם זה לא מתבטא בינתיים בעמודת האסיסטים. אגב, גם אם התסכול מהחלטותיו של טייריק אוואנס הוא לעתים מובן ואף לגיטימי, הרי שעל כספי הדבר ניכר יותר מאשר על חבריו, והנטייה לזריקה קשה, כאילו במחאה על מהלך מיותר של הרכז שלו, היא הרגל שהוא חייב להשאיר מאחוריו.
ציון: 1+

הגנה

בתיאוריה, לכספי יש פוטנציאל להיות שומר טוב ב-NBA, ולו? הודות לאנרגיה ולמבנה הגוף הארוך שלו. בפועל, הדרך עוד ארוכה, ולאחרונה אנו רואים יותר ויותר סקוררים שרואים את עמרי מולם ומיד יחפשו את הדרך המהירה והקצרה לעקוף אותו לסל. לזכותו ייאמר שהמחסור בשוטינג גארד אתלטי, בייחוד בהיעדרו של קווין מרטין, אילץ אותו לשמור יותר ויותר על גארדים, משימה לא פשוטה שלא ממש טבעית עבורו. הגובה של כספי נותן לו יתרון מסוים מול קלעים, והוא נותן את הלב בהגנה, אבל מרגע שהחליט השחקן שמולו ללכת פנימה, הישראלי מתקשה לתעל את האנרגיות שלו לעבודת רגליים נכונה ולהישאר לפניו, כאשר גם למרכז הכובד הגבוה, שהוזכר קודם, חלק בכך. בהגנה הקבוצתית המצב לא טוב יותר, והיבט זה של ההגנה, מטבעו, מצריך נסיון ותיאום. טעויות מנטליות ואיבוד ריכוז היה משפיע באופן קיצוני על דקות המשחק אצל חלק מהמאמנים בליגה. פול ווסטפאל, עם זאת, הוא לא אחד מהם.
ציון: 2

אופי והתנהגות

כספי הראה עד כה יכולת מרשימה להתמודד עם קשיים, ומוסר העבודה שלו קצר שבחים מקיר לקיר מכל מי שעבד איתו, לרבות מאמנים וחברים לקבוצה. הוא מסור לחלוטין להתקדמות שלו, והרצון העצום שלו למקסם את יכולותיו מוביל לשיפור מתמיד במשחק שלו, בלי קשר לקרדיט שהוא מקבל מווסטפאל. מאמן יודע להעריך שחקן שתמיד מוכן ותמיד נותן את כולו, בין אם הוא עולה ל-5 דקות או 40. מצד שני, ואני לא יודע מה איתכם, משהו מפריע לי בהתנהלות של כספי על המגרש. אותן מחיאות כף, מכות על החזה, מחוות מתגרות, כל אלה באות ממקום אמיתי של תחרותיות ואמוציות, ומאוד לנו קל להזדהות עמן, שכן כספי הוא כמובן לא רוקי טיפוסי: אופיו האסרטיבי הוא סיבה מרכזית לכך שהגיע לאן שהגיע, ובינינו, הטמפרמנט הישראלי זורם בעורקיו, כמו גם בשלנו.

אבל קשה להתעלם מהמחשבה שהתנהגות כזו, כשהיא באה משחקן עם בקושי 40 משחקים ברזומה, עשויה להתפרש כיהירה ושחצנית בקרב ווטרנים, או אף חמור יותר – בקרב שופטים. כספי לא עובר בינתיים את הגבול שמפריד בין התלהבות לעבירה, אבל לפעמים מוטב להיות חכם ולא צודק, וקצת מדאיג לחשוב מה יקרה ברגע שכספי יעצבן את הכרמלו אנתוני הלא נכון, או איזה קובי כזה. העימות עם ווסטפאל בנוגע לדקות המשחק לא הוסיף לכספי נקודות אצל המאמן שלו, ולא משנה עד כמה סלחן היה ווסטפאל. רוקי לא מבקר את ההחלטות של המאמן שלו. נקודה.
ציון: 3

סיכום

מי שחושב שחזרתו של קווין מרטין, או חזרתו הצפויה של פרנסיסקו גארסיה היא הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות כרגע להתקדמות של כספי, משלה את עצמו. עוד יהיו תקופות גרועות, יהיו רצפי הפסדים, וגם פציעות, טפו טפו, עוד יגיעו. אבל כספי לא היה שחקן של 20 נקודות, גם כשעשה זאת כמה פעמים ברציפות, וגם 50% לשלוש לא היו צפויים להחזיק מעמד לאורך זמן. סביר להניח שעמרי הוא לא שחקן חמישייה בשלב זה, ודרכו למקום שהוא שואף להיות בו עודנה ארוכה, אבל ככל שה-NBA מתאימה עצמה אליו, לפחות בהיבט המקצועי, כך מקבל כספי עוד ועוד נסיון, עוד ועוד תובנות על מה דרוש כדי להצליח ברמה הזו. יש לו רצון, נכונות, ולמרות הנסיון האירופי שלו, קל לשכוח שהוא רק בן 21, כך שהסיכויים, למרות הכל, לגמרי לטובתו. גם אנחנו.

שחקן סקרמנטו קינגס, עמרי כספי, צופה מהצד. רויטרס
עדיין לא שם, אבל הכיוון, בסך הכל, חיובי/רויטרס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully