הדג מסריח מהראש

גם אם בית"ר ירושלים תזכה הערב בגביע הטוטו ותכניס לקופתה סכום נכבד של כ-200 אלף שקלים ותואר קטן לארון, העונה שלה תהיה אחת המבוזבזות והמבזות בהיסטוריה. גם כלכלית (למרות הכסף מגביע הטוטו), גם מקצועית (למרות הניסיון להריץ מספר צעירים) ובעיקר תדמיתית. עונת הבראה הפכה לעונה ממאירה, מין שילוב של שחקנים לא מחויבים, בעל בית במוסקבה שלא מתעניין בקבוצה, ספונסר לא יציב, מאמן לא רציני ויו"ר שפשוט לא מסוגל לתת תשובות לכל הבעיות האלה ולא מוביל להכרעות חשובות.

למרות הטענות על שובע מקצועי, מבנה הסגל של בית"ר היה על הנייר אמור להכניס בה מוטיבציה מחודשת אחרי שתי אליפויות ושני גביעים. הסגל בנוי משלושה חלקים שאמורים היו לאתגר ולהיעזר אחד בשני – הוותיקים, הצעירים ודור הביניים. הקבוצה הראשונה, הכוללת בעיקר את שמעון גרשון, בנאדו ועידן טל, מורכבת משחקנים שמסיימים חוזה ואמורים להילחם למען חוזה חדש, כשאף אחד מהם לא מתכנן לתלות נעליים בקרוב. הקבוצה השנייה, הכוללת את ברוכיאן, יצחקי ובן שושן, רק מתוסכלת מהעובדה שהם עדיין כאן ולא מימשו עדיין את המעבר לאירופה, אבל במקום לשמור על רמת משחק גבוהה ואנרגיות בריאות, הם שוקעים. ואילו הדור הצעיר, הכולל שחקנים כמו קובי מויאל, אבי ריקן, חן עזריאל, שאמורים היו לתת הכל כדי להגשים לעצמם את החלום ולרענן חלק מהשורות ברוח צעירה, לא מממשים אך אחד מהתנאים הללו.

הבעיה שלהם היא לא רק חוסר מחויבות, אלא קודם כל ההתנהלות הלא מקצועית של המועדון, חוסר הרצינות שהוא משדר לשחקניו והתחושה שזה לא באמת מעניין מישהו מה יקרה על המגרש, כשכולם מחכים כבר לסוף העונה. קחו דוגמה: עידן טל צפוי לעמוד השבוע לוועדת משמעת על מספר הערות שזרק במהלך האימונים שקדמו למשחק האחרון בפתח תקווה וגם לאחריו, אך למעשה טל הביא לידי ביטוי את התחושה הכנה המלווה את שחקני בית"ר. שחקן בקבוצה מגבה את טל ומספר כי "מה בסך הכל עידן טל אמר, שכונה? התנהלות לא רצינית? אלה המילים הכי יפות ששמעתי משחקן על מה שקורה בקבוצה. בתוך השחקנים זה כבר ברמת ה'ביזיון', 'צריך לסגור את המועדון כמו שהוא מתנהל' ו-'בית"ר כבר נמצאת בהליכי פירוק'. שחקנים פה סתם מעבירים עונה. נכון שכולם חושבים על השנה הבאה ודואגים לעתיד שלהם, אבל מה שהיה כאן השנה וכל יום שעובר, עם האווירה וההתנהלות הזאת, בלי בעל בית ובלי כתובת, רק מדרדרים את המצב. שחקנים כבר הפסיקו להתעסק בעתיד, הם פשוט רוצים לגמור את העונה ולראות מה יהיה. זה מצחיק, אבל כולם כאן מותשים ומחכים לנוח".

וזה לא רק שחקן או שניים, אלא תופעה של ממש. שחקן ששיחק בבית"ר עד העונה שעברה ונמצא בקשר עם שחקנים במועדון שומע דברים דומים: "לאנשים מהצד זה נראה אולי אפאטיות, אבל כאחד שהיה שם אני רואה עליהם שהם מותשים ומרוקנים מכל מה שעבר ועובר עליהם ועל המועדון. בשנה שעברה זה כבר קרה עם יואב זיו ובואטנג, שהגיעו למצב שכבר לא היה להם מקום בהרכב והם ברחו בינואר, ואיפה הם היום? אחד עולה בהרכב בבלגיה והשני בספרד. אם אנשים חושבים שמועדון ברמת לחץ של בית"ר יכול להתנהל ללא בעל בית, ללא תשובות לעתיד ותחת התחושה שמחר הקבוצה יכולה ללכת לפירוק, אני לא מבין איפה הם חיים. זה לא פוטר את השחקנים וכל אחד צריך להסתכל על עצמו במראה, אבל אלה שחקני כדורגל והם לא יוכלו לשחק לאורך זמן במועדון עם כל כך הרבה סימני שאלה לאורך תקופה כל כך ארוכה. אני חושב שהרבה שחקנים שם אוהבים את בית"ר, אבל בתחושת בטן שלהם, באותם סכומים, 80 אחוזים מהם היו רוצים לעבור מחר למועדון אחר ולהיות עם ראש נקי. כולם קופצים ומדברים על הכסף שלהם, אבל אני לא מקנא באף אחד שם - לא נעים להיות בבית"ר של היום".

אותו שחקן שעזב העונה את בית"ר מכוון, כמו השחקנים הקיימים בבית"ר, לאותה כתובת: לראש הפירמידה, איציק קורנפיין. קורנפיין עמל קשה בקיץ וזכה למירב המחמאות על כך שהצליח להימנע מפירוק וברגע האחרון ייצר קבוצה, אך מאותה נקודה נכשל כמעט בכל שלב, זמן ומקום בהם היה צריך להטביע את חותמו, להשמיע את קולו וליישם את דרכו. קורנפיין מנסה למשוך את העונה הזאת במטרה להמשיך ולשרוד בראש המועדון ובמקביל שולח מסרים לקהל על "עונת מעבר", אבל בפועל מה שקורה בבית"ר הוא אנטיתזה לעונת מעבר. בעונת מעבר הקבוצה אמנם "מוותרת" ברמת העקרונית על האפשרות לזכות בתארים, אבל מנגד היא בונה לעצמה בסיס שחקנים בריא לשנים הבאות ומייצרת קבוצה שחיה על אנרגיות מחודשות ומערכת בריאה ברמת הניהול הפיננסי, המקצועי והלוגיסטי. בפועל, לא ניתן לזהות ולו אלמנט אחד בריא מכל אלו.

ואיך בית"ר הגיעה למצב הזה? בראש ובראשונה האחריות מוטלת על קורנפיין. מתחילת העונה הוא משדר כי העונה הזאת לא מעניינת אותו במיוחד וכי יש דברים הרבה יותר חשובים מהצלחת הקבוצה ושביעות הרצון של האוהדים. קורנפיין יודע טוב מאוד מתחילת העונה שחבילה הכוללת את יצחק שום וסגל שחקנים ממורמר/ מותש/ מיואש (הוסף את החסר), היא חסרת סיכוי. לקורנפיין היה ברור שהוא חייב למצוא ראש חזק ודומיננטי למערכת המקצועית, כזה שגם בעונת מעבר שכזאת יצליח להשפיע על השחקנים ולגרום להם להוציא מעצמם את המקסימום. לצורך כך, ניתן היה למצוא פתרונות כלכליים שיעמידו מישהו כזה. אך קורנפיין התרכז בעיקר בקורנפיין, וברגע שהקבוצה החלה את העונה, עיקר המאמצים שלו היו לשמר את גומא אגייאר ואת סיכויי ההישרדות שלו בתפקיד היו"ר בשנים הבאות. לגעור באופן קבוע בשחקנים הוא לא יכול היה להרשות לעצמו אחרי שקיצץ להם סכומים נכבדים מהשכר. מהמאמן הוא ביקש לוותר על מחצית מפיצויי הפיטורים שלו כדי שיסכים לאמן, ולכן הרגיש כי מוסרית הוא אינו יכול לגעת בו. המטרה העיקרית שלו הייתה להתעסק בפתרונות כלכליים לעונה הבאה, אבל הוא למעשה הגדיל את הנזק הראשוני כשהפך את בית"ר ממועדון ללא בעל בית למועדון ללא בעל בית וללא יו"ר בעונה הנוכחית.

אפילו עבור שחקנים בקבוצה, קורנפיין כבר מזמן אינו האיש המוערך כבעבר. אחד השחקנים ידע לספר כי "את קורנפיין לא שומעים ולא רואים באמת לאורך כל העונה. הקבוצה מתנהלת בצורה מביישת. מתי שומעים אותו? כשהדברים נהיים קיצוניים או כשהקבוצה משחקת בצורה משפילה. הוא נראה כאילו הוא רוצה שנהיה בינוניים בכבוד ונגמור את העונה הזאת בלי רעש מיותר. הוא מסוגל להגיד משהו על העתיד? קצה חוט או משהו שיגרום לשחקנים להרים את הראש? הוא כבר הבין שהראש של כולם באדמה וגם הוא מעדיף שהעונה הזאת תיגמר".

הדברים האלה לא נאמרים רק בתוך בית"ר. גם גורמים המקורבים לקבוצה ולקורנפיין לוחצים עליו לרדת מאופציית גומא אגייאר כבר זמן רב, ובשלב הראשון להפסיק לנהל את העסק לבד. כדי להוציא את העגלה מהבוץ, הוא צריך עוד אנשים מוצלחים לידו. אחד הגורמים המקורבים ליו"ר סיפר כי "זהו, איציק צריך להגיד עד כאן. בית"ר הגיעה לשפל הגדול שלה ואין לו את היכולת להוציא אותה מזה. שם המשחק היום זה כסף ולאיציק אין אותו. גומא לא באמת יחזור וצריך להיות כנים ולומר שהוא לא באמת ראוי ונכון להיות שם. עם ניהול נכון, בית"ר תוכל להתגבר על תקציב נחות ביחס לשאר הקבוצות הגדולות, אבל בשביל צריך לגייס אנשי עסקים שיכניסו כסף. אולי איציק חושש שמהלכים כאלה יסכנו את המעמד שלו וזה לגיטימי, אבל אם בית"ר היא מעל הכל אז הוא צריך ללכת למהלך כזה. אחרת בית"ר פשוט תהיה סתם עוד קבוצה".

מאמן טוב היה מצליח להפריד בין הבעיות למגרש, אבל יצחק שום של העונה רמס כל סיכוי לכך. אם לעונת הדאבל שום הגיע עם איזשהו מעמד, לעונה הזו הוא בא ללא כל סיכוי להצליח. שום נכשל למעשה עוד בקיץ, עת הסכים לקבל את הצעת המועדון. ברגע ששום הסכים לקיצוץ רק בתנאי שיחזור לאמן ויחד עם זאת התעקש על סעיף המחייב לשלם לו את המשכורת המלאה במידה שיפוטר, הוא למעשה ביטל עצמו בפני השחקנים והקהל ולמעשה הודה בחוסר האמון המקצועי בו מצד קורנפיין. חוסר אמון שרק מגבלות כלכליות גרמו ליו"ר לתת לו את התפקיד.

ומה עשה שומי מכאן? הכל, חוץ מבאמת לאמן את הקבוצה, או כמו שאחד השחקנים מספר: "לא רק שהוא לא תורם, הוא מחליש את הקבוצה. כשהתחלנו בקיץ היינו יותר טובים, ומאימון לאימון אנחנו רק נחלשים. הוא איבד את עצמו, כועס על עצמו, על התקשורת, על השחקנים. הוא לא מוצא את עצמו. ביום שישי האחרון שמעתי אותו ברדיו מבטיח שנסיים מקומות 3-4, ויום למחרת אנחנו מפסידים והוא אומר 'לא נורא אם בית"ר תהיה במקום שישי'. הוא עושה מעצמו צחוק, ומכין תגובות לכל מצב. ברק יצחקי כבר לא יכול היה להסתכל לו בפנים אחרי כל השלמה שרפים וארצי בן יעקב שלכלכו עליו בכל מקום. שום באופן שיטתי שורף את כל הקבוצה דרך המקורבים שלו. אבל עזוב, אין מאמן לבית"ר. אפילו השחקנים בינם לבין עצמם הסכימו על זה, ואמרו שהם ינסו להרים את הקבוצה עם מה שיש. כרגע אנחנו קבוצה מתה, פשוט קבוצה מתה. הקבוצה הכי מיותרת בליגה הזאת השנה".