משוגע עם תעודות

זאב אברהמי לוקח סיכונים לקראת ערב של טירוף, שבו יישב עם שני מחשבים ופוסט חי אחד. ומה ההימור שלכם?

זאב אברהמי
24/01/2010

אינדיאנפוליס – ניו יורק ג'טס (22:00, ESPN)

אין אפילו סיבה הגיונית אחת ללכת נגד אינדיאנפוליס: היא משחקת בבית ואתם יכולים להיות בטוחים שפייטון מאנינג לא יפסיק ללכת על דאלאס קלארק באמצע נגד נקודת התורפה בהגנה של הג'טס. זה ההבדל בין המאמנים של סן דייגו ואינדיאנפוליס - נורב טרנר התעקש לרוץ נגד הגנה שלא נותנת יארדים על הקרקע. זה לא יקרה למאמן של הקולטס, פייטון מאנינג. אם ג'וזף אדאי יהיה פקטור במשחק, זה היה באותו תפקיד של קלארק, מסירות קצרות ובינוניות לבטן של הגנת הג'טס. גם ההיסטוריה בין רקס ריאן למאנינג לא נותנת לג'טס שום סיבה לאופטימיות. ריאן, כמתאם ההגנה של בולטימור, הוא אחד המאמנים היחידים שהצליחו להאט את מאנינג, ומאנינג תמיד מצא דרך לנצח את המשחק.

האם יש לג'טס סיכוי לנצח? הם צריכים משחק מיוחד בהחזרות של בראד סמית' (ואני חושב שהם הולכים לשתף אותו יותר בהתקפה הרגילה, אחרי הקפאה של שני משחקי פלייאוף), הם צריכים לשמור על מרחק נגיעה מהקולטס, כמו נגד סן דייגו בשבוע שעבר (כי אם לא, הם יצטרכו לסמוך על סאנצ'ז ולהתמקד בפריני ומאת'יס), והם צריכים לחטוף כדורים (כל שמונה הקבוצות שהובילו במאבק על איבודי הכדורים ניצחו בפלייאוף עד עכשיו).

כדי שזה יקרה, הג'טס צריכים להמשיך לרוץ. בעונה הרגילה הם הם הלכו למהלך ריצה ב-73 אחוז מהדאונים הראשונים שלהם. בפלייאוף הם החליטו שזו שיטת משחק נועזת מדי והעלו את המספר ל-78 אחוז. זה אולי הבדל קטן, אבל זה ההבדל בין ממוצע יארדים נמוך לבין ריצה של 53 יארדים שגומרת על סן דייגו. והג'טס יכולים לעשות את זה כי יש להם קו התקפה נהדר, חזק ונייד. מה שמעניין בקו ההתקפה הזה הוא שבניגוד לרוב הקבוצות, המאמן של הקו הזה הוא ביל קלאהאן ששיחק כקוורטרבק, ולכן כל הדרך שבה הוא מאמן את קו ההתקפה שונה - הוא רואה את העבודה של קו ההתקפה מנקודת המבט של המוסר והרץ האחורי. אם הג'טס ימשיכו להשיג כמעט חמישה יארדים לניסיון ריצה, הם יקחו את הכדור ממאנינג ויעשו לסאנצ'ז חיים קלים. קשה לצפות מסאנצ'ז שישלים מסירות של 14 יארדים בדאון שלישי מול עשרות אלפי אוהדים מוטרפים.

אבל אם לג'טס יש סיכוי במשחק הזה, הוא קיים רק במשחק הבעיטות. בשבוע שעבר הם נהנו מקריסה של הבועט הכי מדויק בהיסטוריה של הליגה. השבוע הם יצטרכו משחק מושלם בבעיטות ההרחקה, משחק שיכריח את מאנינג להצעיד את ההתקפה שלו 80-90 יארד בכל מהלך. הנפילות של מאנינג בפלייאוף קרו כשקו ההתקפה שלו התפרק על קו העשרים יארד ומטה. הבחירה המאוד הגיונית היא שמאנינג ואינדיאנפוליס יעלו ליתרון מהיר של שני טאצ'דאונים ויגררו את הג'טס למשחק רדיפה. אבל אם הייתי הגיוני לא הייתי יושב מול מחשב אחד שמשדר את המשחקים ומחשב שני שדרכו אכתוב פוסט חי על שני המשחקים. ג'טס 17:20.

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

מוגש מטעם בי קיור לייזר
תמיד הצליח להאט את מאנינג, אבל לא לנצח אותו. ריאן(צילום: AP, Ed Reinke)

ניו אורלינס – מינסוטה (1:30, METV)

כמה מאבקים מעניינים במשחק הזה: קו ההגנה של מינסוטה (48 הפלות קוורטרבק וסגירה הרמטית של נתיבי ריצה) נגד קו ההתקפה של ניו אורלינס (20 הפלות לדרו בריס ושטח סטרילי לחלוטין נגד אריזונה בשבוע שעבר). רג'י בוש נגד פרסי הארווין בקבוצות המיוחדות ובמחלקת ההפתעות של מאמני ההתקפה. אדריאן פיטרסון נגד הגנת הריצה החשודה של ניו אורלינס. דרו בריס נגד הגנת המסירה החשודה של מינסוטה. דארן שארפר (תשע חטיפות ושלושה טאצ'דאונים) נגד ברט פארב, חברו לשעבר בגרין ביי ונגד הקבוצה שזרקה אותו בסוף השנה שעברה. דרו בריס נגד ברט פארב. לסלי פרייז'ר נגד גרג וויליאמס.

יש לי הרגשה שהמשחק הזה לא יהיה צמוד. אני לא חושב שפארב יכול לתת עוד משחק כמו שנתן בשבוע שעבר, לא נגד הקהל של ניו אורלינס. ככה שהמשחק של מינסוטה ייפול לידיים של פיטרסון, שלא רץ ליותר ממאה יארד ולא ניפק ריצה של יותר מעשרים יארדים מאז המשחק בשבוע העשירי נגד דטרויט. חוץ מזה, אחרי המהלך הראשון הגדול של אריזונה בשבוע שעבר, ניו אורלינס שיחקה מצוין נגד הריצה. אני מצפה לראות לפחות שניים או שלושה קלוז אפים על פארב אחרי מסירה שנחטפה. בצד השני, נראה את דרו בריס בשלל של מסירות לשמונה-עשרה יארדים עם שחרור מהיר, הרבה לפני שקו ההגנה של הווייקינגס יגיע אליו. בריס הוא לא טוני רומו, אבל זה מסוג המשחקים שבהם נוכל ללמוד מאיזה חומרים בריס כן בנוי - מינסוטה היא לא קבוצה שאפשר לרוץ עליה, ובשלב מסוים תוכנית המשחק של ניו אורלינס בהתקפה תיפול על היד של בריס.

אפשר לדבר פה על עוד פקטורים - מאזן חמישים האחוזים של מינסוטה במשחקי חוץ לדוגמה - אבל אני חושב שהפקטור הכי חשוב היום הוא פקטור האטרף. כתבתי בשבוע שעבר שרג'י בוש וג'רמי שוקי נראו כמו שני פגזים שבויתו על מיאמי בשביעי בפברואר. אני חושב שהמשחק הזה יוכרע בקו האמוציות, בעובדה שניו אורלינס משחקת בשביל משהו שהוא הרבה יותר מפוטבול. והמשהו הזה גדול הרבה יותר מברט פארב. ניו אורלינס 16:31.

יותר מדי כבד על מינסוטה. בריס(צילום: AP)

ועל מי אתם הולכים הלילה?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully