זוג או פרט

עוד מעט יגיע רגע השיא הסמלי בעונת הרוקי הנפלאה של עמרי כספי - ההכרזה על השתתפותו הצפויה במשחק הרוקיז באולסטאר שייערך בחודש הבא בדאלאס. אלא שההצטיינות של הישראלי (שדועך בשבוע וחצי האחרונים) עשויה להוות טריגר לא רע להסתכל ברמת המאקרו הפעם, לדון בחבורה שמקיפה אותו, לשם שינוי, ומהווה את אחת הקבוצות הצעירות המרתקות והסבוכות בליגה. אחרי פתיחת עונה נהדרת, סקרמנטו הפסידה 13 מ-15 המשחקים האחרונים שלה, ונכון להיום היא מדורגת 13 במערב מתוך 15. עד לפני חודש וחצי עוד דיברו בעיר על פלייאוף אפשרי; היום כבר ברור שזה היה מוגזם, ומהפסד להפסד כך גם קל יותר לנשל את הקינגים הצעירים מרשימת הקבוצות המפתיעות של העונה.

אז מה קרה? פשוט מאוד: ירח הדבש נגמר. החבורה הצעירה של פול ווסטפאל ניצלה לוח משחקים קל כדי לצבור ניצחונות, בטחון ואנרגיות שעזרו לה לצבור עוד ניצחונות וחוזר חלילה. דווקא בשיא התקופה הטובה התלבש על סקרמנטו רצף משחקים קשה לכל הדעות שנגמר בהפסדים – רובם צמודים, כמעט כולם כואבים. אחרי כל כך הרבה הפסדים שבארץ הקודש וודאי היו מתוארים כ"הפסדים בכבוד" הגיעה הנפילה של הקינגס, והנה אנחנו היום. בסופו של דבר, במשך כחודשיים סקרמנטו טיילה במחוזות בהם היא לא הייתה אמורה להיות, הרבה מעבר למקום הריאלי שלה. עכשיו היא חוזרת אליו. בגדול - זה כל הסיפור. בקטן, יש קצת יותר.

אם נכנסים פנימה, ניתן להצביע על מספר גורמים שהובילו לנפילה של החודש האחרון. הראשון, כאמור, הוא רצף ההפסדים הצמודים לגדולות - פעמיים ללייקרס, פעם לקליבלנד ופעם לפיניקס. עבור קבוצה צעירה במומנטום, הרצף המרגיז ההוא היה מעצור מנטלי משמעותי. כולם סביב הקבוצה דיברו על שכר לימוד, אבל עם שכר לימוד לא הולכים למכולת, וגם לא משמרים אנרגיות חיוביות. יותר מזה – כשהפסד רודף הפסד נוצר כדור שלג, וקבוצות צעירות לא ממש יודעות איך לעצור כדורי שלג. לאחר מכן התחיל מסע משחקי חוץ במזרח. אמנם לא כולם נגד אריות הליגה, אך עצם היציאה לשישה משחקי חוץ בתשעה ימים זה לא סיפור פשוט לאף מועדון; גם קבוצות מנוסות יותר נקלעות למשברים במסע מהסוג הזה, שכולל ריחוק מהבית, נסיעות בלי סוף והחלפת מלון במלון במלון. כאשר לחלק משמעותי משחקני הקינגס היה זה מסע החוץ הראשון בקריירה, מדובר במשימה סבוכה שבעתיים.

בנוסף לכל הצרות הנ"ל, קווין מרטין חזר. במבט ראשון יהיה זה אבסורד להתייחס לחזרה של הכוכב הגדול מפציעה כבעיה, אבל, אם כך, המציאות בסקרמנטו מביאה איתה סוג מסוים של אבסורד. מרטין נפצע לאחר המשחק החמישי העונה של הקינגס וחזר למגרשים לפני ארבעה משחקים. המאזן של הקבוצה איתו עומד על ניצחון אחד לצד תשעה הפסדים, אבל זה לא רק טור הנצחונות שנפגע; עם מרטין על אזרחי, טייריק אוואנס הפך לכוכב ולמנהיג הבלתי מעורער של המועדון, שאר השחקנים קיבלו יותר זריקות, לקחו יותר אחריות והיו יותר מרוצים. הקבוצה תפקדה כקבוצה אמיתית, וכל יום מישהו אחר התעלה.

למען האמת, מקרה מרטין הוא לא הראשון בהיסטוריה, וזה אפילו לא עד כדי כך נדיר לראות קבוצה שמתפקדת טוב יותר דווקא ללא הכוכב שלה, יש לזה אפילו שם - "תיאוריית יואינג" (וממציא – העיתונאי האמריקאי הפופולארי ביל סימונס), על שם הניקס, ששיחקו טוב יותר דווקא כשהסנטר הדומיננטי היה פצוע. התופעה חזרה על עצמה גם עם מספר כוכבים אחרים והעלתה סימני שאלה רבים לגבי הצורך באותם כוכבים בדיוק.

במקרה של סקרמנטו, התהייה אם הם באמת זקוקים למרטין רלוונטית במיוחד לאור העובדה שהוא פחות או יותר יושב לאוואנס על המשבצת. עם כל הכבוד לשוטינג גארד הדקיק שמהווה סקורר מחונן ויעיל במיוחד, טייריק הוא העתיד של הפרנצ'ייז והנהלת הקבוצה אמורה לעשות הכל כדי לאפשר לו להתקדם – לא לעמוד במקום, לא לעמוד בצד. כאשר מרטין נמצא, אוואנס מיד מוסט לעמדת הפוינט גארד שאינה טבעית לו, דבר שפוגע בקבוצה כולה. לכן, ולאור התוצאות העגומות כאשר מרטין כן מלהטט על הפרקט, מאוד יכול שקוו-מרט שב לשחק בעיקר כדי שניתן יהיה לשווק אותו לקבוצה גדולה שזקוקה לשחקן מסוגו ומוכנה לשלם (דאלאס הוזכרה כמועמדת האחרונה לעסקה אפשרית). עם חודש עד תום מועד ההעברות, יש עדיין לא מעט קבוצות שמחפשות להתחזק לקראת הישורת האחרונה של הליגה, ומרטין יכול להועיל לרובן – בטח יותר משיכול להועיל לסקרמנטו במצבה הנוכחי.

בינתיים, אגב, לפחות בכל הקשור למספרים, טייריק הוא האחרון שנפגע מהחזרה של מרטין. הוא ממשיך לספק את המספרים המדהימים שהופכים אותו לבחירה הוודאית לרוקי העונה עד כה, שכן הכדור ממשיך להיות בידיים שלו – הפעם מעמדת הרכז. אלה שאר השחקנים שסובלים; כספי (שהספיק להתרעם על המחסור בזריקות מאז שהכוכב חזר), ג'ייסון תומפסון ובנו אודריך לא ממש מתפקדים במשחקים האחרונים, וזה לא כאילו קווין מרטין יושב להם בול על העמדה. יתרה מזאת, יחד עם אוואנס, כספי ותומפסון היו שני השחקנים היציבים ביותר בקבוצה, ובלי תפוקה קבועה מהם יש מעט מדי מניות בטוחות בסגל של ווסטפאל. וקבוצה צעירה ללא מניות בטוחות – דינה לשקוע.

כמובן שאי אפשר לייחס לקווין מרטין את כל בעיות המועדון. מועד חזרתו – בדיוק לפני היציאה למסע החוץ – היה לא הוגן מלכתחילה; כספי ותומפסון לא פגעו גם כמה משחקים לפני שהוא חזר, ואופייני לשחקנים צעירים שיחוו עליות וירידות לאורך העונה. הצרה טמונה בסיטואציה המושלמת, לכאורה, מבחינת הקינגס; גם אם ווסטפאל ימצא דרך לשלב את מרטין במשחק הקבוצתי שעבד כל כך יפה בלעדיו וסקרמנטו תשתפר, אפילו זה לא ישנה את העובדה שקוו-מארט יושב על המשבצת של הפרנצ'ייז פלייר העתידי של המועדון.

זה צד אחד של המטבע. הצד האחר מסתיים בסימן שאלה: האם התקופה הרעה צובעת בצבעים קודרים את עתיד המועדון? ובכן, לא ממש. חשוב לזכור שגם לאחר שרשרת ההפסדים האחרונה המאזן של הקינגס טוב מהצפוי. סקרמנטו בקצב של 30 ניצחונות כרגע, ואני לא חושב שמישהו בפתיחת העונה נתן לה צ'אנס ליותר מ-25. יותר מזה. ההפסדים הצמודים ליריבות עדיפות הזכיר לי קבוצה מהעונה שעברה שבשלב הזה של העונה הפסידה כמעט כל משחק בשניות האחרונות. גם היא הייתה צעירה עם עתיד לא ברור. לקבוצה הזאת קוראים אוקלהומה סיטי, והשנה היא מנצחת חלק גדול מהמשחקים האלה ונמצאת בדרך הבטוחה והמפתיעה לפלייאוף במערב. לא בטוח שסקרמנטו היא האוקלהומה סיטי הבאה - בעיקר כי לא בטוח שטייריק הוא הקווין דוראנט הבא (למרות שעונת הרוקי שלו מרשימה יותר) - אבל האופציה שבשנה הבאה הכל יתחבר בהחלט קיימת.

מילת המפתח, אם כך, היא סבלנות. הקינגס יצטרכו להימלט מאחת המחלות הבעייתיות והנפוצות ביותר בספורט המקצועני בפרט, ואולי בחיים בכלל: התרגלות מהירה מדי לתקופה טובה, שמלווה מיד בחוסר יכולת לקבל את הנפילה הטבעית. בספורט הישראלי מדובר במחלה חשוכת מרפא, וזו בעיקר התקשורת, שמתחילה להפציץ בכותרות על משברים כל פעם שמתרחש תהליך טבעי של נפילת מתח או רגרסיה לממוצע. בתגובה העצבנית של עמרי כספי לאחר כמה משחקים לא טובים ניתן היה להבין שהתרבות שגידלה אותו עשויה להיות גם זו שעוצרת אותו במקום. מבחינה קבוצתית וכוללת יותר, עם זאת, גם המשבר האחרון לא אמור להפריע יותר מדי. האמריקאים רגילים לעונות ארוכות עם עליות וירידות ומבינים אחרת תהליכים, הצוות של הקינגס מנוסה מספיק כדי לעזור לשחקנים לעבור את התקופה הרעה ולצאת מחוזקים. לעומת התרבות הלחוצה שלנו, בסקרמנטו מסוגלים לראות שנתיים קדימה ולהבין שמדובר בבנייה לטווח ארוך, והתוצאות המיידיות לעתים משניות.

לכן, סימן השאלה המרכזי שוב מחזיר אותנו לקווין מרטין, שעומד במרכז העתיד המפוקפק של המועדון עם מבטו הנודד קדימה. ימים יגידו כיצד מרטין ישתלב במשחק הקבוצתי לאורך זמן, האם הוא מתסכל את שחקני המשנה, האם הקבוצה מסוגלת לנצח גם איתו וכיצד הוא משפיע על אוואנס. על אף הדיווחים השונים בתקשורת האמריקאית, אנשי סקרמנטו מיהרו להבהיר כי ברצונם להמשיך ולנסות לגרום לשילוב אוונאס-את-מרטין לעבוד. בין אם השוטינג גארד הצנום יהיה חלק מהקבוצה גם בחודש מרץ או לא, שם טמון הצעד הראשון בזהותו החדשה של המועדון. עד אז, קשה להתייחס ברצינות לשרשרת הפסדים כזו או אחרת. כל עוד הקינגס ינצחו את המשחק האמיתי מבחינתם – בניית הקבוצה לשנים הבאות – השאר עשוי להיות שולי. לפחות בינתיים.