הקדושים המעונים

דקה 80 בבלומפילד. מסתכל על השעון שעל לוח התוצאות, העיקר לא לראות את הזוועה שעל הדשא. בניגוד ללהקת תיסלם, השעון לא רק שלא רודף אחרי עצמו, הוא אפילו זוחל לאט. בערך כמו אייל שן שרודף אחרי גילי ורמוט עם כדור. מבט ימינה אל שער 11, חלק מהאוהדים כבר מתחילים להתפנות. אף פעם לא יכולתי לצאת לפני סיומו של משחק ולא חשוב מה התוצאה, אבל במקרה הזה אפשר להבין אותם. הפועל באר שבע ויתרה על המשחק הזה הרבה לפני כן, בטח כשהמאמן שלה מוציא חלוץ ומכניס קשר אחורי אחרי ההרחקה של הזר השמיני שלנו העונה. שהוא גם לא האחרון, אגב.

למרות שאף פעם לא סבלתי מהפוביה הזו, זה הרגיש כמו להתעורר עירום בכיכר העיר. הנחמה היחידה שאפשר למצוא במפגן הבושה של הפועל באר שבע בבלומפילד היא שגם אתם ראיתם זה, סופסוף. שגם אתם מבינים את מה שאנחנו מבינים שבוע אחרי שבוע, וכל מיני עיתונאים תל אביבים שלא יודעים מה זה הפועל באר שבע, מנסים להעביר את התיק של האין שיטה ואין כיוון ואין ארגון לכל מיני מיתוסים על הקהל של באר שבע. אולי עכשיו הם יפסיקו לצייר את מאמן הפועל באר שבע כקדוש מעונה. אם כבר, אנחנו מתענים.

רוב היציע לא עוזב, הוא נשאר לראות. חלק לא קטן ממנו ממשיך לעודד ולשיר, לא ברור את מי כי השחקנים והמאמן כאמור כבר ויתרו על המשחק וכל רצונם הוא שזה לא יגמר בתוצאה היסטורית. ועדיין, אי אפשר שלא להסתכל על האוהדים המופלאים האלה, שמלמדים את הקבוצה שלהם פרק בהלכות גישה למשחק הכדורגל. הפרק שמדבר על זה שלא מוותרים אף פעם. אני מחייך חיוך מריר ואומר לשכני ליציע "הנה הקהל המלחיץ של באר שבע" .

כמות מרשימה של אוהדים הבאנו לבלומפילד, כשהסערה הכי קשה ב-20 השנים האחרונות מסתובבת בחוץ. שער 11 נצבע אדום. כמה דקות לפני השריקה אני מקבל סמס מנועם, אוהד הפועל ת"א וחבר יקר, שאומר שרק שלוש קבוצות בארץ מביאות כמות כזו של קהל למשחק חוץ בבלומפילד, וזה כשניצחון היה מזניק אותנו למקום החמישי. זה קהל של קבוצה גדולה שמעודד קבוצה קטנה מאוד.

למען האמת, לא היה שום דבר מפתיע בשטיח האפור שהיינו לרגליהם של שחקני הפועל ת"א. זה נראה ככה כל העונה והתוצאה, כמו שאמר לפני המשחק עזורי, תלויה יותר ביריבה. קבוצה שתקועה מאחור. קבוצה שסופגת 1.8 שערים למשחק ושווה לפחות 3-4 שערים מול קבוצות החלק העליון. קבוצה שתלויה בשחקן לא צפוי כמו מאור מליקסון ובהעדרו היא נטול רעיונות או תכנית סדורה. קבוצה שההגדרה הכי טובה שלה היא ראשי התיבות שו"ש, זאת אומרת שוד ושבר.