האור והצל

מי שעוקב אחרי שפת הגוף של מאמני ספורט גדולים, יודע כמעט תמיד למה לצפות: פיל ג'קסון יושב בפרצוף זחוח על כיסאו עצום המימדים, אלכס פרגוסון לועס מסטיק במתח ולא מסתיר אף רגש, ז'ליקו אוברדוביץ' מסתובב כל שתי דקות לעבר הספסל ומרביץ תורה במחליפים. רמת האנרגיה של פיני גרשון, לעומת זאת, הרבה פחות יציבה. לעתים הוא קופצני, מחויך וקורץ למצלמות; בפעמים אחרות הוא נראה כעוס או סתם אדיש, ובמקום לחיות את המשחק הוא רק רוצה שהערב ייגמר. ב-1998, שבועות מספר לפני שהחל לראשונה לנתר בהצגת השחקנים ביד אליהו, חזו מדי שבוע הצופים באולם הכדורסל בראשל"צ באותו גרשון ממש עומד מנומנם וחסר עניין על הקווים. המסקנה המתבקשת היא שמדובר במאמן כדורסל לא יציב.

חוסר היציבות הזה מוביל לכך שעל כל הצלחה כבירה רשם גרשון כישלון מביך. לפני שנתיים פוטר מאולימפיאקוס; את ראשל"צ הוא עזב פעמיים בעקבות סכסוכים עם היו"ר יצחק פרי; מהפועל ירושלים נזרק בעקבות מרד שחקנים, כמה חודשים לאחר שהוביל אותה לגביע; קודם לכן פוטר, בין השאר, מבית"ר תל אביב ומהפועל תל אביב. הרזומה המוזר הזה, שנשכח בשנים שגרשון הפך לגיבור לאומי, נובע מהתלות העצומה שלו במעטפת שסביבו. עקב מוסר העבודה הלא מזהיר שלו, הוא זקוק לעוזר מאמן חרוץ ונאמן לידו, שגם יסייע לו בנקודה החלשה יותר שלו - בחירת שחקנים. אלה צריכים להיות מוכשרים דיים ואינטליגנטים דיים כדי ליישם את דרישותיו המקצועיות המורכבות, וגם בוגרים דיים כדי לספוג את עלבונותיו. הנהלת הקבוצה אמורה לקבל בהבנה את פיו הגדול ואת תגובותיו הילדותיות. כשהכל מתחבר מסביב, גרשון יכול לספק את משיחת המכחול האחרונה - הכריזמה, הידע המקצועי הרב והאינסטינקטים בניהול המשחק.

העונה, המעטפת הזאת חסרה: הסגל שגרשון בנה בינוני, ההרמוניה בינו לבין עוזרו שרון דרוקר מפוקפקת, ומוני פנאן, האיש שבמקביל לניהול בנקים לא חוקיים גם סייע לגרשון לכבות שריפות בקרב שחקניו, כבר איננו. במצבים כאלה נחשפים הצדדים הפחות מלבבים באישיות של גרשון: הזלזול בשחקנים פחות מוכשרים, ההתנערות מאחריות, איבוד העניין והיעדר האמונה. בעונות כגון אלו נדמה שהתנהגותו של גרשון רק מסייעת לכדור השלג לצבור תאוצה, במקום לבלום אותו.

גרשון יכול לדבר כמה שירצה על התחזקות היורוליג, על התקציב המוגבל ועל ההבדלים מהשנים הגדולות של המועדון, אבל הוא לא יוכל לטשטש את העובדה שאת המעטפת בנה בעצמו. הוא בחר את השחקנים בשלבים מוקדמים מאוד של הפגרה, מינה את עוזרו כבר בעונה שעברה ובאופן כללי נהנה מסמכויות מקצועיות בלתי מוגבלות במכבי, שנואשה בשנים האחרונות מכל מאמן ישראלי אחר. אלא שעל המועדון לקחת בחשבון שלאור גילו המתקדם של גרשון והרהורי הפרישה התכופים שלו, ייתכן שהפעם הדרך למטה לא תיהפך בשלב מסוים לנסיקה להישגים מרשימים. אם נגמר הדלק בטנק של פיני, לפחות דבר טוב אחד ייצא מזה: אחרי קדנציה שלישית במכבי, שכרגע מסתמנת כחיוורת ונטולת השראה, יורשיו כבר לא ייאלצו להתמודד עם צלו הענק של גרשון משתי הקדנציות הראשונות.