מגרש הרוסים

בסוכנויות הימורי הספורט הגדולות בעולם רוג'ר פדרר הוא עדיין הפייבוריט הברור לזכות באליפות אוסטרליה הפתוחה, כמו גם סרינה וויליאמס בטורניר הנשים. עם זאת, ההתפתחויות של השנה האחרונה בטניס המקצועני ימשכו השנה לא מעט מהמרים לכיוונים אחרים.

נובאק דג'וקוביץ', אנדי מארי, חואן מרטין דל פוטרו, וגם ז'סטין הנין וקים קלייסטרס נחשבים למועמדים חזקים לזכייה השנה, אבל מי שרוצה להתפרע קצת יותר, יכול ללכת על הישג חסר תקדים לטניס הרוסי - משמע דאבל בטורניר הגרנד סלאם הראשון של השנה. ניקולאי דוידנקו הוכיח בחודשים האחרונים שיש לו את כל מה שצריך כדי לזכות בתואר גרנד סלאם ראשון בקריירה, אך מעולם לא הגיע לגמר של טורניר גדול, ומריה שראפובה כבר עשתה זאת שלוש פעמים, אלא שאחרי פציעה חמורה בכתף לא ממש ספרו אותה. דוידנקו מבטיח שהעונה הזו תיראה כבר אחרת, וגם שראפובה מבטיחה לחזור לעצמה ב-2010. האם יש לנו סיבות להאמין להם?

קשה למצוא טניסאי בהווה או בעבר שהיה כל כך לא מוערך למרות שהגיע בשיאו למקום השלישי בעולם. תחשבו על זה ככה - ניקולאי דוידנקו ניצח במאסטרס בלונדון את רוג'ר פדרר, רפאל נדאל וחואן מרטין דל פוטרו. בכל אחת מהפעמים, "ציידי החתימות" הקטנים ניסו למשוך אליהם דווקא את השחקנים המפסידים בסיום המשחק, בעוד שהטניסאי הרוסי סידר את חפציו בשקט ויצא לחדר ההלבשה כאילו שהיה עוד שופט קו או סדרן. אולי זה קשור לזה שבלונדון לא ממש אוהבים את דוידנקו שטען בעבר שהבירה הבריטית "משעממת במיוחד", אבל גם בכל מקום אחר כולל מדינתו רוסיה, הוא מעולם לא קיבל את הכבוד הראוי לו.

יש לכך כמה סיבות, ומה שנראה כמו הסיבה העיקרית הוא החשד בדוידנקו שמכר משחק בשנת 2007 בטורניר סופוט בפולין. דוידנקו מעולם לא הורשע, אבל הוא נושא איתו כתם קשה, שאולי רק זכייה בטורניר גרנד סלאם תוכל להסיר. חוץ מזה, ישנם עוד כמה גורמים, מאחר ודוידנקו תפס מקום בצמרת העולמית עוד הרבה לפני הפרשה הזאת. בעידן של רוג'ר פדרר ורפאל נדאל קשה לבלוט, בזה אין ספק. אם כבר, כדאי שיהיו לך נשקים אטרקטיביים הבולטים לעין כמו למשל חבטות ההגשה של אנדי רודיק. הבעיה של דוידנקו היא שבמשחק הרגיל שלו, שום דבר לא בולט לעיני המתבונן שלא לגמרי מבין בטניס, אבל מחפש משחקים אטרקטיביים.

דוידנקו הוא שחקן נמוך וקטן יחסית ליריביו בסבב (1.78 מ' על 70 ק"ג), אין לו חבטת הגשה עוצמתית, אין לו משחק מגוון, ותמצאו אותו לרוב על קו הבסיס. עם זאת, יש לו מהירות אדירה והוא ככל הנראה השחקן שמכסה את המגרש טוב יותר מכל אחד אחר. חוץ מזה, יש לו את היכולת ה"אנדרה אגאסית" לענות על כל כדור מוקדם מהצפוי, ובכך ממרר את חיי יריביו. דוידנקו הוא שחקן מקשה, שמוריד את רמת הטניס של מי שמשחק מולו, ואולי בכלל זה רובכם שונאים אותו כל כך. תוסיפו לזה את העבודה שלמרות כל כך הרבה שנים בצמרת הוא מעולם לא הגיע לגמר טורניר גרנד סלאם, וזה יגרום לכם באופן טבעי להוריד מערכו.

וכעת, עם תחילת 2010, אנחנו מקבלים את ניקולאי דוידנקו הטוב ביותר של השנים האחרונות. את 2009 הוא סיים עם תואר במאסטרס שנחאי ובגביע המאסטרס בלונדון, ואת העונה הנוכחית הוא פתח עם תואר בדוחא אחרי ניצחונות על רוג'ר פדרר ורפאל נדאל. אגב, זה היה ניצחונו השני ברציפות של הרוסי מול פדרר, אחרי 12 הפסדים רצופים. הנתון הזה מלמד לא רק על הירידה ביכולת של השוויצרי, אלא גם על הביטחון האדיר שצבר דוידנקו, שאולי היה כל כך חסר לו בסבב. אחרי הכל, דוידנקו היה ידוע כשחקן חסר אופי, שבדרך כלל לא הצליח לשמור על יתרונות שהשיג במשחקים החשובים באמת, האם זה עומד להשתנות בגרנד סלאם הראשון של ניקולאי החדש?

סרינה וויליאמס, שמחזיקה בתואר הנשים של אליפות אוסטרליה הפתוחה, תתייצב השנה לטורניר במלבורן עם פציעה טורדנית בברך ואחרי הפסד לאלנה דמנטייבה הרוסיה בגמר טורניר סידני. דמנטייבה עצמה הפכה לסוג של פייבוריטית אחרי ההישג הזה, אבל הרוסיה שכולם מחכים לראות במלבורן היא דווקא מריה שראפובה. זה לא רק בגלל המראה שלה, שסידר לה בשבוע שעבר שוב את חוזה האימוץ היקר ביותר בתולדות ספורט הנשים (70 מיליון דולר לשמונה שנים עם נייקי), אלא בגלל הציפייה לראות אם היא תוכל לשחזר את הרמה של פעם.

תואר הגרנד סלאם האחרון של שראפובה הושג במלבורן. זה קרה לפני שנתיים בדיוק, וזה היה תואר הגרנד סלאם השלישי בקריירה שלה. כמה חודשים לאחר מכן היא הושבתה לשבעה חודשים בגלל פציעה בכתף, ויצאה מחוץ למאייה הראשונה בעולם. הקאמבק שלה לסבב היה מבטיח, אבל מאכזב בסופו של דבר. היא אמנם הגיעה לרבע הגמר ברולאן גארוס, אבל הפסידה בסיבוב השני בווימבלדון ובסיבוב השלישי באליפות ארצות הברית. הכתף הייתה רחוקה מלהיות במצב אידיאלי, מה שגרם לרוסיה הגבוהה להרבות בשגיאות כפולות בהגשה, ולהפסיד כך לא מעט משחקים. אפילו התואר היחיד בו זכתה בטורניר טוקיו, הושג אחרי שיריבתה ילנה ינקוביץ' פרשה במערכה הראשונה של משחק הגמר.

שראפובה אפילו ניסתה לסגל לעצמה טכניקת הגשה חדשה, אבל זנחה אותה די מהר בגלל חוסר הצלחה. כיום היא וגם פרשנים שצפו בה במשחקי ראווה של קדם העונה טוענים שהכתף וההגשה נראים הרבה יותר טוב, ושראפובה טוענת בפירוש שהיא חזרה למצב של פעם. העניין היחיד הוא שהיא יודעת שבכל רגע נתון יכולה לחול הידרדרות במצב, וזו בדיוק הסיבה שהיא מתכוונת לשחק בפחות טורנירים ולעשות יותר אימוני כושר ופיזיותרפיה. שראפובה בחרה שלא להשתתף בטורנירים מקדימים השנה, אבל שיכנעה מאוד כשגברה על ונוס וויליאמס במשחק ראווה בתאילנד, ועל קרולינה ווז'ניאקי במשחק דומה בהונג-קונג. בכלל, בכל אחת ממסיבות העיתונאים האחרונות שהשתתפה בהן, שראפובה נראתה מעודדת ומחויכת מתמיד, אולי זה קשור גם לזוגיות הנוכחית שלה עם שחקן לוס אנג'לס לייקרס, סאשה וויאצ'יץ'.

לאור העובדה שסרינה וויליאמס וגם אחותה לא בשיא כושרן, נראה ששראפובה מגיעה למלבורן כדי להחזיר לעצמה את התואר, והשאלה הגדולה היא האם הרוסיה הגבוהה תוכל לשמור על רמת כשירות מאוזנת, ולא תסבול מכאבים שישנו את כל התמונה. מה שבטוח, לראשונה אחרי הרבה זמן טורניר הנשים צפוי להיות מרתק, כשגם שתי הבלגיות נראות לגמרי בעניינים, וגם טניסאיות רוסיות אחרות יכולות להגיע רחוק.