פוטבול: חופרים בראש

בשבוע שעבר טענו כאן שב-AFC יש חלוקת כוחות די ברורה לעומת ה-NFC, וכבר בסיבוב הוויילד קארד נטרפו כל הקלפים (מסתבר שלא לחינם הסיבוב הזה נקרא "קלף פרוע"), כשב-AFC עלו שתי קבוצות החוץ – הג'טס והרייבנס, שעלו עם הכרטיס הפרוע, ואילו ב-NFC עלו שתי הקבוצות הביתיות שזכו באליפות הבית שלהן – דאלאס ואריזונה. כרגע, ביחד עם ההימורים של רוזנטל, אנחנו ברייק-איוון על חמישים אחוזים (2 מ-4), אך מה שיותר מעניין – בשבוע שעבר הצגנו כאן שאלה: האם הגנות באמת מנצחות בפלייאוף? ובכן, לפחות לפי הסיבוב הראשון (בשתי החטיבות), נראה כי התשובה היא חיובית. הג'טס, עם ההגנה הטובה בליגה, ניצחו את סינסינטי, דאלאס לא נתנה למקנאב לנשום, הרייבנס אנסו את טום בריידי ואריזונה ניצחה את גרין ביי בזכות הנקודות ששמה ההגנה שלה, ולא רק בהארכה (אם אפשר לקרוא למשהו במשחק ההוא "הגנה").

הסיבוב הקרוב כבר מעלה אותנו מדרגה, כשבשתי החטיבות אנו פוגשים את הקבוצות הראשונות, אלו שמצליחות להציג – לצד התקפות דומיננטיות – גם הגנות לא רעות בכלל, כשיש לנו שוב משחק חוזר בין שתי קבוצות שכבר נפגשו העונה, כשלאחת מהן יש מחשבה אחת בראש – נקמה, ולאו דווקא מהעונה הנוכחית. אז מה צפוי לנו בסוף השבוע? בואו נתחיל, כמובן, עם ה-AFC.

בין שבת לראשון, 3:15, לוקאס אויל סטדיום, שידור ב-ESPN

במחזור ה-11 הגיעו הקולטס ל-M&T בנק סטדיום בבולטימור ויצאו משם עם ניצחון 15:17 על הרייבנס, שהתעקשו לרוץ דרך האמצע. המשחק ההוא היה חסר יכולת ריצה מצד שתי הקבוצות, שלא הצליחו להגיע ל-100 יארדים על הקרקע, והרייבנס הציגו יכולת התקפית אנמית ביותר (לא הצליחו לשים ט"ד), לצד יכולת הגנתית לא רעה בכלל (חטפו את מאנינג פעמיים). בשבת יגיעו הרייבנס ללוקאס-אויל סטדיום באינדיאנפוליס עם מחשבה אחת בראשם – פלייאוף 2006, אז הגיעו הקולטס, מדורגים 3 בחטיבה, לבולטימור המדורגים 2, ובמשחק ללא ט"ד הדיחו אותם בדרך לאליפות היסטורית עבור פייטון מאנינג וטוני דאנג'י, כשאדם וינאטיירי מצליח להערים יותר נקודות בבעיטות מאשר יריבו – ניחשתם נכון, מאט סטובר, שהיום בועט עבור הקולטס.

הרייבנס לא מצליחים לנצח את הקולטס מאז ה-12 בדצמבר 2002, כך שדי אפשר לומר שלמאנינג יש את המספר שלהם, אך השנה הסיפור שונה לחלוטין. ביום ראשון האחרון הציגו הרייבנס הגנה מוחצת שהצליחה לשתק את התקפת ניו אינגלנד, חטפו את בריידי שלוש פעמים ואף השיגו פאמבל עליו לצד משחק התקפי חד מימדי (וזה אנדרסטייטמנט – ברבע השלישי תפסו שחקני הרייבנס יותר מסירות של בריידי מאשר של פלאקו), ואלה חדשות טובות מאוד עבור ריי לואיס ואד ריד, וחדשות ממש רעות עבור מאנינג, שצריך להתגבר על חסרונם של שחקני מפתח בהתקפה ובהגנה (אנתוני גונזאלס, בוב סאנדרס, מרלין ג'קסון ועוד) ועל העובדה שמעולם לא זכה באליפות כ-MVP המכהן. עם זאת, אינדי אמורה להגיע בהרכב מלא – כמובן, פרט לשבעה שסיימו כבר את העונה – אך מנגד צריכה להתגבר גם על העובדה שכל הליגה מחכה לראות אותה נופלת, לאחר שנתנה לפותחים שלה לנוח בשני המחזורים האחרונים של העונה.

הרייבנס מגיעים בהרכב מלא למשחק, למרות פציעות קלות לאד ריד וטוד היפ, ועם פלאקו בריא ויכול למסור, להגנת הקולטס הולך להיות יום ארוך מאוד. התקפת הריצה של הרייבנס, שדורגה במקום החמישי בליגה עוד לפני המשחק מול הפאטס, הולכת להקשות מאוד על הגנת הריצה של הקולטס (מקום 24), כך שמבחינת השעון, לרייבנס יש יתרון גדול על פני מאנינג, שמוביל את התקפת המסירה השנייה בטיבה בליגה אך את התקפת הריצה הגרועה בליגה. שתי הקבוצות גם מציגות הגנת רד-זון מצוינת (אינדי מקום 8 בנקודות, הרייבנס מקום 3), מה שאומר ששוט-אאוט כמו שהיה באריזונה לא צפוי להיות בשבת, למרות ששתיהן נמצאות בחלק העליון של הליגה בנקודות התקפיות (קולטס 7, רייבנס 9). זה הולך להיות קרב חפירות שיסתיים, פחות או יותר, בתוצאה זהה למשחק שכבר היה ביניהן העונה.

תחזית: קשה, קשה, אפילו קשה מאוד. מאנינג הוכיח השנה הרבה דברים והצליח להשתיק הרבה מבקרים. גם הפעם הוא יצליח, ניצחון דחוק לאינדי.

ראשון, 23:40, קוואלקום סטדיום, שידור ב-ESPN

משחק קשה מאוד הולך להיות באצטדיון קוואלקום בראשון בלילה, כשהצ'ארג'רס הולכים לארח את היריבה הקשה ביותר שלהם עד כה, ואולי הקשה ביותר שלהם העונה (וזה גם אם הם יגיעו לסופרבול). הצ'ארג'רס תפורים בדיוק למידות של הג'טס, שמגיעים במומנטום כפול – גם לאחר ניצחון על הבנגאלס וגם לאחר שדארל ריוויס בא להוכיח לכולם שהוא השחקן שהיה צריך לזכות בתואר "שחקן ההגנה של השנה". לסן דייגו יש התקפת ריצה מזעזעת מחוץ לרד-זון (מקום 31) אל מול התקפת מסירה מעולה (מקום 5) של פיליפ ריברס, המסתמך בעיקר על אנטוניו גייטס ו-וינסנט ג'קסון, שני המוציאים העיקריים שלו לפועל. מולם תעמוד ההגנה הקשוחה ביותר אותה פגשו השנה – הגנת הריצה השמינית בליגה והגנת המסירה הטובה ביותר, ללא ספק, ההגנה הכוללת הטובה בליגה. מהצד השני, גם פה הקבוצות יחסית מאוזנות – הג'טס מציגים את התקפת הריצה הטובה בליגה, עם תומאס ג'ונס, שון גרין שהיה פנומנאלי מול סינסי, ואפילו בארד סמית' המפתיע, לצד התקפת מסירה זוועתית (מקום 31), שדווקא נראתה לא כל כך נוראית מול סינסי, עם מארק סאנצ'ז שצבר ביטחון ומצא חיבור טוב עם ג'ריקו קוצ'רי ודסטין קלר, אל מול הגנת הבולטס, שהצליחה לנטרל התקפות לא רעות בכלל (כמו ה-NFC מזרח), ומדורגת במקום ה-20 בריצה ו-11 במסירה. כך שעל פניו, המשחק הזה נראה כמו מאצ'אפ מאוד מעניין – האם הג'טס ירוצו ברובו המוחלט של המשחק, והאם הצ'ארג'רס יצליחו למסור מעל ההגנה הטובה בליגה?

הצ'ארג'רס לא ניצחו בעשור הזה קבוצות מה-AFC מזרח בפלייאוף (בעונת 2004-5 הם אף הודחו בסיבוב הראשון בידי הג'טס עצמם), כך שנטל ההוכחה הוא על נורב טרנר, שטרם הצליח להגיע לסופרבול בתור מאמן ראשי (בתור מתאם ההתקפה, עם זאת, זכה עם הקאובויס שנתיים ברציפות). מולו יעמוד רקס ריאן, שכבר בעונתו הראשונה הצליח להפיח רוח חדשה בקבוצה הירוקה מניו יורק, בעיקר בצד ההגנתי. ריאן כבר הצהיר שהג'טס הם הקבוצה לנצח בפלייאוף הנוכחי, ואף ביקש להכין את הבמות במנהטן לקראת המצעד החגיגי ב-9 בפברואר, מה שאומר שעם כל הצחוקים בצד (ולא חסרים כאלה עם הריאן הזה – בכי בחדר ההלבשה, נקניקיות על הקווים, הצהרות מוזרות ומה לא), ריאן יודע שהוא כבר השיג את המטרות שלו העונה, וכל הישג מעתה והלאה הוא בבחינת בונוס, וכמו שאנחנו כבר יודעים, לשחק בלי לחץ זה תמיד עדיף. אתם יכולים לשאול את פיליפ ריברס, שנאלץ לראות את שני הק"בים הבכירים מהמחזור שלו (מאנינג הצעיר ובן הגדול) זוכים בסופרבול כשהוא טרם הצליח לעבור את המשוכה האחרונה (למרות שכבר הפך לסוס השחור של פייטון מאנינג בפוסט-סיזן).

שתי הקבוצות לא צופות פציעות משמעותיות (תומאס ג'ונס סובל מפציעה קלה, צפוי להיות כשיר למשחק, כנ"ל סייפרס – הפאנטר של סן דייגו והאיש שהביא במו רגליו את הצ'ארג'רס לניצחון על הקולטס אשתקד, והתחושה היא שהולך להיות כאן משחק מיוחד, מהסוג שמגדיר קבוצות ושחקנים. אבל השורה התחתונה היא זאת – עם כל ההופלה סביב ריוויס, האם יצליחו שחקני הג'טס להגיע לריברס? לפאלמר הם הגיעו רק פעמים מעטות, ואם לריברס יהיה מספיק זמן בפוקט, הוא ימצא רסיבר פנוי – ריוויס או לא ריוויס. כמובן שגם אסור לשכוח את נייט קיידינג, שהחמיץ השנה רק שלוש בעיטות לשער שדה.

התחזית – הגיע הזמן להפתעה, לא? יאללה, שיהיה. ניצחון סנסציוני לג'טס (כן, אני יודע שאני מביא על עצמי את זעמם של מטקבקי הצ'ארג'רס. זה בסדר, אני אוהב את הכובע שלי עם חרדל, תודה).