ציבונה היא אחת מאותן קבוצות המשתייכות למועדון אקסקלוסיבי, של קבוצות שכבר שנים רבות נשארות נאמנות למודל, שבעיני רבים ייחשב לכזה שפס מן העולם, ומצליחות בכל זאת לשמור על תחרותיות גבוהה בבמה הראשית של אירופה: היורוליג. השמירה האדוקה על הצביון המקומי בכל הקבוצות, שאפיינה את הכדורסל האירופי לפני 20 או 30 שנה כבר כמעט ולא קיימת. העולם ככפר גלובלי, אתם יודעים.
ההסתמכות על שחקני בית קרואטים ממשיכה להתקיים בקפדנות בציבונה לאורך השנים, אבל אל נא לנו לעשות רומנטיזציה של הדברים. אם לקבוצת הפאר הייתה היכולת הכלכלית, היה מתרחש גם בציבונה תהליך של "התבוללות", בדיוק כפי שקרה אצל האימפריות האירופאיות של ימינו. בציבונה חיים מהפה ליד, ולפעמים נדמה שאי אפשר לפתוח עונה בזאגרב, מבלי דיבורים על התפרקות כלכלית. השמועות הללו יפוצו פעמים נוספות במהלך העונה, אחת לכמה חודשים, ובסופו של יום הכול יבוא על מקומו בשלום. מן ריטואל שכזה.
גם העונה הנוכחית החלה בדיבורים על קשיים כלכליים, ובאופן מפתיע ההמשך נראה בדיוק כמו בעבר. ציבונה שרדה, החתימה בקיץ כמה קרואטים שקיבלו את המושכות, לצד שני שחקנים זרים שהשלימו את הסגל. ציבונה פתחה את עונת היורוליג עם שרשרת הפסדים וכמה תבוסות מביכות, ביניהן משחק שבו קלעה 40 נקודות עלובות, שיא נקודות שלילי ביורוליג אי פעם עבור הקבוצה המארחת.
מכל זה, מקבלים העונה בציבונה את הקרדיט מספר קרואטים צעירים, שעתידים להמשיך את השושלת המפוארת של שחקנים מצוינים שיצאו מציבונה. ערב המחזור האחרון ביורוליג, לציבונה יש הזדמנות אחרונה להעפיל לטופ 16, למרות הכול. זו גם הזדמנות טובה לעשות היכרות עם החבר'ה שאמורים בעתיד לבוא לקחת את ציבונה אף רחוק יותר. הרי לכם, ציבונה - הדור הבא.
בויאן בוגדנוביץ'
התפתחותו של בוגדנוביץ' כשחקן לא היתה שגרתית עבור שחקן קרואטי. בוגדנוביץ' (20, 2.00 מטר, גארד-פורוורד) הוא עוד שחקן שנולד וגדל בבוסניה כנער (בדומה לשחקנים כמו זוראן פלאניניץ' ואמיר פרלדזיץ'), אך בסופו של דבר בחר לייצג נבחרת אחרת. מיד לאחר שהרשים באליפות אירופה לקדטים ב-2005 במדי קרואטיה, עם 21 נקודות למשחק, נחטף על ידי ריאל מדריד, שהחתימה אותו על חוזה לחמש שנים. בוגדנוביץ' החל לשחק בקבוצת הנוער של הבלאנקוס, כשבמקביל השתייך גם לקבוצת הבת של ריאל שמתחרה בליגה הספרדית השלישית.
בוגדנוביץ' בילה ארבע עונות נוספות בקבוצות המשנה של ריאל, כשבעונה שעברה כבר היה הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה בליגה השלישית. נחמד, אבל לא בדיוק הצלחה מסחררת. בקיץ האחרון עוד הספיק בוגדנוביץ' להרשית 17 נקודות למשחק באליפות אירופה לעתודה, לפני שמסינה הגיע למדריד, ודווקא כשהגיעה שעתו לעלות לסגל הקבוצה הבוגרת, החליט האיטלקי שאינו מעוניין בשירותיו.
ציבונה קפצה על המציאה, והשיבה את בוגדנוביץ' לקרואטיה, עם חוזה לחמש עונות. בוגדנוביץ' מקבל 19 דקות לערב, ומשחק בעמדות הסקנד גארד והסמול פורוורד. למרות שבוגדנוביץ' לא מוצא בינתיים את היד שלו ביורוליג (34% בלבד מהשדה), מדובר בסקורר מוכשר שמסוגל לייצר נקודות במגוון דרכים. בשבועות האחרונים בוגדנוביץ' מראה שיפור ביכולת, כל מה שצריך זו מעט יציבות, אולי גם יותר אקטיביות. מעט מאוד דיבורים יש עליו בהקשר של ה-NBA, בגלל מחסור באתלטיות, אבל שלא יהיה ספק - לבוגדנוביץ' יש את כל הכישרון כדי להפוך עם הזמן לשחקן מהשורה הראשונה באירופה.
טומיסלאב זובצ'יץ'
הקשר של זובצ'יץ' (19, 2.08 מטר, פורוורד) עם ציבונה מתחיל קצת יותר מוקדם מזה של בוגדנוביץ'. זובצ'יץ' הועבר לציבונה בגיל נוער מהיריבה זאדאר, שם החל למשוך את תשומת ליבם של הסקאוטים בטורנירים שונים. לאחר מספר אליפויות אירופה לגילאי קדטים ונוער, בצירוף הופעה יפה במשחק השנתי של "נייקי" עם נבחרת העולם הצעירה מול זו האמריקאית, תויג זובצ'יץ' כאחד הכשרונות הגדולים של השנתון שלו. בעונה שעברה קיבל טעימה ראשונית כשהשתתף במספר מצומצם של משחקים עם הקבוצה הבוגרת. בקיץ האחרון גם הספיק להיות בורג חשוב בזכיה המרשימה של קרואטיה במדליית הארד באליפות העולם עד גיל 19.
את העונה הנוכחית פתח זובצ'יץ' בציפייה להפוך לשחקן רוטציה קבוע אצל המאמן פראסוביץ', ובינתיים ההצלחה נראית מעורבת. זובצ'יץ' מגיע ברוטציה רק לאחר חבר'ה ותיקים יותר בעמדת הפאוורד-פורוורד, כמו לוקשה אנדריץ' ו-ודראן ווקושיץ'. הנתונים של זובצ'יץ' לא ממש מרשימים, וממחישים את חוסר המוכנות שלו לרמה הגבוהה ביורוליג פיזית ומנטלית כאחד. מצד אחד הוא חלש מאוד פיזית, ומצד שני נראה כמו הד-קייס, שנוטה לברוח ממגע ולהשליך זריקות משלוש.
אבל לא לחינם זובצ'יץ' מוזכר כמי שעשוי להפוך לבחירה בסיבוב הראשון של הדראפט. זובצ'יץ' מחזיק בפוטנציאל גדול, ונראה כמו הפורוורד האירופאי המודרני, מהסוג שאוהבים ב-NBA. יש לו משחק טוב עם הפנים לסל, מה שאולי גורם לאופטימיסטים לראות את עתידו של זובצ'יץ' בעמדת הסמול פורוורד. הוא מחזיק באתלטיות מרשימה עבור שחקן אירופאי וביכולות התקפיות מצוינות.
"לזובצ'יץ' יש אופי בעייתי", מספר ירון ארבל שצפה בפורוורד באליפויות הגילאים השונות. "הוא חושב שהוא מלך העולם, ועם גישה כזו קשה להגיע רחוק". כמו שזה נראה, בשלב הזה של הקריירה שלו זובצ'יץ' בעיקר צריך דמות חזקה שתסדר לו את הברגים בראש. משם, הדרך יכולה להיות ורודה מאוד.
לאון ראדושביץ'
ראדושביץ' הוא הצלע השלישית והפחות מדוברת בטריו הזה של ציבונה. הגבוה הקרואטי (19, 2.08 מטר, סנטר) שהחל את דרכו בכדורסל בציבונה עוד בגיל ילדים, מעולם לא נחשב לכישרון נוצץ בעל יכולות מיוחדות. בציבונה, לעומת זאת, ניסו לדחוף אותו כמה שיותר וכבר בעונת 2007/08 נכלל בסגל הרחב של הקבוצה הבוגרת. גם בנבחרות הצעירות השונות של קרואטיה היה ראדושביץ' שחקן משלים, שעושה בעיקר עבודה שחורה. זה המשיך גם בקיץ האחרון, בו כיכב לצד זובצ'יץ' באליפות העולם עד גיל 19.
כזה הוא גם היום, ראדושביץ' לא נראה מבריק או מוכשר במיוחד, אבל הקשיחות והאגרסיביות שלו חסרות לבוגדנוביץ' וזובצ'יץ'. העובדה שראדושביץ' מקבל מפראסוביץ' דקות על בסיס קבוע מפתיעה משהו, והוא נראה כרגע כמי שמנצל את ההזדמנויות הנקרות בדרכו, אולי קצת בניגוד לשניים הקודמים. לוקשה אנדריץ' הוא האופציה הראשונה של ציבונה בעמדת הסנטר, אבל ראדושביץ' נעזר בעובדה שדליבור בגאריץ', עמוד החשמל הקרואטי, נפצע פעם אחר פעם ובנוסף מציג יכולת מאכזבת (כהרגלו), על מנת לקבל דקות 15 דקות משחק בערב.
התקפית יש לראדושביץ' הרבה לאן לשאוף. במצבו הנוכחי הוא חי בעיקר מנקודות זבל קלות מתחת לסל, ומתקשה לסדר לעצמו מצבי קליעה. הגיוני מאוד שעם השנים יהפוך ראדושביץ' לשחקן הפחות טוב מבין השלושה, אבל לפחות בינתיים הוא מצדיק כמעט כל הזדמנות שהוא מקבל. זה כבר סימן טוב להמשך הקריירה.
