היחידה לאבטחת אישים

"נכנסים לאנדזון": לקורט וורנר היה משחק גדול נגד גרין ביי, והוא יודע שחלק נכבד מזה הוא חייב לאיש ששומר עליו, ליווי בראון

עמוס וקסמן
12/01/2010

היחידה לאבטחת קורט וורנר עבדה ביום ראשון כמכונה משומנת היטב מול ההגנה של גרין ביי, על מנת לאפשר לקוורטרבק הוותיק להשלים בביטחון 29 מסירות מתוך 33 נסיונות ולקבוע 5 טאצ'דאונים במפגן אווירי מרשים, שהסתיים בנצחונה של אריזונה 45:51. הבורג הימני במכונה של הקרדינלס, שנכנעה רק פעם אחת במשחק לסאק, הוא התאקל ההתקפי ליווי בראון, שהקריירה הקצרה שלו נעה על קו התפר שבין הבטחה מרתקת לאכזבה רבתי.

ליווי ג'יימס בראון השלישי נולד לפני 25 שנים בניו יורק. הוא קרוי על שם אביו, חייל מארינס בעל ותק של 21 שנים, וכבר מגיל צעיר היה נתון למשמעת חמורה ועונשים גופניים שכללו גם הצלפות בחגורה במקרה של חריגה מהכללים שקבע האב. אבל הילד המגודל, שצמח לגובה 1.83 מטר כבר בגיל 11, לא מרד. לדבריו, הוא הבין שהכל נעשה מתוך אהבה וכי אביו ויתר בני המשפחה תומכים בו ורוצים בהצלחתו. את דרכו בספורט החל דווקא בכדורסל ובבייסבול, כשאת המעבר לפוטבול עשה רק בכיתה ט' כדי להוכיח לבני כיתתו שאיננו "רכרוכי". הוא הצטיין בשורותיו של תיכון גרנבי שבנורפולק, וירג'יניה, ובמקביל המשיך את אימוניו בכדורסל בו בלט בזכות גובהו- 1.96 מטר. בתיכון החל להתאמן לראשונה במאבקים על הקו כששיחק כתאקל התקפי ודיפנסיב אנד. בשנתו האחרונה סייע לקבוצתו להשיג מאזן נאה של 2:8 והשתתף בתום אותה עונה בבול גיים עם חברו לעתיד באריזונה- טרבריוס ביין.

ב-2002 התקבל בראון למכללת פן סטייט והיה redshirted""- משמע, ויתר על שנתו הראשונה בליגת המכללות כדי לחזק את גופו ולשפר את הטכניקה במטרה להגיע בשל ומוכן יותר. בשל אופי התפקיד שלו כתאקל התקפי, תרומתו לא נמדדת באופן סטטיסטי. עם זאת, הוא היה מוערך מאד בשנותיו במכללה ודאג למלא את ארון הגביעים האישיים שלו לעייפה. בנוסף לשמירה על הקוורטרבק, בראון עשה לעצמו שם של מנהיג ואף שימש כקפטן הקבוצה בקולג'. במהלך אחד המשחקים נכנס לעימות עם חברו לקבוצה ברנדון סנואו, משום שהאחרון התנפל על אחד מעוזרי המאמנים, והעמיד אותו במקומו. למזלו של בראון, המשחק צולם על ידי רשת ESPN והמקרה לא נעלם מעיניהם של ציידי הכשרונות שהתרשמו עמוקות מהמקרה. בראון התייחס מאוחר יותר בענווה לאותה תקרית: "זה קורה, הבחור יצא קצת משליטה, זה הפריע לקבוצה אז הייתי צריך להתערב ולהרגיע את המצב". מחוץ למגרש בראון לא עשה לעצמו חיים קלים, ובניגוד לרבים משחקני הפוטבול שחיפשו ללמוד מקצועות קלים ככל האפשר על מנת שהלימודים לא יפריעו לקריירה הספורטיבית שלהם, בראון סיים בהצלחה שני תארים, במדעים ובפסיכולוגיה.

עוד בוואלה!

סוף סוף זה אפשרי: ספא יוקרתי ומפנק אצלכם בחדר האמבטיה

בשיתוף ג'יימס ריצ'רדסון

המזיע מגיע למדבר

ערב הדראפט של 2007, אחרי חמש שנים בפן סטייט, נחשב בראון כמועמד בטוח לסיבוב ראשון בזכות ממדיו, רגליו הזריזות כשל בלרינה, ויכולתו המוכחת לעמוד מול אנשים ולבלום את התקדמותם, או כפי שמשפחתו ניסחה זאת באופן ציורי: "הוא יותר דלת מאשר חלון". מקטרגיו טענו, לעומת זאת, כי אינו טכני מספיק בעבודת הידיים, נוטה להשתעמם ולאבד ריכוז במהלך המשחק וכתוצאה מכך מאפשר לשחקן שלו לעבור אותו ושמדובר בשחקן רך שמועד לפציעות ואשר לא מתאים לליגה המקצוענית הקשוחה. חרף הצלחתו בקולג', בראון הותיר רושם של שחקן "נחמד" במובן הרע של המילה, שחסר את ה"קילר אינסטינקט", אך לו עצמו לא היה כל ספק באשר ליכולתו להשתלב בליגה: "אני אתלט גדול, אני אוהב לשחק את המשחק, יש לי את היכולת לשלוט בכל אחד ואני מתכוון להגיע להרבה משחקי פרו בול בקריירה".

בראון נבחר לבסוף במקום החמישי בסיבוב הראשון על ידי ציפורי השיר, המועדון הוותיק בליגה מ-1898 והוחתם על חוזה של 62 מיליון דולר לשש שנים. בראון היה המום מהבחירה משום שהניח שייבחר על ידי אחת משלוש הקבוצות שזימנו אותו למבחנים: מיאמי, וושינגטון ואטלנטה. אולי זו הסיבה שמשפחתו צרחה כל כך חזק בזמן שנבחר, כך שבראון מעולם לא שמע את שמו נקרא על ידי הקומישינר רוג'ר גודל. בראון מצדו הביע חשש מהקבוצה המדברית: "אני מזיע המון," אמר, "אז זאת הולכת להיות התאמה מעניינת". התקווה הייתה שיתפתח כשחקן ויגלה את המנהיגות שהייתה כה חסרה לתאקל לשעבר, לאונרד דיוויס, וכדי "להמחיש" את הציפיות אף נתנו לו את מספרו של דיוויס - 75. באריזונה לא חסכו במשאבים והחתימו בקבוצה את המאמן קן וויזנהאנט ששימש מתאם התקפה בפיטסבורג, הביאו את התופסים לארי פיצג'רלד ואנקוואן בולדין, את הרץ אדג'רין ג'יימס, שעזב בינתיים, ואת מי שנחשב להבטחה הגדולה מכולם – הקוורטרבק מאט ליינארט. תפקידו של בראון בכוח היה לסתום את החור בקו ההתקפה, החולייה החלשה באותה תקופה של הקבוצה, ולסייע לליינארט להרוויח עוד כמה שניות על מנת שיוכל להשלים את מסירותיו ולפתוח לג'יימס נתיבי ריצה.

בראון נהנה מאמונו המוחלט של וויזנהאנט שהציב אותו בצד ימין של קו ההתקפה, הצד העיוור של ליינארט השמאלי, ולפיכך המועד יותר לפורענות, למרות שהתאקל הטרי שיחק בקולג' דווקא בצד שמאל, והוא נשאר באותו מקום גם כשליינארט הוחלף מאוחר יותר על ידי קורט וורנר. אבל כגודל הציפיות כך גודל האכזבה. בראון הגיע לקרדינלס רזה יחסית – 117 קילו שהם כשלושים קילו פחות ממשקלו הנוכחי – מעט בוסרי מבחינת טכניקה – ליקוי שטרם נפתר במלואו – והתגלה כשחקן לא יציב, שמרבה לעשות עבירות כתוצאה מחוסר ריכוז. העונה, למשל, הוא גרם לשופטים לזרוק את הדגל הצהוב עשר פעמים ועלה לקבוצתו ב- 66 יארדים.

יש חיים אחרי וורנר

הטענה העיקרית כלפי בראון היא שבתפקידו כתאקל התקפי הוא טוב יותר בלפתוח נתיבי ריצה מאשר לשמור על הקוורטרבק. בראון מודע לביקורת נגדו ואף הביע ספקות אם הגיע מבחינתו לקבוצה הנכונה, שהרי אריזונה מרבה לתקוף עם חיל האוויר בעוד הוא מעדיף התקפות קרקעיות. כשנשאל האם תאקלים נהנים יותר מנקודות שבאות בעקבות מהלכי ריצה ענה: "בטח, במהלך מסירה, שחקן אחד מתפנה והקוורטרבק משחרר את הכדור בזמן- טאצ'דאון. במהלכי ריצה זה מאמץ קבוצתי, ואחרי שאנחנו עוברים את המגרש תוך שאנחנו חובטים בהגנה, ארבעה יארדים בכל פעם, ברור שאתה מרגיש הרבה יותר טוב".

למרות זאת, בראון ממשיך ליהנות מגיבוי מלא מצדו של ווייזנהאנט, שבשנתיים האחרונות נותן לו לפתוח בכל המשחקים- כולל בטרום עונה כשהנהנים העיקריים מכך הם צמד הרצים הצעירים טים הייטאוור וביני וולס, שעדיין לא ברור אם הם יותר מהירים או יותר נמוכים. לזכותו של בראון ייאמר, כי אכן מדובר בטיפוס חביב, בטח ביחס לחברו החדש לקו ג'רמי ברידג'ס – שהחליף את מייק גאנדי הפצוע – ואשר הורשע בשעתו בתקיפה במסעדה בצפון קרוליינה, עבירה שעלתה לו גם בהשעייה מהפנתרים. בראון, לעומתו, נקט בשיטה הרבה יותר רגועה ונכנס כשותף במסעדה שמול מגרש האימונים של הקרדינלס, כך שהוא יכול לבלוס את הסטייקים החביבים עליו מבלי להרביץ לאף אחד. מבחינה מקצועית בראון ממשיך לעבוד קשה באימונים ואת הפירות לכך ניתן היה לראות במשחקו המצוין מול גרין ביי ביום ראשון, כאשר גם הסאק היחיד שספג וורנר לא הגיע מהצד שלו.

בראון יכול להתהדר גם בחלקו שלו בנתון הקבוצתי של הכי מעט סאקים ביחס למסירות בליגה, אם כי הקרדיט על מיעוט הסאקים מתחלק בין התאקלים לבין וורנר שמצטיין בשחרור מהיר ומדויק של הכדור תחת לחץ, תכונה שפיתח עוד בזמן ששיחק בפוטבול אולמות. בזכות יכולתו זו של וורנר, שמרחיקה מעליו את קו ההגנה של היריבה, זכה בראון בזמן הדרוש לשחקן צעיר על מנת לפתח את משחקו ולא נדרש לתת דין וחשבון מיידי, כפי שמן הסתם היה קורה אילו ליינארט היה נשאר בתפקיד או לחילופין וורנר קשישא היה אוכל יותר דשא. מכל מקום, השיפור ביכולתו של בראון כנראה לא נעלם מעיניהם של מאמני הליגה שבחרו אותו לאחרונה כמחליף במשחק הפרובול הקרוב, בחירה שקירבה אותו ליעד העיקרי שהציב לעצמו מלבד אליפות – להגיע לשם בהרכב הפותח ובאופן עקבי. מוקדם עדיין לקבוע אם המשחק מול גרין ביי היה קו פרשת המים של בראון, שאחריו נראה שחקן בשל ובוגר יותר. מה שבטוח הוא שהקרדינלים זקוקים להגנה שלו ושל חבריו לקו הביצורים כדי להתקדם בפלייאוף ועל מנת לשכנע את קורט וורנר, שכבר סבל השנה מזעזוע מוח והרהר בקול לגבי אפשרות פרישה, שיש על מי לסמוך גם בעונה הבאה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully