תקלה רוצה להפוך למופלאה

מה יכול לסדר לה תואר?

המורשת של מוריניו. גם אחרי ארבעה מאמנים שונים ומשונים, הסגל של צ'לסי מבוסס בדיוק על אותו שלד שהשאיר המיוחד. הדבר המרשים הוא שמדובר באחת הקבוצות העשירות בעולם שבה למאמן יש צ'ק פתוח. איך זה קשור לפה? כי אנצ'לוטי קיבל קבוצה בירושה, הוא מודע למעלותיה ולכן נותן לטרי את הגיבוי אחרי שהתגלה שהקפטן משלים הכנסה בתור מארח, את למפארד הוא לא מחליף על אף שאינו פוגע לעתים ולדרוגבה הוא נותן לעשות ככל העולה על רוחו הקפריזית. מוריניו בנה סגל שחצני עם שחקנים ווינרים (למרות הפסדים כואבים, טרי ולמפארד יהרגו כדי לנצח), אגו-מניאקים ובעיקר יחידה גאוותנית. שלוש שנים בלי אליפות ושמפניות באוויר זה טו מאץ'.

כעת הם רעבים, ליתר דיוק גוועים ברעב. הזהב אף פעם לא זמין בינואר, וצ'לסי לא צריכה עוד חלוץ סוג ב'. אליפות אפריקה לא תהווה תירוץ. הסגל רחב וחזק בדיוק עבור מרתונים ארוכים וקשים כמו הפרמיירליג. מה גם שהפעם המזל עומד לצידה - שערים בדקות האחרונות (גם עצמיים כמו פולהאם), יריבות שמועדות כשצריך, לוח משחקים נוח בזמן אליפות אפריקה, כולל עזרה ממזג האויר המושלג. עושה רושם שאנצ'לוטי הביא עימו את פורטונה מאיטליה. יש לו קבוצה מוכנה, יש לו יריבות שלא בשיאן ויש לו קבוצה מורעבת לזכות באליפות אחרי שלוש שנים. בדרך כלל, מי שרעב, אוכל בסוף.


מה יכול למנוע ממנה תואר?

למכוערים נוהגים לומר בבדיחות הדעת, "העיקר הבריאות". צ'לסי אינה מכוערת כלל, אולם בשנים האחרונות פציעות ברגעים הקריטיים של העונה הקשו אליה לזכות. נכון, גם ליונייטד יש פצועים רבים, אך איכשהו אצל פרגי תמיד יודעים מתי לנוח ומתי הרגעים המכריעים שבהם הסגל מלא. צ'לסי, מאידך, נאלצה להתמודד בשנים האחרונות בלי דרוגבה, צ'ך ושחקני הגנה. בנוסף, אנצ'לוטי זקוק לערך המוסף של למפארד בהתקפה. אחד השחקנים האפקטיביים בתולדות הפרמיירליג לא מוצא את עצמו מספיק העונה והגולים שלו (מלבד הפנדלים) חסרים בסטמפורד ברידג'. לא מן הנמנע שגם העונה, הסגל המזדקן למדי של 'צ'לסילוטי' ישפוך לאגר בסוף המרתון ויפצע.

מה יכול לסדר לה את התואר?

באליפויות האחרונות של יונייטד תמיד כוכב אחד נצץ באולד טראפורד, עשה מה שבא לו, איך שבא לו וגם סטטיסטית היה מעל כולם. לווין רוני נפל האסימון והחלוץ הבין את מעמדו החדש ככוכב הבלתי מעורער של הקבוצה. וככזה עליו להתנהג בהתאם. הרבה פחות עבודה שחורה למטה, יותר בעיטות ואנוכיות – שיא השערים של רוני בעונה הוא 16, העונה מאזנו כבר על 14. מה שלא פחות חשוב, הוא שכולם הפנימו את זה ולא רק רוני עצמו.

אבל הדבר החשוב ביותר, זה שיכול לסדר ליונייטד את האליפות, היה ונותר הקבוצתיות שלה. אחרי אינספור תיאורים ודימויים אשר נשפכו על מנצ'סטר יונייטד הוכרז על מנצח, כשפאביו קאפלו ניתח לפני מספר שבועות את מצבה של מנצ'סטר יונייטד בצורה המדויקת ביותר: "מכונת המלחמה ששמה מנצ'סטר יונייטד מגיעה אל קיצה". אחרי שקאפלו אמר זאת, הקונטרה של פרגי הייתה 0:5 על וויגאן. עשרות פעמים הספידו את יונייטד, ולבסוף, עם הגב לקיר, השדים האדומים יצאו מהגיהינום ושרפו כל מה שעמד לפניהם. והכל בשם אותה קבוצתיות.

יונייטד מסמלת את המושג "קבוצה" במלוא מובן המילה. מועדון עם אתוס שאין שני לו, שחקנים שמדממים את ההיסטוריה (גיגס, סקולס ונוויל הם לא סתם שרידים מאיזו קבוצה מיתולוגית), מועדון שהאג'נדה היא זכייה בתארים גם עם סגל אפרורי, וכמובן קבוצה מאוגדת שניזונה מאתגרים. מעל הכל, זו הקבוצה של סר אלכס פרגוסון, שועל קרבות ותיק. המלחמות הפסיכולוגיות שלו הכניעו את בניטז בעונה החולפת וכבר עכשיו שופטים מוסיפים 6 דקות כשיונייטד צריכה שער. נאומי ה-'אנחנו נגד העולם' שלו טרם החלו. פרגי יצר אקסיומה שמנצ'סטר יונייטד תמיד חזקה. בל נשכח שמדובר פה באלופת שלוש השנים האחרונות.


מה יכול למנוע ממנה תואר?

כי כמו שקאפלו אמר - "מכונת המלחמה ששמה מנצ'סטר יונייטד מגיעה אל קיצה". אי אפשר להסתיר את זה עוד. המכונה נואשת לטיפול ארוך, טיפול 10,000. הסגל של יונייטד בינוני להחריד, כשהבעיה הגדולה היא בקישור. השחקן שהכי חסר ליונייטד הוא קשר איכותי והתקפי קלאסי. פעם ליונייטד היה מטרונום בלתי נלאה בשם פול סקולס. הג'ינג'י, אולי השחקן הכי אנדרייטד בדורו, היה אמון על הקצב של הקבוצה, רבעים רגועים, שמיניות מהירות, או סינקופה יצירתית. בכל מקצב הוא שלט. כיום, כשסקולסי באקורד הסיום, מרכז השדה רך, נעדר ביצירתיות ואינו מייצר מצבים לאחרים ולעצמו.

מדוע לעזאזל בשבת, במצב של תיקו, רוני צריך לרדת למטה בדקה ה-90 כדי להתחיל התקפה? ולנסיה, לפחות בינתיים, לא נראה כמו שחקן יונייטד אמיתי, בטח שב-16 מיליון ניתן היה לרכוש שחקן כנף יותר מוכשר ומוכח, אולי דויד סילבה. גם נאני, שיכול היה להיות אלטרנטיבה טובה, כנראה גמר את הסיפור בקבוצה אחרי שהשתלח בבוס. שרי ההגנה, וידיץ' ופרדיננד עוד יחזרו, אך באיזה מצב? פרדיננד נמצא בנסיגה מתחילת העונה ונוטה להיפצע; וידיץ', ששמועות חזקות מקשרות אותו למדריד, אינו מציג את היכולת של אחד משחקני העונה שעברה.

ומה בהתקפה? שם כנראה הגוף דחה את השתל – ברבאטוב - וחבל. אחרי רוני, השחקן שכבש הכי הרבה הוא מייקל אואן. ואואן עוד בקושי משחק. אפשר לייחס זאת לזכותו, אך בד בבד גם לרעת שחקני יונייטד שלא כובשים. סר אלכס סיפר לפני ימים אחדים ש"יש לנו כסף, אני פשוט לא רואה שחקן זמין שיכול לתרום לנו". הצרה של פרגי היא שהוא נואש לשחקן כזה. אם בעבר אפשר היה לזלזל בשוק ינואר, הפעם פרגי יהיה חייב למצוא את השחקן שיוכל לתרום לו, בין כל מה שאין.

מה יכול לסדר לה תואר?

העונה בולטת מתמיד הדומיננטיות של כוכבי הקבוצות. דרוגבה בצ'לסי, רוני ביונייטד, פציעתו של טורס חיסלה לליברפול את העונה. אפשר לומר שהכוכבים יקבעו את זהות האלופה, במקרה של ארסנל מדובר כמובן בפברגאס. ב-26 דקות נגד אסטון וילה ובלעדיו בשבת מול אברטון, ניתן היה לראות כמה ארסנל תלויה ברב אמן ססק פברגאס. הספרדי בעונת שיא. הוא כבש יותר מבעבר וכבר בישל יותר מאשתקד. בתחרות על התואר בין רוני, דרוגבה ופברגאס, כשהאחרון בכושר הוא מסוגל להוביל את ארסנל לאליפות.

בזמנים גשומים וקרים, ארסנל של השנים האחרונות היתה כבר מתפרקת. פרט לעונת 2007/8, אז נצמדו התותחנים ליונייטד, בכל עונה ההפרש מהפסגה היה בינואר כמעט דו ספרתי. הפעם, הודות לחולשת היריבות, ארסנל עוד במרוץ. לפני כמה שבועות, כשהכל נראה אבוד, ונגר הצהיר ש"הליגה היא לא טופ 2, הקבוצות עוד יפסידו נקודות ואנחנו במרוץ". הוא צדק. העונה הגדולות כבר הפסידו 19 משחקים ויתכן שהזוכה תהיה עם מספר הנקודות הקטן ביותר לאלופה.

עם סגל בינוני כמו זה של יונייטד וחריקות של צ'לסי, לארסנל יש הזדמנות פז לנצל את החולשה מסביבה, לבוא מאחור ולזכות באליפות אחרי חמש שנים. החל מסוף החודש יש להם רצף משחקים רצחני מול וילה, יונייטד, צ'לסי וליברפול. במאני טיים התינוקות של ונגר עושים במכנסיים. אבל אם הם יסיימו במקום הראשון אחרי סידרה כזו, ארסנל תהפוך לפייבוריטית.


מה יכול למנוע ממנה את התואר?

דרוש: חלוץ. דגם: ג'יפ, גדול, מכוער, מסיבי, חזק, ובעל נוכחות. יד: שנייה – שלישית, כזה שעשה קילומטרז'. המען: ארסנל. הבעיה: ארסן ונגר מחפש מכוניות ספורט מהירות. בכל מקרה, פציעתו של ואן פרסי מתבררת כאקוטית. כדי לזכות בתארים צריכים גם כיעור יאה של חלוץ 9 קלאסי, שעומד ברחבה ודוחק שערים כמו מניאק אמיתי, פיבוט שמסיט את הכדור לצדדים. לוקה טוני יכול היה להיות פיתרון מושלם, גם רוד ואן ניסטלרוי מסוגל לענות על הצרכים. באמירויות מדברים על קרטון קול, אבל בדמיון רץ תסריט שתיירי הנרי מגיע ונותן פוש לאליפות. העיקר שימצאו כבר עוד כובש שערים.

בנוסף על כך, ארסנל עדיין חושבת התקפה ומפקירה את ההגנה, כמו בשער השני של אברטון בשבת. ורמאלן וגאלאס לא מרתיעים מספיק, סאניה וטראורה עסוקים בהתקפה וגורמים לחורים. שחקן ההגנה הכי חשוב בארסנל הוא אלכסנדר סונג. הקמרוני נהפך לבסיס של ארסנל במרכז ומחפה לרוב על שחקני ההגנה. לדאבונו של ונגר, ברצף המשחקים הקשיים (בהנחה שקמרון תתקדם באליפות אפריקה), הקשר האחורי יעדר. כרגע אין טעם לרכוש שחקן צעיר או מוכח למרכז השדה, מפני שסונג הוא העתיד של ארסנל. פטריק ויירה התאים בול להחליף את סונג, אך ונגר מוכן למות עם עקרונותיו – אין מבוגרים ואין דרך חזרה. גם אם יש הזדמנות היסטורית לזכות בתואר.