לאחר ליל משחקים משובח שהסתיים בניצחונות של ניו יורק ג'טס ודאלאס, קיבלנו הלילה (מראשון עד שני לפנות בוקר) את המנה השניה של משחקי שלב הוויילד קארד בפלייאוף ה-NFL. כבר במשחק הראשון קלטנו את מה שהבנו עוד קודם לכן: שכמו כל פלייאוף, גם זה לא יהיה שגרתי במיוחד. בולטימור הגיעה לפוקסבורו, למפגש עם ניו אינגלנד שלא נוצחה העונה בביתה, מחצה אותה 14:33, ותצא לאינדיאנפוליס, להתמודדות עם הקולטס בשלב הבא. סן דייגו תחכה לג'טס.
במשחק השני של הלילה התמודדו אריזונה וגרין ביי, וסיפקו לנו דרמה אמיתית ומרובת נקודות, שנכנסה להארכה והסתיימה בניצחון של הקרדינלס 45:51 מטאצ'דאון הגנתי (ולפי התוצאה אתם מבינים בוודאי שהגנות לא היו משהו להתברך בו בהתמודדות הזו). הציפורים האדומות יסעו לניו אורלינס, לעוד משחק שבו צפוי שוט-אאוט חולני מול הסיינטס. ההתמודדות הרביעית, בין מינסוטה לדאלאס, נקבעה כבר במשחקי אמש.
ניו אינגלנד - בולטימור 33:14
את סיפורו של המשחק הזה ניתן לסכם, בעצם, ברבע הראשון, ממנו ירדו הרייבנס ביתרון 0:24, ולמרות שלא סגרו הרמטית את המשחק נכון לאותו זמן, הוציאו את כל הרוח ממפרשי הפטריוטס. טום בריידי וביל בליצ'יק (בקדנציה בניו אינגלנד) נחלו הפסד ביתי ראשון אי פעם בפלייאוף, ובעצם, הפסד ראשון בהיסטוריה לרייבנס.
העורבים הגיעו מוכנים יותר למשחק וניצלו את העובדה שהפטריוטס, ובעיקר בריידי, פשוט נראו מרוקנים משני עברי הכדור. ריצה מוטרפת של ריי רייס (משחק גדול לאחד הרצים הטובים בליגה) לטאצ'דאון לאחר 17 שניות בלבד על השעון, מלווה בפאמבל של בריידי שתורגם מאוחר יותר לטאצ'דאון של לרון מקליין, העלו את בולטימור ליתרון 0:14 מדהים כבר אחרי פחות מחמש דקות. בריידי נחטף כדי לסדר עוד טאצ'דאון לרייס, ועוד איבוד אווירי שלו הביא לשער שדה שהעלה ל-0:24.
זו הייתה התמונה שהכתיבה את ההתמודדות - בולטימור רצה ורצה, הפטריוטס מנסים וכושלים. הטאצ'דאון היחיד של ניו אינגלנד במחצית הראשונה הושג לאחר טעות שיפוט שהעניקה לפטריוטס את הכדור קרוב לאנדזון לאחר בעיטת הרחקה שפגעה בשחקן הרייבנס. בריידי הצליח למצוא את ג'וליאן אדלמן והוריד את הפער ל-24:7 בהפסקה.
במחצית השנייה גילחו הרייבנס את השעון, וברבע השלישי הסתפקו בשער שדה של בילי קאנדיף, שהגדיל ל-7:27. התגובה של בריידי ומוס, שהתעוררו לאחר ההפסקה, הייתה מיידית וגררה טאצ'דאון שני של אדלמן - 14:27 לקראת סיום הרבע השלישי. הקאמבק נראה בהתהוות, אבל ג'ו פלאקו, שנכנס למחצית השניה עם תשעה יארדים (!) באוויר, השלים שתי מסירות ענקיות וסידר בריצה עוד דאון ראשון עמדה נוחה לטאצ'דאון, אותה ניצל וויליס מגאהי לגיחה משלו לאנדזון - 14:33 וסוף הסיפור. הרייבנס נוסעים לאידיאנפוליס.
מספרים, בולטימור: ג'ו פלאקו (שימו לב, שלא תפלו מהכורסה) - 4 מ-10 ל-34 יארד ואיבוד אווירי. ריי רייס - 159 יארד ב-22 נשיאות, שני טאצ'דאונים. וויליס מגאהי - 62 יארד ב-20 נשיאות וטאצ'דאון.
מספרים, פטריוטס: טום בריידי - 23 מ-42 ל-154 יארד, שני טאצ'דאונים ושלושה איבודים. ג'וליאן אדלמן - שש תפיסות ל-44 יארד ושני טאצ'דאונים.
אריזונה - גרין ביי 45:51 (הארכה)
הדובדבן האמיתי נשמר לסוף. חובבי הפוטבול ההגנתי לא מתים על משחקים מהסוג הזה, אבל גם הם לא יוכלו להתכחש לדרמה שהתפתחה בגלנדייל. כשקורט וורנר וארון רוג'רס מנהלים ביניהם דואל וכשעל המגרש נמצאים נשקים חסרי רחמים כלארי פיצג'רלד וגרג ג'נינגס, התוצאה בהתאם. בסיום ניצחה, אמנם, אריזונה, 45:51, וכמה אירוני שעשתה זאת בזכות מהלך הגנתי - החזרת פאמבל של קרלוס דנסבי לטאצ'דאון. לפאקרס אין במה להתבייש. לא בצד ההתקפי, זאת אומרת, כי לפחות בעניין ההגנה הם יצטרכו לעשות הרבה חושבים לקראת הדראפט.
המשחק החל בצורה מאוד דומה לזה שבו נפתח המפגש הראשון, כשאחרי רבע אחד הובילו הקרדינלס 0:17 ונראו בדרך לניצחון קל. ברבע השני צימק רוג'רס עם גיחה לטאצ'דאון של פחות מיארד, אבל וורנר הגיב מיד עם מסירה לארלי דוסט, שרשם את הטאצ'דאון השני שלו במשחק כבר במחצית הראשונה. שער שדה של מייסון קרוסבי הוריד את הקבוצות להפסקה ביתרון 10:24 לציפורים האדומות ולא בישר על העתיד לבוא.
לאחר שוורנר מצא את לארי פיצג'רלד והעלה את הקרדינלס ל-10:31, נראה היה שגרין ביי חיה על זמן שאול. רוג'רס החזיר אותה עם טאצ'דאון מהיר לג'נינגס, ובעיטת אונסייד מוצלחת הובילה למהלך שבו רשם ג'ורדי נלסון טאצ'דאון מידיו של רוג'רס - 24:31. וורנר לא בזבז זמן ומצא שוב את פיצג'רלד - 24:38, אבל רוג'רס המשיך לחתוך את ההגנה המחוררת של אריזונה עם מסירה ל-30 יארד לג'יימס ג'ונס בתחילת הרבע הרביעי. זה היה השלב שבו הגיעה העצירה המיוחלת של הגנת האורזים, שנתנה לרוג'רס הזדמנות להשוות. הקוורטרבק המצוין לקח את הצ'אנס הזה בשתי ידיים, הנהיג דרייב נוסף וסידר מצב לפולבק ג'ון קון, שנכנס לאנדזון מיארד אחד - 38:38 מדהים.
וורנר והקרדינלס ניערו את האבק, והקוורטרבק האלוהי ירה לייזר מ-17 יארד לידיים של סטיב ברסטון - 38:45, כשעל השעון פחות מחמש דקות. רוג'רס הנהיג דרייב ארוך, מתוזמן על מנת שלאריזונה יישארו כמה שפחות שניות על השעון, ומסר לרוקי ספנסר האבנר - 45:45. הקוץ באליה - נשארו כמעט שתי דקות. וזה, חברים, לא משהו שמשאירים לוורנר על השעון. הקוורטרבק חתך מגרש שלם, כולל מסירות מפתח לפיצג'רלד ולדוסט, והשאיר לבועט ניל ראקרס אפשרות להכריע את המשחק ממרחק נוח של 34 יארד. הבעיטה של ראקרס סחבה שמאלה מדי, והמשחק הלך להארכה.
הפאקרס זכו בהטלת המטבע וניסו להתקדם, אבל אז השיגה אריזונה את המהלך שכל כך ייחלה לו ב-60 הדקות הקודמות של המשחק. רוג'רס ניסה למסור קדימה, אבל הכדור הופשט ממנו על ידי מייקל אדאמס. קרלוס דנסבי השתלט, וכשלפניו 17 יארד של מגרש פתוח נכנס לאנדזון ואילץ את הנהלת הקרדינלס להזמין מקומות לניו אורלינס - 45:51 בסיום. וואו, איזה משחק זה היה.
למספרים יש משמעות מיוחדת בהתמודדות הזו, ולכן נהיה פחות תמציתיים עימם. וורנר סגר משחק עצום אפילו בסטנדרטים שלו, עם 29 מ-33 ל-379 יארד וחמישה טאצ'דאונים. הנהנים העיקריים היו ברסטון, עם 125 יארד בשבע תפיסות וטאצ'דאון, פיצג'רלד, עם 82 יארד וצמד ודוסט, עם 77 יארד וצמד. כריס ביני וולס גמא 91 יארד על הקרקע.
בגרין ביי, חרצה הטעות של רוג'רס את גורל המשחק, אבל אי אפשר באמת לבוא אליו בטענות, אחרי 422 יארד ב-28 מ-42, ארבעה טאצ'דאונים ואיבוד אווירי. 159 יארד בשש תפיסות לטייט אנד המצוין ג'רמייקל פינלי, 130 יארד בשמונה תפיסות (כל אחת בצבע) לגרג ג'נינגס, שהוסיף טאצ'דאון אקרובטי. איזו חוויה.