פוטבול: זמן לקחת סיכונים

אפתח דווקא עם המלצת הקריאה שלי, והשבוע סיפור מצויין מהספורט היומי של ה"ניו יורק טיימס" על שתי שחקניות בנבחרת הכדורסל של אוניברסיטת פרינסטון - אחת יהודיה והשנייה פלסטינית. שני דברים למדתי מהכתבה הזו: שה"טיימס" (ובכלל, האמריקאים) שייכים לזרם מאוד מסוים ופרוגרסיבי ביהדות, ומתייחסים לשחקנית היהודייה כיהודיה למרות שאימה היא קתולית מדרום אפריקה. הדבר השני הוא שיש פתרון לבעיה - הגליה מרצון של שני העמים לאמריקה, בהגליות שניהם טובים. אפשר לקרוא את הכתבה בלינק המצורף.

תרשו לי לא להצטרף לעגלה שמסיעה את הג'טס ישירות לשלב השני. מבט על שש היריבות האחרונות שנגדן שיחקה הג'טס מראה שהיא, אולי, הגיעה לפלייאוף ביושר, אבל זה לא אומר שהיא נמצאת אפילו קרוב לרמה שתיתן לה ניצחון חוץ בפלייאוף. לג'טס יש את ההגנה הכי טובה בליגה ואת המשחק הריצה הטוב ביותר, אבל הבנגאלס ישחקו עם ארבעה שחקני הגנה שלא שיחקו בשבוע שעבר במשחק התבוסה נגד הג'טס בניו יורק. אני חושב שהבנגאלס יכולים לעצור את משחק הריצה הסטנדרטי של ניו יורק (אין שם שום דבר מיוחד: קו התקפה דומיננטי שפותח בורות לרצים אחוריים), השאלה היא אם הם מצאו פתרון לבראד סמית, הנשק החדש של הג'טס. ההצטיינות של סמית יצרה מצב מעניין לרקס ריאן: סמית הוא לא מוסר ברמה של ה-NFL, אבל מארק סאנצ'ז יהיה מוכן רק בעוד שנתיים (איבד יותר כדורים באוויר מכל קוורטרבק בליגה מלבד יקיר הבלוג, ג'יי קאטלר). אם ריאן מוותר על סאנצ'ז, הוא יכול גם להוריד את התופסים שלו למשחק ולצרף עוד שני חוסמים.

מדובר במשחק מראות: גם סינסינטי היא קבוצת ריצה והגנה, וגם לה יש קוורטרבק שגדל בקליפורניה ושיחק במכללת דרום קליפורניה. לא מדובר פה בשתי קבוצות עם מסורת פלייאוף, אבל סגנון המשחק ומזה האוויר הצפוי מבטיחים שיהיה פה משחק פוטבול קלאסי שייגמר בבעיטה מ-41 יארדים במהלך השלישי של ההארכה. סינסינטי 14:17.

הנה מאבק של מסורת. המסורת הקצרה מראה שדאלאס ניצחה השנה פעמיים את האיגלס, כולל תבוסה של 0:24 בשבוע שעבר. הנה שלוש נקודות שאני מאמין שהמשחק יוכרע לפיהן: מי ינצח בין ברנט סלק לג'ייסון וויטן, שני הטייט אנדס שמובילים את הקבוצות שלהם בתפיסות? כמה אנדי ריד ישחרר את המושכות למשחק ההתקפה שלו (והאם מייקל ויק יעשה את מה שהביאו אותו לעשות)? והאם ההימורים של אסאנטה סמואל יעלו לו שוב ביוקר נגד טוני רומו?

אבל אני חושב שהמשחק יוכרע דווקא על שולחן המשא ומתן. אנדי ריד קיבל כבר הארכת חוזה, ואילו ווייד פיליפס יודע שהוא צריך להזמין חברת הובלות אם הוא מפסיד את המשחק הזה. אני חושב שהלחץ על פיליפס יטפטף למגרש, במיוחד לידיים של רומו. אחרי הכל, יש סיבה שריד ומקנאב לא הפסידו מעולם בסיבוב הראשון של הפלייאוף ושפיליפס ורומו מעולם לא ניצחו משחק פלייאוף. פילדלפיה 28:34.

הפציעה של ווס וולקר לא מפילה אותי. וולקר הוא תופס נהדר, אבל הוא חי מההתעניינות של הגנות יריבות ברנדי מוס. ג'וליאן אדלמן יתפוס מספיק כדורים וייצר מספיק יארדים כדי שאף אחד לא ישתמש בפציעה של ווקר כתירוץ.

לא שניו אינגלנד תצטרך תירוצים בסוף המשחק. היא טובה בהגנה נגד החלקים החזקים של התקפת בולטימור (ריצה וסקרינים) ולבולטימור אין מספיק כלים התקפיים כדי לנצל את ההגנה הגרועה של הפטריוטס נגד המסירה. הולך להיות פה מאבק פלייאוף אמיתי, בשלג, בין שתי קבוצות שדי לא סובלות אחת את השנייה. הקבוצות המיוחדות של הפטריוטס יתנו לה יתרון על הרייבנס (בעיקר במשחק הבעיטה), אבל אני לא חושב שהפטריוטס יצטרכו את זה. בולטימור מובילה את הליגה בעבירות של הפרעת מסירה, לא סטטיסטיקה בריאה לפני בריידי-מוס. ניו אינגלנד 14:23.

אריזונה הראתה לנו איך לא לשחק בשבוע האחרון כשהתוצאה לא משנה שום דבר: היא הובסה על ידי גרין ביי ושני שחקנים מרכזיים נפצעו (אנקואן בולדין ודומיניק רוג'רס קרומרטי). גרין ביי נמצאת בתנופה מטורפת אחרי בעיות בתחילת השנה בהגנה על הקוורטרבק אהרון רוג'רס. אני לא הולך להתעכב המון על המשחק הזה. הוא יוכרע כי יתרון ביתיות עדיין שווה משהו בפלייאוף (למרות שהושג נגד סט.לואיס וסיאטל), ומשום שגרין ביי חלשה בקטנות שמנצחות פלייאוף - קבוצות מיוחדות והימנעות מעבירות. אריזונה 27:31.

* הבלוג של זאב אברהמי ילווה את כל המשחקים בזמן אמת. אתם מוזמנים ליצור פורום "חי".