פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אחיזת עיניים

        רגע לפני הפלייאוף, "טיפוס שלילי" לא קונה את הרנסנס של הקוורטרבקים, וחושב שהדג מסריח, ברוב המקרים, מהראש

        זהו, נגמרה עוד עונה. פה היתה אמורה לבוא הקינה הרגילה על כמה קצרה העונה הרגילה ואיך תוך חודש בכלל לא יהיה לנו פוטבול יותר לשבעה חודשים, אבל דווקא השנה אני לא מרגיש איזשהו חור גדול (זה בטח ישתנה בתוך חודשיים), אולי אפילו להיפך – מין הרגשה שטוב שעונת הפוטבול כל כך קצרה, זה מאפשר לכל משחק ולכל שבוע להפוך ליותר משמעותי, ואת הציפיה לגדולה יותר.

        אוהדי דטרויט ליונס חוגגים (AP , Carlos Osorio)
        מבחינתם בטוח שזו לא הייתה עונה קצרה (צילום: AP)

        אז מה היה לנו בעונה האחרונה? טוב, מעל הכל זאת היתה שנת הק"ב. מאנינג ובריס המשיכו להיות מפלצות, טום בריידי חזר בריא ועם מספרים מצוינים (גם אם יש הרגשה שמשהו שם חסר, בעיקר יכולת הקלאץ' והקילר אינסטינקט שפעם היו סימן ההיכר שלו), פיליפ ריברס הופך לנו מול העיניים למפלצת לא קטנה, ברט פארב חושב שהוא בשנות ה-90, אבל גם המחליף שלו בירוק צהוב לא קוטל קנים. ב-NFC מזרח ראינו את דונובן מקנאב בריא ויעיל מתמיד, איליי מאנינג הסיר ספקות לגבי היכולת שלו להיות ק"ב לגיטימי בליגה וגם לטוני רומו קשה סך הכל לבוא בטענות. בפיטסבורג, הסטילרס הפכו לקבוצת מסירה תחת השליטה של ביג בן ואני יכול להמשיך עוד ועוד. אפילו קייל אורטון נראה לפרקים כאילו יש לו מקום בליגה של הגדולים. קייל אורטון! למעשה, חוץ מהצעד אחורה שמאט ריאן עשה העונה וההתפרקות הלא ברורה של ג'יי קאטלר, כמעט כל הקוורטרבקים בליגה שיפרו את היכולת שלהם (ולא, ג'מארקוס ראסל הוא לא ק"ב, הוא בטטה). אם בעבר ק"ב טוב ויעיל היה יחיד סגולה וקבוצות שהשיגו אחד כזה היו חייבות להחזיק בו חזק, הרי שהיום נראה כאילו יש כאלו כמו זבל.

        וזאת בדיוק הבעיה. זה לא אמור להיות כל כך קל לזרוק ל-4,000 יארד בשנה (כמו שעשו עשרה ק"ב) או לזרוק ליותר מ-20 ט"ד (כמו שעשו לא פחות מ-18 מוסרים!). כבר שנים אנחנו רואים את המגמה הזאת הולכת ומתגברת – חוקים שאוסרים על מגע עם רסיבר נאכפים בקפדנות (מה שלא קרה לפני 2004), תיקולים על הק"ב הופכים להיות יותר ויותר מסוכנים – להגנה, שמפחדת שישרקו לה על ראפינג דה פאסר – ונעשו אפילו עוד יותר מסוכנים אחרי הפציעה של בריידי שלאחריה גם אי אפשר לגעת בק"ב מתחת למותניים. גם ההתקפות הפכו יותר ויותר חד ממדיות – נתון שראיתי השנה טען שיותר מ-50 אחוז מהסנאפים בליגה נלקחו מהשאט גאן, ואם פעם היינו משתגעים ממאמנים שעומדים עם סט של חמישה רסיברים בדאונים קצרים, הרי שהיום אנחנו מקבלים את זה כמעט כמובן מאליו. ישנם כאלו שרואים פוטבול בשביל המסירות – וזכותם לאהוב את האספקט הזה של המשחק – אבל אותי אישית המגמה הזאת ממאיסה עליי יותר ויותר את המשחק, כשנדמה שמשחק הריצה הופך לאמנות אבודה – ואם אתם לא מאמינים, תשאלו את אדריאן פיטרסון שנאלץ לראות את הסנאפים שלו נעלמים לטובת ברט פארב.

        מה עוד היה לנו שעיצבן אותי השנה? ובכן, כמו כל שנה היו את הקבוצות הגרועות של הליגה, הבעיה היא שמדובר בדיוק גמור אותן קבוצות שהיו גם גרועות בשנה שעברה. קליבלנד, אוקלנד, סט לואיס, דטרויט, קנזס סיטי – בדיוק הקבוצות שהיו ראשונות בדראפט הקודם, יבחרו בבחירות גבוהות גם השנה. אם בשנים קודמות היתה לנו את מיאמי שהפכה עונת ניצחון אחד לעונת פלייאוף, את הג'טס בעונה הראשונה של מנג'יני שעלתה לפלייאוף, את ניו אורלינס שהפכה למפלצת בליגה, הרי שהשנה היתה לנו בקושי את סינסינטי שהפתיעה את כולנו ואולי את הג'טס שנתנו עונה טובה יותר מהמצופה, אבל זהו בערך. חוסר היכולת של מאמנים חדשים לשפר את הקבוצות שלהן (ומאמנים חדשים היו בכל הקבוצות שהזכרתי) כנראה מוכיחה שוב שהדבר החשוב באמת הוא הניהול של אותן קבוצות, רק חבל שיש בעלים שעדיין לא הבינו את זה.

        סטיב ספאגנולו מאמן סט. לואיס ראמס (AP , Jeff Curry)
        בסופו של דבר, זה עניין של ניהול, והאתגר של ספאגנולו בסט. לואיס יהיה קשה מאוד בשנה הבאה (צילום: AP)

        עוד כמה דברים שאני תוהה לגביהם:

        - עוד כמה שנים יוכל טום קאפלין לחיות על תהילת הסופרבול ההוא?

        - כמה פעמים עוד יילך ביל בליצ'יק על דאון רביעי כדי להראות לכולם?


        - האם ג'יי קאטלר האמיתי מוכן לעמוד?

        - האם יש מישהו בעולם שאשכרה משתמש בכפתור ה"הפוך עמוד זה לדף הבית" באתר הפורנו החביב עליו?


        - האם הניינרס הולכים סוף סוף להבין את מה שכל העולם כבר יודע, וזה שאלכס סמית' לא ראוי להיות ק"ב פותח ב-NFL?

        - האם נראה את קליבלנד בוחרים שוב ק"ב מנוטרדם בדראפט הקרוב?


        - ואם מדברים על קליבלנד, האם יהיה שילוב יותר קטלני של מאותגרים משקלית מאשר השילוב הולמגרן-מנג'יני בקליבלנד?

        - באמת, מה צריך לקרות כדי שג'קסונוויל תפטר את ג'ק דל ריו?

        - עד מתי, לורנס מארוני?

        ג'יי קאטלר שחקן שיקגו ברס (AP , Nam Y. Huh)
        מי אתה ומה עשית לג'יי קאטלר? (צילום: AP)

        מכיוון שכולם אוהבים תחזיות, ולבחור הפתעות בפלייאוף זו לא חוכמה גדולה כי מבחר המשחקים לא ממש גדול, אז הנה התחזיות שלי לדברים שבטוח, אבל בטוח יקרו בפלייאוף הקרוב:

        - ברט פארב יבכה

        - מגיבים בעברית יתווכחו בלהט על טום בריידי ופייטון מאנינג

        - פיליפ ריברס יעצבן מישהו

        - טוני רומו יפיל את הלב של אוהדי דאלאס

        - צ'אד אוצ'וסינקו יעשה משהו מצחיק (טוב, הוא כבר הספיק לעשות כמה, כולל ההכרזה שלו שהרגל שלו בריאה, אחרי שהוא ניסה אותה בערב לפני במיטה ושאם הוא לא יתפוס כדור במשחק הוא ישנה את השם שלו ל-85 בסינית. אין על האיש)

        - המאמן של בולטימור יילך על ריצות דרך האמצע ברד זון במקום לתת לפלאקו למסור

        - טוב, ביל בליצ'יק יילך על דאון רביעי

        - וכמובן - לורנס מארוני יפמבל באנדזון

        ודבר אחד שאני מאוד מקווה שיקרה – הקולטס יצטערו על זה שהם זרקו את העונה המושלמת לפח. שיהיה לכם אחלה פלייאוף.

        אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)