לא הכל שחור בבוסטון

עם ההחתמה של אדריאן בלטרה בבוסטון רד סוקס, הג'נרל מנג'ר תיאו אפשטיין והמאמן טרי פרנקונה סגרו את הסגל לעונת 2010 הקרובה. יש לציין כי עדיין יש סיכוי גדול לטרייד שישחרר את הרד סוקס מהחוזה הגדול של מייק לואל, אבל ספק אם הטרייד הזה יביא לסוקס שחקן משמעותי, עקב פציעותיו של לואל. אפשטיין ופרנקונה מנסים לחזור לוורלד-סירייס ולזכות באליפות שלישית בשש שנים. השאלה היא אם הסגל הנוכחי מסוגל לכך.

הרד סוקס ביצעו את הרכש המשמעותי שלהם, כשהביאו את ג'ון לאקי מהאיינג'לס תמורת חוזה עתק של 82.5 מיליון דולר לחמש שנים. עם הבאתו של לאקי, מסתמנת רוטציה של חמישה פיצ'רים פותחים: ג'וש בקט, ג'ון לסטר, דייסקיי מאטסוזקה, קליי בוכהולץ ג'ון ולאקי (טים וייקפילד הבלתי מתכלה ייכנס להיכון כשיתאושש מהפציעה).

ניקח את הרוטציה הזאת ונשווה אותה לזו של היאנקיז. הרוטציה של ניו יורק תורכב מאנדי פטיט, סי.סי "קפטן צ'יזבורגר" סבאת'יה, חאווייר ואסקז, איי.ג'יי בארנט ופיל יוז או ג'ובה צ'מברליין, כשלפי דיווחים מניו יורק, יוז מקבל עדיפות. מבחינת גיל, הרד סוקס הרבה יותר צעירים (ממוצע גילאים של 27.8 לעומת 31 של היאנקיז). עכשיו, אפשר לטעון, ובצדק, שהגיל הוא לא פקטור - פטיט בן 37 וניצח שני משחקים בוורלד-סירייס, אבל עדיין - הגיל הוא פקטור שיכול להשפיע על פציעות וירידה בכושר ובכמויות הזריקה.

מבחינת בייסבול, נשווה את ה-ERA משנה שעברה, כשכאן לפסים היה יתרון ברור - 3.40 לעומת 4.21 של הסוקס. אז למה בעצם טוענים פרשנים שלרד-סוקס יש את הרוטציה הכי טובה בליגה? ובכן, לדייס-קיי הייתה עונה נוראית, שכללה פציעות וניתוחים עם ERA של 5.76, כשעונה לפני כן הוא נתן עונה מצוינת עם 2.90. בנוסף, בוכהולץ משתפר מיום ליום, והמועדון מצפה ממנו לעונת פריצה. זאת אחת הסיבות שאדריאן גונזאלס נשאר בסן דייגו וכנראה יגיע לבוסטון רק בשנה הבאה (ההחתמה של בלטרה לעונה אחת רק מחזקת את הרצון של אפשטיין לראות את גונזאלס בפנוויי). הרד סוקס יודעים שהפיצ'ינג מביא ניצחונות, אבל רק שילוב נכון עם חובטים טובים מביא אליפויות (זה היה ההבדל בין פילי ליאנקיז בדצמבר האחרון).

כאן הבעיה הגדולה של בוסטון: אין לה סלאגרים שיביאו את ההומראנס שישנו משחקים. שחקנים כמו מני רמירז, ג'וני דיימון, הידקי מאטסוי, צ'ייס אטלי ואלברט פוחולס. בכלל, העובדה שלבוסטון אין חובט בטופ 25 של הליגה היא אכזבה. ההרכב של בוסטון הוא הרכב התקפי טוב, אבל לא מפחיד לפיצ'רים. אין בו את המקומות 3-4-5 שיובילו את הקבוצה קדימה וישתקו את המגישים של היריבה. אם מסתכלים על הסטטיסטיקה של ההרכב ההתקפי משנה שעברה, נראה שם ממוצע של 26.6 אחוז לעומת ה-28.5 אחוז של היאנקיז. אפשר להגיד שהעזיבה של ג'ייסון ביי למטס (אולי טעות חייו של ביי) והאכזבה מהפציעות של לואל גרמו לבוסטון להחתים שחקנים שעל הנייר פחות טובים. לואל וביי חבטו בשנה שעברה ל-53 הומרים והכניסו 194 רצים. אתם באמת רוצים לדעת מה עשו המחליפים שלהם, אדריאן בלטרה ומייק קמרון? טוב, אתם ביקשתם - 32 הומרים ו-114 הכנסות רצים.

סימן השאלה הגדול ביותר בהתקפה של הסוקס הוא דייויד אורטיז. "ביג פאפי" משחק זוועה, והעונה ירד ל-28 הומרים (שם מספרים טובים על הלוח במחצית השנייה של העונה אחרי נפילה קולוסאלית בראשונה). אורטיז הכניס 99 רצים, והתצוגה הזכורה ביותר שלו היא סדרת הנפל בפלייאוף מול האיינג'לס, אותה סיים עם שלוש חבטות ב-12 עליות לצלחת.

העונה הנוכחית מסתמנת כעונת בניה לשנה הבאה, אז יגיע גונזאלס לשחק בבסיס הראשון וקווין יוקיליס יעבור לשלישי. זאת תהיה עונת הסתגלות ללאקי בפנוויי, עונת המעבר של בוכהולץ מפרוספקט לפיצ'ר פותח ברוטציה ועונת מבחן לשחקנים כמו אורטיז ומרקו סקוטארו, שיצטרכו להוכיח שהם עדיין שייכים לרמות הגבוהות של המייג'ור ליג. עדיין אסור להספיד את הסוקס. האיינג'לס נחלשו מאוד וסיאטל התחזקה, ככה שעדיין יש סיכוי שנראה את בוסטון בפלייאוף דרך הוויילד קארד. כדי לראות אותה משחקת בוורלד סירייס, בוסטון תזדקק לעונת שיא של יוקוליס ופדרויה, יציבות בפיצ'ינג ללא פציעות קריטיות ושיחזור ההייפ סביב החבטות של אורטיז.