להשאיר את מוריניו מאחור

השבוע סיפרו מקורבים לז'וזה מוריניו שלפני מספר שבועות הוא קיבל פנייה ממנצ'סטר סיטי לאמן אותה. באנגליה, ובעולם הכדורגל בכלל, ישנה טענה רווחת לפיה מגע ידו של הפורטוגלי עדיין נראה בבירור בצ'לסי ולא רק בהקשר של סגל השחקנים ובצד התכול של העיר מנצ'סטר קיוו שהוא יעשה זאת גם אצלם. אבל אם לשפוט על אותם דברים, מוריניו סירב ומנצ'סטר סיטי עברה לשם הבא ברשימה, רוברטו מאנצ'יני.

בזמן הקרוב, כנראה שבשנים הקרובות, ייבחן מאצ'יני על היכולת שלו לבנות קבוצה מנצחת באיסטלנדס. ניהול המשחק שלו יושם תחת זכוכית מגדלת, היכולת הטקטית שלו תיבדק שוב ושוב, כתבי שטח ידווחו על יחסיו עם השחקנים ואחרים יספרו על תכניות האימונים שלו. הרכש, כולל זה של שחקני נוער, ייבחן וכן, הוא גם יזכה להרבה השוואות עם מאמן אחר שבעזרת פנקס צ'קים פתוח הפך קבוצה שאפתנית לקבוצה מצליחנית, אותו ז'וזה מוריניו.

בגלל הדרך השנויה במחלוקת של פיטורי מארק יוז, בגלל שהוא איטלקי ובגלל שרף הציפיות ממנו בשמיים, מאנצ'יני יבחן בכל צעד שייקח והוא יצטרך להוכיח. יצליח או ייכשל? הנבואה ניתנה לשוטים והיום בוודאי מוקדם לקבוע או להעריך איך יתפתח הרומן בין מנצ'סטר סיטי למאמנה הטרי. מכיוון שהוא הגיע בעיצומה של העונה, גם בעוד כמה חודשים קשה יהיה לפסוק בעניינו, אבל בינתיים אפשר לבדוק מה יביא איתו המאמן האיטלקי לצד שרגיל להיות המפסיד של העיר מנצ'סטר.

יושווה למוריניו? מאנצ'יני כבר הושווה בין עשרות הכתבות והניתוחים שהציפו את אנגליה מיד אחרי מינויו למאמן הקבוצה העשירה בעולם. "לשניהם יש הופעה מרשימה והם מאוד בטוחים בדרך שלהם לעשות דברים. שניהם זכו בתארים בכל מקום בו עבדו, שניהם נחשבים לפופולאריים מאוד בקרב השחקנים שלהם ושניהם זכו להיקרא שחצנים", כתב העיתונאי גבריאלה מרקוטי, בטור מיוחד ל"טיימס".

גם חאבייר זאנטי, ששיחק תחת שניהם באינטר וכמו רבים תושאל לגבי דעתו על האיטלקי, כלל בתגובה שלו את שמותיהם של האיטלקי והפורטוגלי: "מאנצ'יני הוא מאמן גדול עם מאפיינים דומים לאלו של קרלו אנצ'לוטי וז'וזה מוריניו. בדיוק כמוהם, הוא דורש מהשחקנים שלו אחריות ואינטנסיביות באימונים ואתה חייב להיות מחויב לו לחלוטין ולמלא את ההוראות שלו".

החלק האחרון במשפט של הארגנטינאי הוא החלק הראשון אותו יצטרך ליישם מאמנה החדש של מנצ'סטר סיטי באיסטלנדס. על פי הדיווחים שחגגו על דמו השפוך של מארק יוז, מיד אחרי פיטורי הבזק של הוולשי, שישה שחקנים מרכזיים בקבוצה, ביניהם קולו טורה, שיי גיבן וקרייג בלאמי, הביעו את חוסר שביעות רצונם מהמהלך ומהדרך. אבל מאנצ'יני לא נבהל. זאנטי דיבר על דרישה למחויבות ומאנצ'יני לא ינהג אחרת גם אחרי הנחיתה באנגליה.

לפני כמה ימים כבר צוטט "גורם" במועדון כמזהיר ש"רוברטו מוכן לתת לכל מי שחורג מהקו הזדמנות שנייה, אבל שחקן שיעבור את הגבול בפעם השלישית, יהיה מחוץ למועדון". נראה שהאיום הזה היה קונקרטי במיוחד נוכח הדיבורים על מרד שחקנים או על הערכות לפיהם חלקם יבקשו להיות מוכנסים לרשימת ההעברות, אבל אחרי ששחקני סיטי ינשמו עמוק, הם יגלו שבדומה למארק יוז, גם למאמנם החדש תכונות חבריות.

את ההצלחה שלו הן כשחקן והן כמאמן, חייב רוברטו מאנצ'יני במידה רבה לתכונות האופי שלו שסייעו לו להפוך לסמל בשני מועדונים שונים (סמפדוריה ולאציו), לא דבר של מה בכך. המאמן האיטלקי הוא אדם שרמנטי וכריזמטי והוא עושה את זה הרבה בזכות ביטחון עצמי כמעט חסר גבולות. "הסוד שלו הוא בכך שהוא הצליח לצעוד בדיוק על קו הגבול הדק שבין להיות מאמן ללהיות חבר", כתב עליו פעם העיתונאי האיטלקי רוברטו גוטה.

למרות חילוקי דעות עם כוכב זה או אחר לאורך דרכו הלא ארוכה כמאמן, מאנצ'יני נודע כמי שיודע לאחד את שחקניו. כך, למשל, הצליח לסחוף את לאציו לעונה מצוינת ב-2002/3, כשאחרי קיץ קשה ורווי בעיות כלכליות, הצליחה הקבוצה לסיים את העונה במקום הרביעי, אחרי שהשיגה לא מעט ניצחונות חוץ. "נראה שמאנצ'יני כל כך הצליח לאחד את הסגל עד שהם פשוט נהנים לנסוע למשחקי חוץ ביחד, בדיוק כמו אוהדים", כתב אז העיתונאי גוטה.

מאנצ'יני מדבר ללא הרף עם מאכלסי הספסל שמאחוריו לאורך משחקים, משתף אותם במסקנותיו הטקטיות והוא לא נותן לאף שחקן מקבוצתו לעבור לידו בלי לתת לו הערה, ביקורת בונה או מילת עידוד. "כשחקן מאנצ'יני היה קצת שחצן והייתי מאוד סקרן לראות איך הוא יהיה בתור מאמן", אמר רוי קוסטה, ששיחק תחת המאמן בפיורנטינה והוסיף: "גיליתי אדם פשוט שיצר אווירה חיובית בקבוצה. הוא דיבר עם אנשים, הוא הקשיב ושאל שאלות. לא היה לו פחד, רק תשוקה גדולה להתחיל את המשימות שלו".

עם סגל רחב ועמוס מדי באגו, יכול מאוד להיות שיהיו שחקנים שלא יסתדרו איתו, אבל בסופו של דבר הקבוצה תרוויח. כשקרלוס טבז ניהל מלחמת מילים ערנית עם אלכס פרגוסון לפני מספר חודשים, הוא סיפר על יחסי הקרבה של מארק יוז עם שחקניו, בניגוד, לדבריו, למנג'ר הסקוטי הוותיק. ההיסטוריה של מאמנו החדש מספרת שאין כל סיבה שזה לא יהיה המצב גם כעת. לפחות לא לגבי השחקנים שלא יעברו את הגבול.

"Baciato dalla grazia - נושקו על ידי המזל - כך מכנים האיטלקים את אותם אינדבידואלים שתמיד נראה שהשיגו את מה שרצו בחיים", סיפר ממילאנו העיתונאי קווין באקלי בהקשר של מאנצ'יני, בטור שכתב ב"גרדיאן". ואכן, באיטליה המאמן נחשב לאדם עם מזל וזו לא תמיד נחשבה למחמאה.

הכדורגל שלו אף פעם לא היה טקטי כמו זה של פאביו קאפלו, מרצ'לו ליפי או אריגו סאקי, המבקרים לעגו וטענו שלעתים נדמה שהוא עסוק יותר בסידור השיער שלו מאשר במתרחש על המגרש עצמו ובארץ המגף לא תמיד פרגנו. הטענה הפופולארית כלפי מאנצ'יני תמיד הייתה שהוא לא עבד מספיק קשה כדי לקבל את הג'ובים בפיורנטינה, לאציו ואינטר, וקרלו מאצונה הוותיק אף אמר ש"הוא קפץ למים עמוקים מדי. בזמני היית צריך לעבוד כדי להגיע למעלה".

הוא זכה בשתי אליפויות ועוד אחת על הנייר עם אינטר, אבל באיטליה זוקפים לזכותו רק את השלישית, הוא הניף גביעים עם פיורנטינה ולאציו, אבל אלו הם מפעלים לא יוקרתיים. אבל בדרך כלל מאנצ'יו הצליח להתעלם מהביקורות. הגאווה והביטחון העצמי של מי שכבר כשחקן צעיר כונה bambino d'oro - ילד הזהב - לא אפשרו לו להעביר קריירה שלמה במגננה.

הוא הקרין ביטחון בהתנהלות שלו כשאת אינטר אותה הוא אימן פקדה מכת פציעות קשה בקישור, הוא הקרין בטחון בהחלטות שלו כשהחליט לשנות את הטקטיקה שלו בגלל אותן פציעות. הוא היה בטוח כששינה לשחקנים את התפקוד, הוא היה בטוח אחרי שהם ניצחו עבורו משחקים מהעמדות החדשות שלהם ונשאר בטוח גם אחרי שנכשל פעם אחר פעם בליגת האלופות.

אם בעזרת איחוד הסגל, אם בעזרת נהלים חדשים הנהוגים באיטליה ולפיהם הקבוצה לנה במלון, ביחד, גם לפני משחקי בית, אם בזכות הביטחון העצמי חסר הגבולות שלו, אם בזכות עליונות טקטית על פני רוב המאמנים הבריטיים, אם בזכות פנקס צ'קים ארוך וגם אם רק באמצעות מזל טהור. במנצ'סטר סיטי מקווים שאחרי שהאיש שלהם על הקווים זכה בתואר בכל קבוצה אותה אימן, הרצף לא יישבר ושהמאמן הבא שיחתום בקבוצת המילארדים הבאה באנגליה, כבר יושווה לרוברטו מאנצ'יני ולא לז'וזה מוריניו.