מי צריך פלייאוף עליון?

הבלוג של עזריה תוהה: לא כדאי לבאר שבע להגיע דווקא לפלייאוף האמצעי ולהריץ שם שחקנים צעירים לעונות הבאות?

דודו עזריה

ב-17/4.2009 חזרה הפועל באר שבע מעשית הביתה לליגת העל. זה היה די ברור עוד קודם, וגם לאחר מכן נשארו עוד כמה נקודות לקושש על מנת לסגור את העניין לשים את הסטמפה, אבל אחרי שער הניצחון של אופיר חיים, אפילו הפסימיסטים הגדולים בקרב אוהדי הקבוצה, ויש לנו כמה וכמה כאלו (עניין של ניסיון), הבינו שהעניין סגור.

לאחר שהעלייה הובטחה מעשית, עמדו בפני הקבוצה שתי אפשרויות: הראשונה - להפוך את המשחקים שנותרו (אחרי משחק ההכתרה) לאירוע שבו תבחן את היכולות של השחקנים הצעירים, אולי על מנת להביא אותם לעונה הזו בשלים יותר, והשנייה - לרדוף אחרי תואר אלופת הליגה הלאומית, תואר שיעניין בעיקר פריקים של טריוויה. כמובן שהכי הגיוני היה לתת לשניים-שלושה שחקנים צעירים לשחק את המשחקים שנותרו, ובוודאי שאם זה כל כך הגיוני, הפועל באר שבע הלכה דווקא על התואר ועלתה עם מיטב שחקניה כמעט עד סיום העונה, משחקים שהתקיימו באווירת אולטראסול.

למרבית האירוניה, גם לא לקחנו "אליפות" וגם לא נתנו לשחקנים צעירים דקות יקרות. גרוע מכך, אפילו סיימנו במקום השלישי. אל אפריל הקסום מהעונה שעברה חזרתי בעיקר מכיוון שאחרי סיבוב ראשון (ולפחות על הנייר הקל יותר מבחינת ההגרלה), די ברור שהפועל באר שבע נמצאת על התפר שבין שני בתי הפלייאוף. בדרך כלל היא מנצחת את הקטנות, עושה תיקו בחוץ מול הבינוניות ומפסידה ללא תנאי בבית לגדולות - קלאסיקה של מקומות 5-9.

הנטייה הטבעית היא לשאוף למקום בפליאוף העליון, לשחק עוד כמה משחקים מול "הגדולות" ואולי, לכו תדעו, בחסות תוכנית סוף העונה אם יקרה הנס ונצליח לספוג פחות מ-2.5 שערים בממוצע למשחק, גם לעקוץ עם העפלה לאירופה. וכי מי רוצה להעביר את הימים הדביקים ביותר של השנה במשחקים שלא קובעים כלום? רק שבהביטי על הסגל של הקבוצה, כשדי ברור שמלבד מליקסון הנפלא ואילוז הייצוגי סביר שגם בקיץ הבא תעבור הפועל באר שבע תחלופה של לא מעט שחקנים, לא בטוח שפלייאוף עליון הוא צו השעה. לבטח אם יש מישהו במועדון שחושב להשתדרג.

בסיטואציה שכזו אני שואל את עצמי: האם לא עדיף לסגור סיום עונה סולידי בפלייאוף האמצעי ונטול העניין? פלייאוף נטול משחקים מול "הגדולות", נטול לחץ מיותר והשפלות כואבות ומלא בהזדמנויות להריץ שחקנים צעירים ולבנות להם את הביטחון. האם בעוד שנתיים זה ישנה למישהו אם סיימנו במקום השישי או התשיעי, מלבד לגיא עזורי? האם שחקן או שניים שיהפכו רלוונטיים לשנים הבאות לא יהיו שווה יותר? ברור שמדובר בשאלה מורכבת יותר משילובם של צעירים, והיא כוללת גם לא מעט אלמנטים כלכליים, אבל מכיוון שאני אוהד ולא גזבר, אני מרשה לעצמי שלא להתייחס אליהם.

בקטנה:

החיים על פי הטלוויזיה: אוהדים מתפרעים וזורקים אבנים זה בסדר, זאת אומרת שהמשטרה אשמה. כנראה שכל זמן שהם לא באים בטענות מקצועיות למאמן, הם עושים את עבודתם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully