להציל את גרנט. ואת עצמו

בלוח המשחקים העונתי יש לפחות שני משחקים מרגשים עבור כדורגלן ממוצע: האחד הוא בדרך כלל דרבי והשני עימות מול הקבוצה לשעבר. עבור פרדריק פיקיון צמד האירועים התנקז ליום אחד גדול שהסתיים במפח נפש. החלוץ עבר בתחילת העונה שעברה לליון, ובמחזור ה-22 פגש את הקבוצה בה עשה את ימיו הגדולים, סנט אטיין. פיקיון נפרד מהירוקים בטונים צורמים וביצע עצירת ביניים במונאקו לפני שחצה את הכביש לליון, ואחרי חצי עונה כושלת קיבל הזדמנות נדירה בהרכב של קלוד פואל וכל כך רצה להוכיח. בדקה ה-54 העסק התפוצץ בפניו של פיקיון. בדיוק דקה אחרי שער השיוויון של ז'וניניו, ביצע החלוץ עבירה גסה על שחקן יריב והורחק באדום ישיר.

אוהדי שתי הקבוצות זעמו עליו, אנשי סנט אטיין, להם סירב ללחוץ את היד עוד במפגש הקודם, השתוללו על הקווים ופיקיון נטש את כר הדשא לעבר חדרי ההלבשה ונראה כאדם הבודד עלי אדמות. "כל כך רציתי להוכיח, במיוחד במשחק הזה שהיה חשוב לי באופן אישי מול אנשים שירקו בפניי", ניסה פיקיון להסביר את רחשי ליבו לאחר המשחק שהסתיים ב-1:1. "חטאתי, לא הייתה לי זכות לבצע טעות שכזו. עליתי לקבוצה שלי בשתי נקודות, אבל אם ידעתי לבוא ולהתנצל באופן פומבי זה מעיד על כך שלקחתי אחריות". היה זה למעשה האקט שבישר על סוף ההתקשרות בין ליון לחלוץ בעל האופי הפרובלמטי. הדרך לקבוצה אחרת הייתה קצרה, ופורטסמות המתפרקת קפצה על המציאה וצירפה את השחקן בהשאלה לעונה.

המשחק הראשון של פיקיון הפיח תקוות אדירות בפורטסמות. צמד שערים בהופעת הבכורה בקדם העונה מול גלאזגו ריינג'רס, הגבירו את הציפיות סביב האיש שנכנס לנעליו ולחולצתו של פיטר קראוץ', אבל חבלי הקליטה היו סבוכים ולחלוץ לקח זמן להתאקלם. בשבועות האחרונים, בעיקר מאז שהגיע אברהם גרנט לתפקיד, נדמה כי פיקיון מצא את המשבצת הנוחה לו וצבר ביטחון מחודש. בפורטסמות מאמינים כי אם יש מישהו שמסוגל להשאיר אותם בליגה בסגל הקיים, זהו פיקיון. האם הכישרון של החלוץ ינצח את אופיו הפרובלמטי?

פרדריק פיקיון, כאמור, הגיע לליון בקיץ 2008 תמורת 4.5 מיליון יורו, אך באיחור של שנה וחצי מבחינתו. אחרי שהחל את הקריירה הבוגרת בליגה במרטיניק, המשיך לנים מהליגה השנייה בצרפת ומשם לראן, דרך כוכבו של פיקיון במדי העולה החדשה סנט אטיין, עימה רשם את עונתו הטובה בקריירה עם 11 שערים ומקום שישי ב-2004/05. שנתיים לאחר מכן, בעיצומה של פגרת החורף, ניסתה ליון להעבירו ישירות מיריבתה המושבעת, אך ראשי סנט אטיין סירבו והעלו את חמתו של החלוץ. "מתייחסים אליי כאל עבד שלא זכאי אפילו להביע את דעתו", רתח פיקיון ועורר סערה בתקשורת הצרפתית בעקבות דבריו הבוטים. "אני רוצה לעבור למועדון גדול. כרגע ליון מביעה בי התעניינות, אז למה לא לתת לי ללכת?".

ההשוואות לעבד וההתנצחויות הפומביות עם ראשי סנט אטיין, עלו לפיקיון בקנסות ובהורדה לקבוצת המילואים. בסופו של דבר לשני הצדדים לא נותרה ברירה, ופיקיון עבר בהשאלה למונאקו, שבהמשך אף רכשה את כרטיסו תמורת 7 מיליון יורו. מבחינת מספרים יכול פיקיון להכתיר את התקופה בנסיכות כמוצלחת, עם 12 שערים ב-42 משחקי ליגה, אך כפי שקרה לו בראן ובסנט אטיין, הוא שוב הסתכסך עם המאמן, איחר לחזור מחופשות ודרש לקבל יחס של כוכב. "במקום לנסות לתקן את המגרעות שלו, צריך לדעת להפיק את המירב מאיכויותיו הרבות ככדורגלן", הציע אלי בופ, מי שאימן אותו באותה עונה נפלאה בסנט אטיין, ויצר שיתוף פעולה פורה בינו לבין פסקל פיינדונו. במונאקו לא התלהבו, ראו בפיקיון "עבד כי ימלוך" ונענו בשמחה להצעתה של ליון.

לאוהדיה של אלופת צרפת באותם ימים היו רעיונות אחרים לגבי חלוץ הרכש שלהם. שמות כמו דייגו מיליטו, לואיס פביאנו ואפילו דידייה דרוגבה וסמואל אטו, הוזכרו כמועמדים להצטרף לליון היומרנית שחלמה על חצי גמר ליגת האלופות, אך אוהדיה נאלצו להסתפק בחלוץ בן 30 שלבש את המדים הירוקים המתועבים של סנט אטיין. פיקיון, שמראש לא התאים באופיו לקבוצה עם סגל רחב ובה דרושה סבלנות לשבועות ארוכים על הספסל, התקשה להסתגל למעמדו החדש כשחקן מן השורה וקינח עם תואר מפוקפק - כדור העופרת של שנת 2008 (הקונטרה לכדור הזהב, מוענק לשחקן הגרוע ביותר בצרפת).

כך, בגיל 31, מצא עצמו פיקיון שוב בנקודת ההתחלה. השחקן שנולד בניו קלדוניה, קבוצת איים באוקיינוס השקט השייכת לצרפת, אך בחר לשחק דווקא בנבחרת מרטיניק שאינה מוכרת רשמית בפיפ"א וניצל זאת כדי להופיע פעם אחת ויחידה במדי נבחרת הטריקולור ב-2007, נאלץ לחפש לעצמו יעד חדש מחוץ לצרפת. פורטסמות נבחרה, ואחרי תקופת התאקלמות וחילופי מאמנים בפומפי, נדמה כי פיקיון שוב עלה על המסלול הנכון.

פיקיון אף פעם לא נחשב לסקורר מדופלם, אך כישוריו הטכניים, מהירותו המסחררת והיכולת לשחק היטב בעמדות התקפיות שונות הפכו אותו לאחד השחקנים המוערכים בליגה הצרפתית טרם תקופתו בליון. "אני נהנה להיות בקבוצה הזו ולא ממש משנה לי אם נשחק עם חלוץ אחד או שניים", הסביר לאחרונה פיקיון בראיון לתקשורת המקומית בפורטסמות. "שיחקתי בכל תפקידי ההתקפה בצרפת כך שזה חסר חשיבות. ברור שכחלוץ יחיד קשה לי יותר, כי אני משחק מול שניים או שלושה מגינים וצריך לרוץ הרבה, אבל אני תמיד מרגיש שאני מסוגל להבקיע. כרגע יש לי ביטחון, המאמן מגבה אותי ואני עובד קשה בכל אימון".

ואכן, מאז הגיע גרנט למועדון, זוכה פיקיון ליותר דקות משחק כחלוץ הבכיר בקבוצה והוא מלך השערים של פומפי עם שישה כיבושים, כולל שערים מול צ'לסי וליברפול. פורטסמות שקועה עדיין במקום האחרון ומרוחקת ארבע נקודות מחוף מבטחים, אך היכולת המשופרת של פיקיון מעוררת תקווה גם בקרב חבריו. "קבוצת תחתית צריכה שיהיה לה מישהו חזק מקדימה", הדגיש ג'יימי אוהרה, שעתידו בפומפי לא ברור עקב חוזה ההשאלה שלו מטוטנהאם שמסתיים בינואר. "לבולטון יש את קווין דייויס, לווסטהאם את קרלטון קול ולנו את פיקיון. יש לו את היכולת להחזיק בכדור ולהבקיע עבורנו. המעבר מצרפת לא היה פשוט עבורו, כי המשחק שם לא כל כך מהיר ואגרסיבי, אבל הוא צבר ביטחון בזכות השערים האחרונים והוא יכול להיות האיש שישאיר אותנו בליגה".

אנשים המכירים את עברו של פיקיון יודעים כי המצב כרגע נזיל. השחקן אמנם מספר על שביעות רצונו מהחיים באנגליה וחדוות המשחק ששבה אליו, אך מזכירים כי הוא נמצא בפורטסמות כמושאל ובעיקר מנסה להרשים קבוצות אחרות באנגליה על מנת שירכשו את כרטיסו מליון בבוא העת. על נאמנות אין מה לבנות. "הוא שחקן טכני, לא מפחד ממגע ומצטיין גם במשחק הגובה, אבל אין לו חוסן מנטלי", טען סדריק ברבוסה, ששיתף פעולה עם פיקיון בראן. "ההתנהגות שלו אז, מבחינת משמעת ומחויבות, פשוט לא התאימה למקצוען".

את הטענות בצרפת לגבי בעיות המשמעת שלו מכיר פיקיון מימים ימימה, ובהחלט יש לו רצון עז להראות אחרת דווקא בליגה עדיפה. גם את נימוקי הבחירה בו כשחקן הגרוע של 2008 – "היסטוריה של עימותים קשים עם אוהדי ראן וסנט אטיין, הצהרות מגוחכות ("אני עבד") וסטטוס של מחליף המחליפים באלופת צרפת" – החלוץ נצר בזיכרונו. אם יסייע לפורטסמות להישאר בליגה בניגוד לכל הסיכויים, יוכל לשוב לצרפת בקיץ בראש מורם ובעיקר להתגרות בחזרה בכל אלו שלעגו לו. כמה שהוא מחכה לזה.