העונש וחטאו

ביממה האחרונה נחשף סיפור סופר מעניין על מייק ליץ', מאמן נבחרת הפוטבול של טקסס טק, שהושעה מאימון הקבוצה ב"אלאמו בול" נגד מישיגן סטייט. ההחלטה של האוניברסיטה התקבלה לאחר דליפה על התעמרות של ליץ' באחד משחקניו. ליץ' החליט שאחד מהשחקנים שלו מביים זעזוע מוח במהלך אימון, ובאימון למחרת הוא דן אותו לעמידה בחדר הכי חשוך שהעוזרים שלו יכלו למצוא, גאראז' חשוך ומקורר, במשך שלוש שעות. ליץ' גם שלח מרגלים לראות שהשחקן באמת עומד, ואחרי שנתפס יושב, הוציאו המרגלים את כל הרהיטים מהחדר עם אזהרה ברורה מליץ': אם הוא מתיישב או נשען על הקיר, הוא עף מהקבוצה. יומיים לאחר מכן, ליץ' שלח את השחקן שוב לעמידה של שלוש שעות במהלך האימון, הפעם בארון החשמל של האצטדיון, כשהוא שוב שולח עוזר כדי לערוך מעקב אחרי השחקן (השחקן נפצע ב-16 בדצמבר, ויום לאחר מכן רופאי הקבוצה נתנו לו דיאגנוזה של זעזוע מוח. העונשים של ליץ' קרו ב-17 וב-19 בדצמבר).

בדרך כלל הייתי כותב את הפסקה האחרונה עם ייחוס - לפי הדיווח של סוכנות הידיעות, או לפי דיווח בעיתון המקומי, אבל אני נמנע מכך פה בגלל שליץ' מודה בהאשמות המיוחסות לו (!). זאת אומרת שליץ', שהחליט להילחם בהחלטה של האוניברסיטה, חושב שחלק מהסמכויות שהוא קיבל בחוזה שלו מהאוניברסיטה כוללות ענישה כראות עיניו. יותר מכך: ליץ' בכלל לא חושב שמדובר בענישה (עוד !). הוא שלח את השחקן להתקרר בחדר מוצל וממוזג ולא לשרוף את הראש שלו בשמש הטקסנית הקודחת. למזלנו, ליץ', דרך עורך דינו הממולח, לא נימק את התועלת הרפואית שבלעמוד שלוש שעות (אבל לטענתם, רופא כן בדק את השחקן ולא גילה שנגרם לו נזק כתוצאה מ"הענישה" של ליץ'.

ליץ' הוא גאון פוטבול, אחד מהממציאים היותר גדולים של רנסנס ההתקפה ששוטף את הפוטבול האמריקאי בשנים האחרונות. הוא לקח קולג' מינורי והפך אותו לאחד מהשלושים הכי טובים באמריקה (בשנה שעברה, עם מייקל קראבטרי, הם היו בשישייה הראשונה) עם הצהרת כוונות מאוד ברורה: טקסס טק של ליץ' עמדה על כך שאין הגנה שיש לה מספיק תשובות אם ההתקפה שואלת מספיק שאלות. מחוץ למגרש, ליץ' התנהל כגאון מצוי, אחד עם מחסור עצום באינטליגנציה רגשית. הוא רב עם ראשי האוניברסיטה, התנפל על השחקנים שלו "ששמעו לחברות השמנות שלהם", אחרי הפסד של טקסס טק השנה, אסר על שחקניו להשתמש בטוויטר לאחד שאחד השחקנים העלה פוסט לפיו "אני לא מבין למה אני צריך עדיין לשבת באסיפה הזאת אם אפילו המאמן מאחר".

שני דברים מאוד מטרידים אותי בפרשה הזאת. הראשון הוא האיגנורנטיות של ליץ'. הוא החליט להעניש שחקן שאיבד את הכרתו בתקופה שבה פגיעות ראש ואיבוד הכרה בפוטבול הם תפוח האדמה הכי לוהט בשיח האמריקאי על ספורט. הקונגרס מדבר על זה, הקומישינר של הפוטבול מחפש דרכים להילחם בזה, שחקנים מסרבים לעלות למשחק ולליץ' זה בכלל לא מזיז. אני חושב שהעובדה הזו והתגובה השחצנית של ליץ' מראים טפח מהמעמד של מאמני ספורט באמריקה, במיוחד בספורט החובבני שבו לשחקנים אין שום מנוף נגד המאמן והוא שולט לחלוטין בעתיד הספורטיבי שלהם.

מה שמוליך אותי לנקודה השניה. בהודעה הראשונה של האוניברסיטה היא נמנעה מלנקוב בשמו של השחקן. אבל השחקן ומשפחתו מיהרו לשחרר את שמו למדיה. מתברר שמדובר באדם ג'יימס, בנו של שחקן העבר קרייג ג'יימס, אגדת עבר בפוטבול המכללות של טקסס (היה שחקן בסאות'רן מתודיסט) ופרשן בכיר של פוטבול מכללות ב-ESPN. מקורבים של ליץ' טענו שג'יימס היא מתקשר כמעט מדי יום לקבוצה ודורש לדעת למה בנו לא מקבל יותר דקות משחק (הם גם טוענים שהבן עצלן וחי על התהילה של אביו). יכול להיות, אבל מה שיותר חשוב בעיניי הוא שג'יימס החליט לקחת את המעמד שלו ואת העובדה שלבן שלו יש לאיפה ליפול כלכלית ולא לתת לדברים כאלו לעבור בשתיקה.

היו השנה כבר פרסומים על מארק מנג'ינו, מאמן נבחרת הפוטובול של קנזס שפוטר בדצמבר ממשרתו (מנג'ינו, מאמן השנה ב-2007, הגיע להסכמה כספית עם האוניברסיטה על עזיבה שקטה לאחר מספר תקריות, שכללו איום שלו לשלוח שחקן בחזרה לגטו שלו כדי ש"ההומיס" שלו יוכלו לירות, מספר ימים לאחר שאחיו של השחקן נורה בידו) ועל מאמן דרום פלורידה, ג'ים ליוויט, שלפת בגרונו של שחקן בקבוצה והכה פעמיים בפרצופו במהלך מחצית המשחק של דרום פלורידה נגד לואיוויל בנובמבר (תקריות שזכו להד תקשורתי די גדול ומדגישים את האיגנורנטיות של ליץ'). אבל המקרה של ג'יימס הוא גדול הרבה יותר - מדובר באחד מהמאמנים המובילים במקצוע ומולו באחד האנשים ביותר מפורסמים בתקשורת שעוסקת בפוטבול מכללות וסלבריטי בפני עצמו בטקסס. אם זה קורה לבן של קרייג ג'יימס, אלוהים יודע מה המאמנים-גנרלים הללו עושים לשחקנים עם ייחוס אבות שולי, אם בכלל.

אם אני מבין משהו במערכת המשפטית באמריקה, מצפה לנו פה משפט ארוך ועסיסי. טקסס טק חייבת לליץ' 2.5 מיליון דולר לשנה והיא נמצאת בעימות חמור עם המאמן על רקע הארכת החוזה (מה שמסביר, יחד עם המעמד של ג'יימס, את ההשעיה המהירה). ליץ' הולך להילחם על השם שלו, וכבר מהצהרות הראשונות של עורך דינו ברור שעומד להישפך כאן דם. יבדקו אם זה עונש או לא, אם החדר היה קר יותר, אם המגרש היה חם יותר, אם היה יכול להישען. כל פרט קטן שווה כאן מיליונים ושם טוב. אבל יכול להיווצר מצב שבו כל הנושא הזה של יחסי מאמן-שחקנים ומעמד המאמן במוסד חינוכי, יעמדו גם הם למשפט. אם זה יקרה, ואם יתחיל מסע של שחקני עבר שיתחילו לספר מה קורה שם באמת, לא אתפלא אם אוניברסיטאות אחרות יבקשו מטקסס טק להתנצל ולשלם מיליוני דולרים כפיצויים (זה לא יהיה כל כך קל, גם השם הטוב של קרייג ג'יימס נבחן במקרה הזה. ESPN, מהחברות היותר צמוד של פוטבול המכללות, השעתה את ג'יימס מסיקור המשחק בשבת).

אם פוטבול הוא מלחמה, ומאמנים הם גנרלים, יש לראשי המכללות, כמו לראשי הצבא, מספיק אינטרסים כדי שכל העניין הזה לא יזלוג החוצה.