וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"אי אפשר להפוך חמור לסוס מירוץ"

מולי קצורין פותח את הפה - על מינוי שיבק, על פנאן ("לדעתי הרוב ידעו") ועל מכבי ת"א ולאמפה, לו מיוחס הציטוט בכותרת

מולי קצורין זוכר עד היום איך כשהיה מתייצב בשדה התעופה, בדרכו לעוד משחק חוץ במסגרת גביע אירופה עם מכבי תל אביב, הייתה מתחילה תהלוכת השחקנים לכיוונו של מוני פנאן. "מונית עלתה אז 15 שקל", מספר קצורין בשיחה עם וואלה! ספורט. "ברגע שהשחקנים היו מגיעים לשדה, הם ישר היו רצים למוני עם קבלות כדי שיחזיר להם את הכסף. ואחר כך, לפני ההמראה, היו הולכים למוני ומבקשים שיקנה להם גלידות. והוא תמיד היה קונה. מדובר בשחקנים שהרוויחו מאות אלפי דולרים, סכומי עתק, אבל אפילו גלידה הם לא רצו לקנות לעצמם. מוני היה איש טוב. לדעתי שחקנים ניצלו את זה. היו לי הרבה וויכוחים איתו, על כך שהוא טוב מדי לשחקנים. אני מסכים שצריך לתת לשחקנים דירה ומכונית, אבל היו שחקנים שלא שטפו את המכונית שלהם אפילו פעם אחת. הם היו מגיעים עם המכונית לאימון, ומוני היה דואג שבזמן שהם מתאמנים מישהו ישטוף להם את האוטו. זה קצת מוגזם".

מוני פנאן מנהל מכבי תל אביב. יותם רונן
קצורין על פנאן: "אני מסכים שצריך לתת לשחקנים דירה ומכונית, אבל היו שחקנים שלא שטפו את המכונית שלהם אפילו פעם אחת. הם היו מגיעים עם המכונית לאימון, ומוני היה דואג שבזמן שהם מתאמנים מישהו ישטוף להם את האוטו. זה קצת מוגזם"/יותם רונן

כשקצורין הגיע למכבי, בעונת 93/94, החל פנאן את עונתו השנייה כמנהל הקבוצה. "עבדתי במכבי כמאמן במשך שנתיים, אבל נקשרתי אליו. כשאתה רואה את האכפתיות שלו, אתה מבין שלבן אדם יש לב זהב. מה שקרה למוני זו טרגדיה גדולה, לכל מי שהכיר אותו, אבל בפרט למשפחה. זה צובט בלב. לא שמרנו על קשר קרוב מאז שעזבתי את מכבי, אבל כשהודיעו לי שהוא התאבד הייתי תוך כדי נהיגה, על כביש מהיר, ומי שהודיע לי שאל אותי לפני כן אם אני יכול לעמוד בצד, ואמרתי שלא, ואחרי שהוא סיפר הצטערתי שלא נעמדתי בצד".

- ידעת על הבנק?

"בפירוש לא ידעתי על בנק, וכשאימנתי במכבי גם לא ידעתי ששחקנים נותנים לו כסף. רק 4-5 שנים אחרי שעזבתי, לקראת סוף שנות ה-90', שמעתי ששחקנים מעבירים לו כסף ומקבלים ריבית גבוהה בחזרה. כשנחשפו המימדים של הדבר הזה, זה היה לי מוזר. תמיד ראיתי שרמת החיים שלו גבוהה, אבל ידענו שיש לו עבודה מסודרת".

- כמי שעבד במכבי, אתה חושב שיש מצב שאנשי הקבוצה לא ידעו?

"אני לא יכול לדבר בשמו של אף אחד, אבל אני חושב שרוב האנשים בענף ידעו שנותנים למוני כסף ומקבלים ריבית שלא קיימת בשוק. יש בזה טעם לפגם, טעם גדול לפגם, וזה לא נראה טוב, אבל אני לא מאמין שהיו תוצאות של משחקים שהושפעו בגלל זה".

"מה יש לי לחפש כאן? מה כבר יכול לגרות אותי?"

בעוד מספר חודשים יעמוד קצורין בפני אחת ההחלטות המשמעותיות בחייו המקצועיים, שמעיקה עליו כבר כעת: האם לקבל את הצעת איגוד הכדורסל ולהתמנות למאמן-העל של הנבחרות הצעירות, ובכך, למעשה, לפרוש בפועל מאימון כדורסל.

"היום אני בן 55. אם אני לוקח את המינוי הזה, שהוא לחמש שנים עם אופציה להארכה נוספת, אסיים את התפקיד בגיל 60, ואני יודע שהמשמעות היא שלא אחזור לאמן", הוא אומר. אם היה צריך לקבל את ההחלטה מחר בבוקר, הוא מוסיף, כנראה שהיה משיב בשלילה. "אני מבין שבאיגוד מחפשים מישהו שיבוא ויתעסק עם כל החוליים של הכדורסל שלנו, אבל בנקודת הזמן הזאת אני חושב שיש לי עוד הרבה מה לתת כמאמן. אני רעב. אני משתגע כשאין לי אימון בוקר. אני לא רוצה עדיין להפסיק לאמן. יש לי עוד מה לתת, ואני חושב שיש לי גם מקום ביורוליג. כשהייתי לי הזדמנות לאמן שם, עם וורוצלאב, עשינו לכולם בית ספר עם שניים וחצי שחקנים. אבל אולי בקיץ ארגיש אחרת".

אלא שמנגד מרגיש קצורין שהוא זקוק לשינוי. בנימברוק הצ'כית, קבוצתו בשנים האחרונות, הוא מודיע שלא ימשיך בעונה הבאה. עוזרו, הישראלי ננו גינזבורג, אמור להיכנס לנעליו. "זה כבר סגור", אומר קצורין. "ננו יאמן את הקבוצה, ונביא לו עוזר מאמן ישראלי לפי בחירתו".

חזרה לליגת העל נשמעת לו, בשלב זה, כתסריט די מופרך. "מה יש לי לחפש כאן? אימנתי במכבי תל אביב, אימנתי בכל מקום, אז מה כבר יכול לגרות אותי? מה, לאמן שוב את מכבי רמת גן? שוב ללכת להפועל חולון? זה לא עושה לי את זה. אם הייתה מגיעה אלי איזו קבוצה ואומרת 'בוא תחתום לחמש שנים ותבנה פה פרויקט', זה יכול היה להיות מאתגר. אבל לקחת סתם קבוצה – זה לא עושה לי כלום".

- לא מוזר לך שנעלמת מנוף הכדורסל שלנו?

"אין לי בעיה עם זה שאנשים חושבים שנעלמתי. אני לא בן אדם של כבוד. לא מפריע לי אם כותבים עלי יותר או פחות. גם כשאימנתי בארץ, אף פעם לא הייתי מאמן של עיתונאים. מעולם לא התקשרתי לעיתונאי. יש אצלנו מאמנים שלא משנה לאן ילכו, יכתבו עליהם כל הזמן. אבל אם תעשה להם חיוג חוזר בטלפון, תמיד תגיע לעיתונאי. אצלי זה לא עובד ככה. אני מת על השקט. הרעש לא חסר לי".

"נרדמנו בשמירה"

אולי זה משום שקצורין מאוכזב מהכדורסל הישראלי; מהתנאים, משכר המאמנים, מהרמה הכללית. הכל, הוא אומר, התפוצץ לנו בפרצוף בקיץ, עם הכישלון הקולוסאלי של נבחרות ישראל השונות.

"נרדמנו בשמירה", הוא קובע. "אצל הנבחרת בוגרת הכישלון היה בבניית הציפיות. צביקה (שרף) אמר לפני האליפות ש'אנחנו הולכים ל-1 עד 8'. להגיד דבר כזה זה מחייב. זה אומר שעבור הקהל כל מה שמושג למטה מזה, הוא כישלון. לגבי הנבחרות הצעירות, אנשים פשוט נרדמו. אני לא רוצה להעביר ביקורת, אבל אני יודע שכשאני הייתי בתפקיד אלה היו השנתיים הכי טובות של האיגוד. כאחראי על הצעירות, הייתי נוכח בכל אימון. מאמנים היו יושבים אצלי פעם בחודש ומדברים איתי על תוכניות עבודה. הייתי נותן להם לעבוד, אבל עומד עם יד על הדופק.

"בשנים האחרונות אני שומע כל מיני דברים שאצלי בחיים לא היו יכולים לעבור", ממשיך קצורין. "האם יכול להיות שנבחרת העתודה יוצאת לאליפות אירופה, והמאמן והעוזר לא מדברים? יש דבר כזה? אם מישהו מלמעלה היה מגיע לאימונים, אני לא מאמין שהוא יכול היה לפספס את זה. למה לא באו ושאלו שאלות? רבאק, זה המאמן הראשי והעוזר שלו. זה פרדוקס, זאת בדיחה עצובה. צריך להעמיד לילדים את המסגרת שתתן להם את הכלים הטובים ביותר להצליח. אני לא יודע מה עושים באימונים ברמת הנוער, אבל אולי לא עושים את זה נכון. אני מאלה שאומרים שאין תלמידים גרועים – יש מורים גרועים. אם אתה מתאמן אצלי, אני אחראי עליך. אם אתה לא מצליח, זה כישלון שלי ולא שלך. ואחרי הכישלון של הצעירות לא ראיתי שקרה משהו, שעשו כאן משהו. כולם ממשיכים כאילו לא קרה כלום. יש משבר ניהולי בכדורסל".

קצורין מציע לבצע "שינויים דראסטיים. כשבאתי לאיגוד לפני שנים אמרתי שהבעיה העיקרית של שחקני הנוער היא העומס וריבוי המסגרות. ליגת בתי הספר, ליגת הנוער – בשביל מה צריך את זה? המשמעויות הרסניות. מה שחשוב בגיל הזה הוא לפתח את השחקן מבחינה מקצועית לקראת הקריירה הבוגרת. אבל בנוער אצלנו, משום מה, שמים דגש על הישגים. מאמן נוער רוצה לנצח את המשחק הבא, אז הוא עובד באימון על טקטיקה, במקום על יסודות. אין זמן ללמד את הילדים כדורסל כי יש משחק בכל שבוע. מי אמר שצריך לשחק פעם בשבוע? לא מספיק משחק פעם בשבועיים? תראה את יוגב אוחיון: בגמר ליגת בתי הספר הוא נתן הצגה מדהימה. הוא היה כישרון אדיר. היום עוזבים אותו לזרוק שלשות, כי יודעים שהוא לא פוגע. הכישלון הזה הוא לא של יוגב. הוא של המאמנים שהיו לו בדרך. מישהו היה צריך לשבת לו על הראש ולעזור לו לשפר את הקליעה. מאמן עם קצת מעוף רואה קדימה. אני לא אומר שיוגב רע בירושלים, אבל הפוטנציאל שלו אז לעומת מה שהוא מראה היום זה בכלל לא דומה. אם הוא היה ממצה את כל היכולות שלו, הוא היה צריך להיות היום שחקן חמישייה במכבי תל אביב".

- זה לא התפקיד של איגוד הכדורסל, לבוא ולהגיד שיש כאן בעיה?

"כן, אבל אני לא רואה שמישהו עושה משהו. בנו כאילו פנימייה, שזה נהדר, אבל זה אמור היה לקרות רק אחרי שנפתרה בעיית העומס. אם תנסה לפתור את הבעיה, הרי תפגע במישהו. אז במי תפגע? בליגת בתי הספר? התקציב של התאחדות בתי הספר גדול יותר מהתקציב של איגוד הכדורסל, את זה אתה יודע? זה הרי משרד החינוך. יש כאן הרבה בעיות. אף אחד לא רוצה להטיב את הידיים. אני תמיד אמרתי שהתפקיד שלנו הוא לשרת את הילדים, בין אם אנחנו מאמנים או מנהלים. לצערי, מה שנעשה היום זו רמאות. ואני מכיר את הכל, מכל הכיוונים. אי-אפשר למכור לי סיפורים. עם כל טיעון שיביאו לי, אני אביא ארבעה אחרים. כרגע פשוט מרמים את הילדים".

"ברגע שבחרו אותו, אריק הכי מתאים"

מעמדו של המאמן הישראלי חורה לקצורין. "אני מאמן בצ'כיה, יש לי את כל התנאים, בחיים לא יתערבו לי מבחינה מקצועית ואני לא יכול להתלונן על השכר שאני מרוויח. אבל אם אני צריך להמליץ היום לבחור צעיר בישראל אם לפנות לתחום האימון, אני לא יודע מה אומר. כשאני מדבר עם חבר'ה צעירים שפונים אלי, אני אומר להם לחשוב טוב-טוב אם זה באמת מה שהם רוצים. זה מקצוע קשה. לאמן כדורסל זאת דרך חיים, שריטה. אתה צריך להיות בן אדם שרוט בשביל להתעסק במקצוע הזה".

- מאמנים בכירים כמוך, כמו אריק שיבק ואחרים נמצאים בחו"ל, ובמקביל אנשי מקצוע מוכשרים כמו ארז אדלשטיין יושבים שנים בבית. איך אתה מסביר את זה?

"לכל מאמן יש את הסיבות שלו. ארז, לדוגמא, הוא מאמן שאני מאוד מעריך. הרי אני מיניתי אותו למאמן נבחרת הנוער כשהייתי באיגוד. הוא מאמן מעולה, אבל בשביל להיות מאמן כדורסל אתה לא רק צריך לדעת לנהל משחק. יש עוד דברים שצריך שיהיו לך, ובדברים האחרים יכול להיות שלארז הייתה בעיה. כמו למשל לדעת לחיות עם ביקורת, שהיא לא תמיד נעימה. לארז קשה עם הדברים האלה. מבחינת כדורסל אני לא מכיר הרבה מאמנים ברמתו. ארז הוא גאון. אבל כשאתה לוקח את כל החבילה, אז יש מספיק מאמנים שנפלו על הדברים האלה".

מעמד המאמנים, אומר קצורין, "נמצא בירידה תמידית. זה לא משהו שקרה ביום בהיר אחד. זה מגיע לרמות כאלה שבסוף לוקחים כאן מאמן, והוא מסכים לעבוד בסכומים מגוחכים. אני מאמין שבסופו של יום, יתייחסו אליך לפי מה שישלמו לך. את עודד קטש ואפי בירנבוים לא ספרו במכבי. עם פיני גרשון, מנגד, אף אחד לא מתעסק. הוא מרוויח כל כך הרבה כסף, אז מה יעשו לו? יפטרו אותו וישלמו לו את כל החוזה? אם הוא היה מרוויח סכומים כמו שמרוויחים יתר המאמנים פה, היו מפטרים אותו כבר חמש פעמים".

- צביקה שרף הוא דוגמא למאמן חזק שקיבל על הראש מההנהלה.

"אני לא חושב שיש מישהו שיכול להגיד מילה רעה על צביקה מבחינת כדורסל. במכבי הוא נקלע לסיטואציה שהוא יצא ממנה מופסד מכל הכיוונים והרגיש מקופח. גם בקדנציה האחרונה שלו בנבחרת הוא דיבר על מקומות 1-8, ולא עשה שום דבר. זאת תקופה קשה עבורו, אבל הנה, הוא קיבל הזדמנות לאמן ברוסיה. אני חושב שהוא אחד האנשים שהכי מתאימים לנהל כאן את הכדורסל. סך הכל, הרזומה שלו כמאמן מדהים. לדעתי, צביקה עשה קריירה מדהימה. אצלנו אוהבים להדביק סטיגמות לאנשים. אולי צביקה לא זכה בגביע אירופה, אבל הוא הגיע לגמר כמה פעמים. רוב המאמנים בכלל לא מתקרבים לאפשרות להעפיל למעמדים האלה. לא כולם לוקחים את כל התארים".

- הקדנציה שלו בנבחרת היא כישלון בעיניך?

"לא אגיד כישלון, אבל היו גמגומים. אבל אני חושב שבקדנציה האחרונה שלו זה לא היה צביקה שאני מכיר מבחינת האופי. שמעתי שקרו בנבחרת דברים, שקשורים למשל לרמת ההשקעה של שחקנים באימן, שצביקה שהכרתי לא היה נותן להם לקרות. בקדנציה האחרונה הוא היה צביקה, אבל לא צביקה שרף. צביקה שרף לא היה עובר על הדברים האלה לסדר היום. אולי הוא רצה לרצות אנשים, רצה שכולם יהיו מבסוטים. ובסופו של דבר תמיד המאמן משלם את המחיר".

- אריק שיבק הוא מינוי ראוי בעיניך?

"אריק היה עוזר שלי בנבחרת העתודה, ובזמנו אני מיניתי אותו לאמן את נבחרת העתודה. הוא איש רציני עם הרבה ניסיון. ברגע שבחרו אותו, הוא המאמן הכי מתאים. יש מישהו אחר שאפשר להצביע עליו? אבל אני חושב שההצלחה שלו לא תלויה רק בו. קודם צריך לראות שכל השחקנים יגיעו, אחרי זה צריך לראות מה ההגרלה שהנבחרת תקבל".

- יעניין אותך לקחת מחדש את הנבחרת בעתיד?

"לי לא הציעו לאמן את הנבחרת, אז כנראה שבעיני אנשים מסוימים אני לא מספיק טוב בשביל הנבחרת. זה גם לא מאכזב אותי. אם הייתי מתאכזב מכל דבר, לא הייתי נשאר במקצוע כל כך הרבה שנים".

- מה עם נבחרת פולין?

"סיימתי איתם. בשום פנים ואופן לא אמשיך. הפולנים החליטו שהמאמן הבא ייקבע במכרז וביקשו מאנשים להגיש הצעות. אני לא מתכוון ללכת לשום מכרז. עד היום אף אחד לא שאל אותי אם אני בכלל רוצה להמשיך לאמן אותם. אין אף בן אדם שיוכל להגיד שאי-פעם הרמתי אליו טלפון וביקשתי עבודה. מי שרוצה אותי, יודע איך להגיע אליי. זה האופי שלי".

"פיני יהיה במכבי כל הקריירה"

ומנבחרת פולין לשחקנה מצ'איי לאמפה, שעשוי לעזוב בקרוב את מכבי תל אביב. "משיחות איתו אני יודע שהוא הגיע למכבי עם הרבה מוטיבציה", מגלה קצורין. "הוא ממש חיכה למעבר הזה. נוצר פער בין רמת הציפיות שלו, לבין מה שקורה בפועל. הוא ציפה להפוך במכבי לבורג מרכזי. אבל זה נכון שלמצ'איי חסרים כמה דברים שבחיים לא יהיו לו. איך אומרים? אתה לא יכול להפוך חמור לסוס מירוץ. הוא בחיים לא יהיה שחקן פיזי. פיזיות זה לא רק שרירים, אלא בעיקר בראש. היתרונות שלו זה משחק עם הפנים לסל, משחק ריצה ויכולת מסירה, אבל הוא לא היה ולא יהיה גו-טו-גאי בצבע. מי שהביא אותו למכבי בתפקיד הזה או שלא הכיר אותו, או שאני לא יודע מה. יכול להיות שאם במקום לאזמה מכבי הייתה מביאה איזה מישהו פיזי, מצ'איי היה גדול לידו. אבל זה כבר לא יקרה. באירופה הדקות שלו יורדות, הביטחון שלו יורד. יש אכזבה הדדית, וחבל, כי הוא באמת שחקן טוב".

בכלל, קצורין אומר שהוא מופתע מהמהומות שאיימו לרסק את מכבי מבפנים בשנים האחרונות. "אני מכיר את כל האנשים האלה, כמעט כולם היו בתקופתי. כל האנשים האלה שמנהלים את מכבי הם אנשי עסקים, ואני לא מאמין שאם הם היו מנהלים את העסקים שלהם כפי שהם מנהלים את מכבי, הם היו מצליחים. לפעמים אני רואה מה קורה שם ואומר לעצמי 'ריבונו של עולם, הרי כולם רוצים את טובתה של מכבי, אז איך הם עושים את זה?'. אני לא מצליח להבין את זה".

חבורת הבעלים עוברת תהפוכות, אך קצורין טוען כי מכבי יכולה להסיר דאגה מליבה בכל הקשור למאמן: פיני גרשון, לדעתו, ימשיך בקבוצה עוד הרבה שנים. "פיני הוא תופעה. מאמן במכבי תמיד צריך לבוא מהדלת הראשית, כי הרבה שנים מכבי היו לוקחים מאמן וכאילו עושים לו טובה שנותנים לו בכלל לאמן את הקבוצה. פיני לא נמצא באותה קטגוריה. הוא לא סופר את ההנהלה, הוא עושה מה שהוא רוצה. מאמן במכבי צריך להרוויח הרבה כסף, כדי שיכבדו אותו ויהיה לו את הכוח לעשות מה שהוא רוצה. אני מאחל גם לשרון דרוקר שיאמן שם, אבל לדעתי פיני יאמן את מכבי לשארית חייו. אם הוא ילך, יצעקו לו לחזור אחרי שנה, כמו שקרה עם דייויד בלאט. פיני כל כך חזק שם, שאפילו צביקה שרף לא יכול היה לעשות במכבי מה שפיני עושה. אפי בירנבוים הגיע למכבי בלי ניסיון בקבוצות מהרמה הזאת, ובשכר נמוך. גם קטש. אבל בעיני קטש הוא מאמן סופר-מוכשר, והוא עוד יחזור לאמן את מכבי. עודד הוא טאלנט. יש לו ניהול משחק שחבל על הזמן. אין הרבה מאמנים שיודעים לנהל משחק כמוהו. הוא התאמן בעצמו אצל גדולי המאמנים, היה כוכב-על. יש בו משהו מיוחד".

ohad@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully