ספקות בציר פילדלפי

1. אני חושב שההתקפה של פילדלפיה היא אחד מסימני השאלה הגדולים ביותר לקראת הפלייאוף. בכל שבוע אנחנו מקבלים טעימה. אני חושב שלא ראינו מספיק ממייקל ויק, ג'ייסון אוואנט תפס טאצ'דאון משוגע, ברנט סלק הופך להיות שמיכת הביטחון של מקנאב, ווסטברוק אולי חוזר לעצמו, מק'קוי נתן כמה ניצוצות, מקלין תפס תפיסה שלא תיאמן שניצחה לאיגלס את המשחק ועוד לא הזכרתי את דשון ג'קסון. ג'קסון והרסיברים האחרים גורמים להגנות היריבות, בצדק, לפחד כל כך מהמסירה הארוכה, שפתאום כולנו שכחנו שלאיגלס יש את ה"סקרינים" הכי טובים בליגה. מצד שני ג'מאל ג'קסון, הסנטר והאיש הכי קריטי בקו ההתקפה המרופט של האיגלס, גמר את העונה.

2. ועם כל השמות שהזכרתי למעלה, האיש הכי חשוב בהתקפת פילדלפיה הוא השחקן היחיד שהגיע ביחד עם אנדי ריד לאיגלס ב-1999. בדקות הכרעה, בטווחים של 45 יארדים ודרומה, אני לא יכול לחשוב על רגל יותר בטוחה מדייויד אייקרס.

3. טרל אואנס חגג תפיסה אלף בקריירה. בפאלו הפסידה 31:3.

4. ומאט האסלבק הפך לקוורטרבק עם הכי הרבה יארדים בתולדות סיאטל. סיאטל הפסידה 48:10.

5. פסק זמן, עשרים שניות. רון ארטסט נחבל בראשו כשמעד בביתו בליל כריסמס. זה אומר שהסיכויים של הלייקרס לאליפות שנייה ברציפות השתפרו?

6. אני לא יודע מה להחליט לגבי אלברט היינסוורת'. מצד אחד, עוד סוציומט שרוצה שהקבוצה תתאים את עצמה אליו, מצד שני, הבן אדם יכול לקחת את ה-41 מיליון דולר המובטחים שלו ולשתוק כל הדרך אל הבנק. אני חושב שהמאמן הבא של וושינגטון צריך להיות שמח שיש לו שחקן כזה בקבוצה. היינסוורת' מביא איתו קונספט משונה: הוא ממש רוצה להצדיק את ההשקעה בו, ואל תשכחו שההיסטוריה מלאה בשחקנים שהחשק נגמר להם אחרי חוזה גדול.

7. משונה לשפוט את העונה של דנבר. לפתוח עם שישה ניצחונות ולמצוא את עצמך מחוץ לפלייאוף בגלל הפסד לאוקלנד – זו חייבת להיחשב אכזבה. ובכל זאת: דנבר פיטרה מאמן-גורו, זרקה את הקוורטרבק הפותח שלה, שידרגה את ההגנה (ממקום 28 אשתקד למקום שלישי) והולכת לסיים עם מאזן של 7:9. מאכזב?

8. אני רק אומר, חלק ראשון: האלופה השנה תהיה הקבוצה שתצליח לתרגם כניסה ל"שטח האדום" (20 יארד ומטה) לטאצ'דאון. להתקפות השנה יש יותר מדי נפץ, זו לא עונה של להגיע לקו החמישה יארדים ולהסתפק בשלשה.

9. ג'ניקובסקי תקע שער שדה מ-61 יארד, שיין לקלר ביסס השנה את מעמדו כמרחיק הבעיטות הכי טובה בליגה. עכשיו כל מה שנשאר לאוקלנד זה לתקן את מה שביניהם.

10. אני רק אומר, חלק שני: הג'איינטס הולכים לתת משחק מטורף בשבוע הבא. אלו היכולות של טום קופלין. הג'טס הולכים להתקפל (אבל אני עוד אחזור לג'טס, אפילו פעמיים).

11. עוד פסק זמן עשרים שניות: עדכון מטייגר וודס? מישהו?

12. כתבתי כאן בשבוע שעבר שבכל שבוע סטיב סמית' מקרוליינה תופס תפיסה לא הגיונית מבחינה פיזיולוגית. שלשום, אחרי שחסימה שלו סידרה לג'ונתן סטיוארט את הטאצ'דאון הראשון במשחק, סמית' תפס כדור, תוקל מיידית וירד לדשא עם הכדור לטאצ'דאון. לאחר המשחק התברר שהוא שבר את היד - המאדרפאקר הכי קשוח בליגה (ולפי דיווח של פיטר קינג, הוא ביקש מהצוות הרפואי לשחק במשחק חסר חשיבות בשבוע הבא). וזה רק אני, או שכל העניין הזה של ההתעוררות הקרוליינית רק אחרי שג'ק דלהום שובר את האצבע האמצעית ביד החזקה שלו, היא צירוף מקרים ביזארי (תקראו את זה בתלת מימד)?

13. 32 מ-37, בלי חטיפות. משחק כזה של דרו בריס עד לפני שלושה שבועות היה נגמר בארבעה טאצ'דאונים וחמש מאות יארדים. האם לניו אורלינס יש סיבה לדאוג אחרי ההפסד בבית לטמפה? אני לא חושב. אני חושב שעורכים שם ניסויי כלים. אני חושב גם שניו אורלינס השנה היא קבוצה שמתאימה את עצמה ליריב. היא הרסה את פילדלפיה, ניו אינגלנד והג'איינטס (כשהאחרונים היו בלתי מנוצחים), ושיחקה חלש נגד יריבות שלא העלו לה את מפלס האדרנלין. עכשיו, שהמקום הראשון מובטח, אפשר להתכונן לפלייאוף בשקט.

14. מאז ההאשמות נגדו שהוא לא מתאמץ, רנדי מוס תפס רק חמישה טאצ'דאונים בשני משחקים. ווס וולקר תפס 13 כדורים מתוך 13 כדורים שטום בריידי זרק לעברו. בריידי זרק ליותר טאצ'דאונים מאשר מסירות לא מושלמות, בליצ'יק טוען שההגנה מתחילה לגלות את עצמה, לורנס מארוני ירד למקום הרביעי בטבלת הרצים האחוריים (איבוד כדור שלישי שלו העונה, יארד אחד מטאצ'דאון). מישהו רוצה להיפגש עם הפטריוטס בפלייאוף?

15. אני חושב שהמשחק בין הבנגאלס לניו יורק ג'טס הוא משחק השבוע. הוא יהיה המשחק האחרון של המחזור, ככה שהג'טס יידעו מה הם צריכים כדי לנצח. לסינסינטי אין על מה לשחק, אבל צ'אד אוצ'וסינקו בפריימטיים זו תמיד הצגה (בטח נגד דארל ריוויס שממשיך למחוק רסיברים כוכבים של היריב), וזו יכולה להיות חזרה גנרלית למפגש נוסף בין הקבוצות הללו, שבוע לאחר מכן, בפלייאוף. אני חושב שהפטריוטס יחזיקו אצבעות לג'טס. בחלק הזה של העונה, מרק סאנצ'ז לא יכול למצוא את האנדזון אפילו עם GPS של נאס"א. הג'טס לא בחרו את סאנצ'ז כדי לנצח ב-2009, וככה זה גם נראה.

16. כמובן שהג'טס בכלל מוזכרים כאן בגלל הסיפור הכי גדול של השבוע. אני אתייחס בכמה חלקים להחלטה של אינדיאנפוליס, אבל קודם כל אתייחס למה שפייטון מאנינג אמר אחרי המשחק. "אין פה שום ויכוח ביני לבין המאמן". זה משפט כל כך גאוני ששום קופירייטר לא היה יכול לשים בפה של מאנינג. במשפט אחד הוא הבדיל בינו לבין ברט פארב.

17. למה אינדיאנפוליס מוותרת על משחקים כשאין לה על מה לשחק? ב-1999, במשחק אחרון וחסר חשיבות נפצע הליינבקר קורנליוס בנט והפסיד את משחק הפלייאוף של הקולטס נגד טנסי. אדי ג'ורג' שרף את הגנת הקולטס ואינדיאנפוליס הפסידה. מאז, וזו החלטה של הנשיא ביל פוליאן, הקולטס לא מסכנים שחקנים במשחקים חסרי חשיבות בעונה הרגילה, הם משחקים בשביל הסופרבול. ההיסטוריה מאז הייתה צריכה לשנות את דעתו של פוליאן: הסופרבול היחיד של הקולטס הושג לאחר שהקבוצה הייתה חייבת לשחק בהרכב מלא עד סוף העונה. בעונות האחרות, היא נתנה להם לנוח ועפה בשלבים המוקדמים של הפלייאוף.

18. הנה הבעיה הראשית, לדעתי: אם היתה קיימת החלטה להושיב את הכוכבים, הם לא היו צריכים לשחק יותר מחצי משחק. ההחלטה של קולדוול נראית לא טהורה. הוא חשב שמאנינג יצליח לבנות יתרון מספיק גדול כדי להושיב אותו אחרי המחצית.

19. הבעיה המשנית היא הבריאות של מאנינג. מדובר בקוורטרבק שכמעט לא נוגעים בו, וקוורטרבק שמסוגל לקרוא תוכנית משחק של ריצה ומסירות מהירות שיבטיחו שאף אחד לא ייגע בו.

20. עוד דבר אחד לפני השאלות האתיות: הפנים ושפת הגוף של כוכבי אינדיאנפוליס שידרו חוסר סיפוק לגבי ההחלטה לספסל אותם. אני יודע שהם מקצוענים, ככה שזה לא אמור להפריע להם בפלייאוף, אבל מקצוענים אמורים לרצות לנצח כל משחק, לשאוף לשלמות. רג'י וויין היה מאוד חשוף באכזבה שלו בחדר ההלבשה לאחר המשחק.

21. אם הקולטס ינצחו בסופרבול, כל העניין הזה יישכח כאילו שלא היה. פה מתחילה ונגמרת השאלה האתית לגבי אינדיאנפוליס והאוהדים שלה. אף אחד לא ירגיש נבגד או שרימו אותו במחיר של הכרטיס אם מאנינג יוביל את הקולטס לאליפות. ואם לא? אף אחד לא יזכור את הקולטס של 2009. אם תרצו, קאלדוול בעצם הבטיח אליפות לאוהדים ולשחקנים שלו, אחרת איך הוא אמור להצדיק את ההחלטה הזו?

22. השאלה האתית האמיתית היא לגבי תמונת הפלייאוף בכללותה. אני יודע שזה לא אמור לעניין את הקולטס כארגון, אבל הג'טס חזרו לתמונה בגלל ששיחקו נגד יריבה אחרת מזו ששיחקה נגד יוסטון (פעמיים), דנבר ובולטימור. חלק מהיתרון של הג'טס בשובר שוויון נגד קבוצות אחרות הוא במאזן נגד יריבים משותפים. אם הייתי מחליט החלטות בדנבר, הייתי טוען שאינדיאנפוליס היא לא יריב משותף לג'טס ולדנבר. זו הבעיה האמיתית של פרשת קאלדוול: היא זיהמה את האינטגריטי של המשחק שבועיים לפני הפלייאוף.

23. כמו הטפשות בבולטימור, גם אני אהיה עקבי: אינטגריטי או לא, פייטון מאנינג לא ישחק יותר משני משחקים בפלייאוף.