לטעות כמו המקצוענים

ההערכה הלא נכונה של בולטימור, השגיאה הלא מחייבת של דוקינס וההזנחה של טנסי בכיסוי על גייטס. אור שר מנתח

אור שר

השבוע, לצד פעולות הגנה מוצלחות ומדהימות, ראינו ב-NFL טעויות שעלו בהרבה נקודות או יארדים. אפתח בקבוצה שהיא כולה טעות מנטלית אחת גדולה - בולטימור רייבנס. העורבים שיחקו טוב יותר מפיטסבורג, ואיכשהו הצליחו להפסיד את המשחק. צריך לשים חמישה שחקנים וארבעה מאמנים (מתאם ההגנה, מאמן ההגנה, המאמן הראשי ומאמן ה'שומרים האחוריים') על כס הנאשמים. פעמיים עבירות מיותרות (דחיפה בגב, ו'אחיזה' שהייתה גם טיפשית וגם מיותרת) שמחקו 11 נקודות מהלוח (במקום שני טאצ'דאונים, פילד גול אחד), הפלת כדור קל של התופס דרק מייסון באנדזון (תמחקו עוד 7 נקודות) ובליץ של דומיניק פוקסוורת, 44 שניות לסיום המחצית הראשונה, שהשאיר את הולמס לכיסוי סייפטי שאיחר להגיע (תוצאה – הולמס השיג טאצ'דאון).

אם פוקסוורת החליט על הבליץ בעצמו (אם בכלל יש דברים כאלה בליגה – קורנר עם חופשיות לבצע בליצים), הוא טעה, מכיוון שלא משאירים את התופס הכוכב של הקבוצה היריבה לבד, בטח שלא על דעת עצמך. אם זו הייתה הוראת מאמן, הטעות מתחלקת לשלושה. זו אשמת המאמן שהחליט על הבליץ ואשמת המאמן המתדרך, על תדרוך לקוי של הסייפטי זריקובסקי (שמופיע באתר הליגה ואתר הרייבנס בשם לנדרי, אבל אני מוכן להישבע שכתוב לו על החולצה זריקובסקי). וכמובן, אשמת זריקובסקי (או לנדרי?), שלא רצה לחשוף את הבליץ, ניסה להשהות את הכיסוי על הולמס וכנראה שגם פספס את התזמון של הסנאפ. אם כבר עושים בליץ ו'עוזבים' את התופס-כוכב של היריבה, יש לקרב את הסייפטי למרות הסיכון בחשיפת הבליץ. אחרת, מקבלים טאצ'דאון על הראש.

במשחק בין דנבר לפילדלפיה נרשמה טעות הגנה, שמונה דקות לסיום המחצית הראשונה, שהשאירה את ברנט סלק הטייט אנד (במשחק מעולה) לבד לגמרי. זהו אותו סלק, שדקה קודם לכן חילץ את מקנאב והאיגלס מסייפטי בליץ על קו השני יארד שלהם. איך זה קרה? לא ברור. בתחילת המהלך זה היה דווקא בריאן דוקינס (לשעבר 13 עונות באיגלס) שהיה איתו, אבל עזב אותו לטובת רסיבר שרץ מסלול קצר ואף אחד לא המשיך עם סלק. מקנאב, בחשיבה עם הרבה ניסיון, זיהה את הטייט אנד החופשי שלו. כנראה שהייתה צריכה להגיע עזרה של סייפטי או לפחות של ליינבקר, שכן דוקינס מילא את תפקיד הליינבקר בכך שנשאר קרוב לקו ההתגוששות. ייתכן שדוקינס התבלבל במשימה ההגנתית, וייתכן שכמו פוקסוורת מהרייבנס, הוא הימר, הימור שעלה לקבוצתו בטאצ'דאון של 50 יארד. אמנם פילדלפיה יצרה הטעייה יפה ביציאה של סלק למהלך, אך זה תירוץ לא מספיק לטעות כל כך יקרה.

וביום שישי, טנסי-סן דייגו, 8:50 לסיום המחצית, קולין אלרד עוזב את אנטוניו גייטס, שקולט כדור חופשי לגמרי לטאצ'דאון של 36 יארד. למה זה קרה? כי אלרד חשב שפיליפ ריברס עבר את הקו שממנו מותר לו לזרוק קדימה. למה אני חושב שזאת טעות מנטלית? מכיוון שאני חושב שאלרד היה 'בהתלהבות יתר' לתקל. הרי ריברס לא היה מגיע רחוק אם היה ממשיך לרוץ (היו לפחות שני טיטאנים קרובים יותר מאלרד) ואילו גייטס, כמו הולמס, הוא יחד עם וינסנט ג'קסון התופס-כוכב של סן דייגו (למרות שהוא "רק" טייטאנד). לא עוזבים את התופס-כוכב של היריבה לבד כי...? נכון, חוטפים טאצ'דאון על הראש. אני חייב לציין שבמשחק הזה הייתה המון התקפה משובחת של סן דייגו, הצ'ארג'רס היו כנראה מנצחים גם לולא הטעות הזאת, בעיקר כשברשותם כל כך הרבה נשקים ומוציאים לפועל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully