פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מיהו הגיבור הטרגי של העשור בכדורסל האירופי?

        ספאחיה או איבקוביץ'? קטש או שפר? מאצ'יאוסקאס או סאבוניס? העשור הראשון של המילניום השלישי תם, מיהו האומלל מכולם?

        5. ארווידאס מאצ'יאוסקאס

        בקיץ 2006 חתם הגאנר הליטאי באולימפיאקוס המתחדשת של פיני גרשון על חוזה בשווי תשעה מיליון אירו לארבע שנים, שנחשב בשעתו לאחד הגדולים בתולדות הכדורסל האירופאי. מאצ'אס בדיוק סיים עונה מבוזבזת בניו-אורלינס, וביוון התכוננו לקאמבק הגדול של אחד הקלעים הטהורים הטובים ביותר שידעה היורוליג בעשור האחרון. אלא שכבר בחודש ספטמבר של אותה שנה קרע מאצ'יאוסקאס את האכילס, ולא חזר לשחק באותה עונה. הוא עבר שיקום ארוך וחזר למגרשים בעונת 2007/8, אבל לקראת סיומה נפצע שוב, והושבת מכדורסל לאורך כל העונה החולפת. אולימפיאקוס מאסה בפצוע הכרוני והחליטה לשחררו. מאצ'אס תבע את הקבוצה בטענה שהפרה עימו חוזה והמאבק המשפטי נמשך עד לחודש שעבר, למעשה. בערכאה הראשונה ניצח מאצ'יאוסקאס. בערעור זכתה הקבוצה. מאצ'אס נותר בלי כדורסל, בלי כסף, ועם הרבה כאב, פיזי ונפשי כאחד. מי בכלל זוכר את הימים בהם כיכב במדי טאו ויטוריה ופגש את מכבי תל אביב בגמר היורוליג?

        דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

        4. צביקה שרף

        בדיוק כשחשבנו שהרס"ר הישראלי נעלם מנוף הכדורסל האירופאי לבלי-שוב, הבליח צביקה שרף לחיינו לחמישה חודשים מטורפים. בראשון בינואר 2008 ירש את עודד קטש על הספסל ביד אליהו, ומתהומות הליגה הישראלית המריא יחד עם מכבי תל אביב עד לגמר היורוליג. מכבי של שרף שיחקה בדיוק כפי שזכרנו אותה מהאייטיז: אגרסיבית, הגנתית, עם המון לב ונשמה. הכדורסל היה פשוט, ללא האלי-הופים ודלתות אחוריות, אבל יעיל בצורה יוצאת דופן. בין לבין התגברה מכבי על הפסד צורב בגמר הגביע להפועל ירושלים, וביורוליג נעזרה בסל מזליקי של יותם הלפרין כדי לחלץ ניצחון גדול במדריד וליהנות מיתרון הביתיות בסדרת רבע הגמר, שם הייתה גדולה על ברצלונה. ניצחון הירואי על סיינה בחצי גמר הפיינל פור הביא את שרף מרחק 40 דקות מהגביע הקדוש, וכרטיס כניסה למועדון המאמנים האקסקלוסיבי ביותר ביבשת. את המחצית הראשונה לגמר שרדה מכבי בכבוד והייתה צמודה למכונה הרוסית; נדמה היה כי שרף, שהפסיד כמאמן מכבי בגמר גביע אירופה 87' ו-89', מסוגל לעשות היסטוריה. אולם עשרים הדקות האחרונות שוחקו במעמד צד אחד. צסק"א דרסה את מכבי וגרפה תואר נוסף, ואילו מכבי חזרה ארצה שבורה, וקינחה את אחת העונות הדרמטיות בתולדותיה עם הפסד מביך בגמר הפיינל פור הישראלי להפועל חולון. רצינו סינדרלה, קיבלנו לכלוכית.

        מאמן מכבי תל אביב צביקה שרף (יותם רונן)
        נשאר בודד במערכה. צביקה שרף אחרי ההפסד בגמר הפיינל פור (צילום: יותם רונן)

        3. הכדורסל האיטלקי

        זה היה עשור מהגיהנום עבור הכדורסל האיטלקי, בעברו סמל מובהק של איכות ובית לרבים מגדולי השחקנים והקבוצות בתולדות הענף. את תחילת העשור פתחו האיטלקיות בסערה, עם זכייה של קינדר בולוניה ביורוליג בעונת הפיצול והעפלה לגמר המפעל גם בעונה שלאחר מכן. אך ההפסד לפנאתינייקוס בפיינל פור 2002, אל מול הקהל הביתי, שבר משהו בקינדר, שאיבדה במהרה גובה וסימנה את תחילת קריסתו של הכדורסל בארץ המגף. היריבה העירונית פורטיטודו ניסתה לשמור על הגחלת, גם סיינה ומילאנו השתדלו, אך בחציו השני של העשור פקד משבר כלכלי כבד את הענף, וקבוצות רבות החליפו בעלים ופשטו רגל. קינדר (וירטוס) הלכה לעולמה, גם היריבה העירונית פורטיטודו נעלמה מהרדאר, ויחד עם היעלמותן איבד גם הקהל האיטלקי עניין. המגרשים הפכו שוממים, הרייטינג צנח, ולמעט סיינה, שהשתדלה לשמור על כבודו של הכדורסל האיטלקי, נציגות המדינה הושפלו גם במפעלים האירופאים. כבר כמה עונות שאיטליה לא שולחת נציגה לפיינל פור היורוליג. בשנים האחרונות הליגה האיטלקית הפכה לדגם מוחלש של הליגה הישראלית – סיינה זכתה בכל התארים בשלוש השנים האחרונות, תוך שהיא רושמת אחוזי הצלחה נדירים (92%); סדרות פלייאוף לוהטות הוחלפו בסוויפים קלילים, כאלו שגם הליגה שלנו טרם ראתה. הן ברמה המקומית, ובוודאי שברמה היבשתית, ניתן לומר כי כאשר אנו עומדים בפתחו של עשור חדש, מצבו של הכדורסל האיטלקי מעולם לא היה גרוע יותר.

        שחקן סיינה טרל מקינטייר מול שחקן מכבי תל אביב עומרי כספי (יותם רונן)
        טרל מקינטייר וסיינה הם היחידים שאיכשהו שומרים על הגחלת, אבל היא בקושי לוחשת (צילום: יותם רונן)

        2. סופוקליס שחורציאניטיס

        פעם דיברו על סחורציאניטיס כדבר הגדול הבא בכדורסל העולמי. גדול הוא בהחלט היה, ונשאר, אבל ברמת הכדורסל שחורציאניטיס נחשב לאכזבה אדירה. הוא פרץ תחת יונאס ויינאוסקאס באולימפיאקוס מודל 2005/6, אך נעלם מהנוף באותה מהירות. שחורציאניטיס סבל מבעיות משקל קשות, כאשר בשלב מסוים הועלתה האפשרות שיפרוש מכדורסל. בייבי שאק תפח למימדים עצומים, נשלח לסדנת הרזיה, וקיבל הזדמנות נוספת בפיראוס. ב-2007/8 כלל לא שיחק, בעונה שעברה רשם ביורוליג 8 דקות ורק 4.4 נקודות בממוצע, כאשר במקביל הופך יואניס בורוסיס לסנטר המוביל של הקבוצה. העונה מסתפק סחורציאניטיס ב-10 דקות יורוליג, הרבה אחרי בורוסיס, וויצ'יץ' ויתר הגבוהים של אולימפיאקוס. אם הראש היה במקום, שחורציאניטיס אמור היה להיות הסופרסטאר הגדול ביותר ביבשת. בפועל, הוא בקושי משמש שחקן רוטציה אצל סגנית אלופת יוון.

        שחקן אולימפיאקוס, סופוקליס שחורציאניטיס (AP , Mark Duncan)
        היה אמור להיות כוכב גדול, ובפועל הוא לא יותר משחקן רוטציה. שחורציאניטיס (צילום: AP)

        1. עודד קטש

        זה אמור היה להיות העשור הגדול בחייו של הכדורסלן הישראלי המוכשר בכל הזמנים. הוא נפתח בצורה הדרמטית ביותר שיכולה להיות מבחינתו, עם ניצחון בגמר פיינל פור 2000 עם פנאתינייקוס על חשבון קבוצת נעוריו, מכבי תל אביב, במשחק שכבר נכנס למיתולוגיה. כבר אז החל קטש להרגיש כאבים בברכיים, וזמן קצר לאחר מכן הושבת מכדורסל. בשנים הבאות הסתובב בין מיטב מומחי הברכיים בעולם, ניסה קאמבק ועוד קאמבק, ובכל פעם נכנע לגופו. וירטואוז, ווינר, סקורר, להטוטן; מעולם לא היה כדורסלן ישראלי שהביא חבילת תכונות דומה לזו של קטש. אלמלא הפציעה, סביר להניח שהיה מגיע ל-NBA. הקריירה המבטיחה נקטעה בצורה טראגית כאשר הודיע על פרישה בשנת 2004, ועולם הכדורסל כולו בכה עם ילד הפלא בעל הברכיים השבריריות.

        עודד קטש מאמן הפועל גליל עליון (וידאו) (עמי שומן)
        כשהוא פרש עולם הכדורסל הזיל דמעה. קטש (צילום: עמי שומן)