וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ברווז על הגג

אורי פינצי

26.12.2009 / 18:39

אורי פינצי, שמלווה בשנים האחרונות את מכללת אורגון, לא האמין שהדאקס שלו יגיעו לרוז-בול. עכשיו הוא נזכר איך הכל קרה

כשהשעון על לוח התוצאות באיצטדיון "אוצן" הראה שנותרו רק ארבעים שניות לתום "מלחמת האזרחים", משחק הפוטבול השנתי בין ה”ברווזים" של אוניברסיטת אורגון וה"בונים" של אוניברסיטת אורגון סטייט, השושנים האדומות נשלפו סוף סוף החוצה והחלו להמסר לאוהדים ולשחקנים שהיו על הדשא. אלה מיהרו לגעת בשושנים ולהרגיש שהן אמיתיות; חלקם, ואני ביניהם, שיפשפו את עינהם לנוכח המראה.

התוצאה: 33:37 לדאקס, בתום אחד מהמשחקים המותחים ביותר ביריבות בת 113 השנים בין שתי האוניברסיטאות שבצפון מערב ארה"ב. המשמעות: אורגון דאקס נוסעים לפסדינה, למשחק "הרוז בול" המסורתי, בו אלופת חטיבת הפאק-10, לה שייכות אורגון ואורגון סטייט, משחקת מול אלופת חטיבת הביג-10 שבמרכז ארצות הברית. השנה אלה יהיו הבאקאייז של אוהיו סטייט. השושנים לא נשלפו סתם, הן מסמלות את ההעפלה למשחק הנחשק ביותר בעולם פוטבול המכללות (מלבד משחק האליפות), הרוז בול. בשביל הדאקס, זוהי סופה של עונה שהחלה בצורה הגרועה ביותר והסתיימה בצורה המתוקה ביותר.

אחח, הרוז בול. המשחק המכונה“The Granddaddy of them all” ("הסבא'לה של כולם"), אחד מאותם המשחקים שתמיד יוצר את תשומת הלב הגדולה ביותר מבין שאר משחקי הבול, משחקי האליפות הקטנים בליגה פוטבול המכללות חסרת הפליייאוף. אמנם, אלה החלו לאבד מערכם כאשר תאגידים החלו לממן את המשחקים וכך נוצרו להם משחקים כמו "צ'יק-פילה בול" ו"ליטל סיזרס פיצה בול", אבל לא הרוז בול - הוא מסמל את אחד מהמנהגים העתיקים ביותר בספורט האמריקאי. הוא משוחק ביום הראשון של השנה החדשה, ב"איצטדיון של אמריקה" בפסדינה הסמוכה ללוס אנג'לס, פסגת השאיפות של כל שחקן מכללות.

מלחמת אזרחים, מלחמת חורמה

בחזרה לדאקס. שלושה חודשים בדיוק לפני אותו משחק היסטורי, התייצבו הברווזים מאורגון בבויזי, איידהו, במגרשם הכחול (ומעורר הבחילה) של הברונקוס מאוניברסיטת בויזי סטייט, אותה בויזי סטייט שהדהימה את אמריקה שנתיים קודם לכן, כשניצחה את אוקלהומה במשחק ה"פיאסטה בול". על הקווים של אורגון אימן לראשונה צ'יפ קלי, מי שהיה המתאם ההתקפי הגאון של הדאקס ולקח לידיו את התפקיד הנחשק. להגיד שאורגון הייתה צל של עצמה במשחק הראשון בעונה יעשה לקבוצה חסד. הקבוצה, שהייתה מדורגת במקום ה-11 בארצות הברית, פשוט לא התייצבה למשחק. התוצאה: 8:19 לבויזי סטייט. ואם זה לא מספיק, לה-גארט בלאונט, הראנינג-בק המפלצתי של הדאקס, איבד את עשתונותיו וחבט בפרצופו של אחד משחקני הברונקוס שזרק לעברו הערה שלא במקום. רשת ESPN תיעדה את האגרוף בשידור חי, וכיאה לתקופתנו הוא הפך ללהיט יו-טיוב ולמושג נרדף לאוניברסיטה. אורגון, שיחסי ציבור הן נר לרגלה, געשה ורעשה.

מבחינת אוהדי ושחקני הדאקס, גרוע יותר לא יכול היה להיות. בלאונט נזרק מהסגל (אבל נשאר חלק מהקבוצה כדי שלא יחזור לרחוב), בהחלטה משותפת של נשיא האוניברסיטה והמאמן החדש, שפרצופו הנדהם הסגיר את רגשותיו לגבי הפיאסקו. אולם בדיעבד, נדמה שההחלטה הלא קלה הזאת (בלאנט שבר את שיא הטאצ'דאונס רק שנה קודם לכן), היא זאת שעיצבה את הקבוצה ואת מנהיגותו של המאמן קלי. לא הרבה מאמנים נתקלים בכזה אתגר במשחק הראשון שלהם, אבל קלי עשה זאת בכבוד. עדות לכך היא המשחקים שנערכו לאחר הפיאסקו בבויזי: הדאקס פשוט לא הפסיקו לנצח. הם ניצחו, בין השאר, את יוטה שהיתה בלתי מנוצחת למשך 16 משחקים, את קליפורניה, שהיתה מדורגת שישית בארצות הברית והושפלה 42:3 ואת USC, שגם בה טבחו 47:20. הקווטרבק ג'רמייה מאסולי, שהביא את התקפת ה"ספרד" לשלמות עם משחק המסירה-ריצה שלו, פשוט עשה מה שבא לו במגרש.

אורגון הפכה לקבוצה הלוהטת ביותר בפאק, שלראשונה מזה שבע שנים לא נשלט ביד רמה על ידי הטרויאנים של פיט קרול מדרום קליפורניה. כמעט כל קבוצה בפאק-10 החלה להגיע למסקנה שהשנה הזאת יכולה להיות "השנה", בגלל עליבותם של הטרויאנים. בסופו של דבר, שתי הקבוצות שהצליחו לשרוד את העונה המצויינת ומלאת התהפוכות של הפאק-10 היו אורגון ואורגון סטייט. לראשונה, משחק "מלחמת האזרחים" היה למשחק האליפות של החטיבה, כאשר המנצחת יודעת שהיא זו שהולכת לרוז בול. בשביל הביוורס של אורגון סטייט, היתה זו הזדמנות מצוינת לנקום בדאקס, ששנה קודם לכן מנעו מהם להגיע לאותו משחק.

מעט מאוד פעמים משחק מבטיח כל כך באמת מקיים, אך כזה היה ה"סיביל וור" של 2009. משחק מותח בקור מקפיא, תעוזה של מאמנים, ואחד, לה-גארט בלאונט, שהוחזר לסגל במיוחד למשחק (קלי טען שהוא עמד בקריטריונים לחזרה), וטאצ'דאון שלו היה מכריע במאמץ של אורגון לנצח. אי אפשר היה לכתוב תסריט מוצלח יותר לדאקס. איך בלאנט, שהיה פניה של הנפילה בבויזי, היה עכשיו לגיבור הרגע בניצחון והעליה לרוז בול. השושנים נשלפו, והן הריחו מצוין, דקרו קצת, ובעיקר שימחו הרבה.

לגעת באושר

אז מה הלאה? ובכן, ביום הראשון של העשור החדש, ייפגשו אורגון ואוהיו סטייט למשחק שהוא הרבה יותר מסתם מפגש. שתי הקבוצות מסמלות שתי גישות שונות לחלוטין במשחק. אוהיו סטייט של ג'ים טרסל היא המסורתית, עם ההגנה החזקה וההתקפה השבלונית הלא מעיזה. הקווטרבק טרל פריור הוא לא "באקאיי" קלאסי, אבל עם חומר שחקנים מעולה וקהל אוהדים גדול, הבאקאייז ממשיכים להיות כוח דומיננטי בפוטבול. אורגון של קלי משחקת משחק חדשני מלא במהלכים אטרקטיביים ומשחק ריצה של הקווטרבק, כיאה לקבוצה מהחוף המערבי. לקבוצה חמישה סוגים שונים של מדים חדשניים ביותר, שמעוררים באוהדי קבוצות שונות, כמו אוהיו סטייט, חלחלה לנוכח הפגיעה במסורת.

ב-1 בינואר יהיה זה מלחמת פוטבול של העולם הישן מול העולם החדש. יהיו הרבה שושנים, וקבוצה אחת ששינתה את הגורל שלה והפכה לווינרית. אני אהיה שם, למרות שלפעמים אני עדיין צריך לגעת בוורד שתלוי בחדר שלי מאותו משחק, להרגיש שהוא אמיתי.

* אורי פינצי הוא סטודנט לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטת אורגון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully