את המסע להבנת ההצלחה הפנומנלית והמפתיעה של עמרי כספי ב-NBA יש להתחיל בהשוואה לשחקן אירופי אחר - רודי פרננדס. הספרדי, שמבוגר מכספי בשלוש שנים, הצטרף לפורטלנד בעונה שעברה בשל, מנוסה ומוערך בהרבה מעמיתו הישראלי. הוא הוביל את חובנטוד בדאלונה ביורוליג, זכה איתה ביורוקאפ וקלע 22 נקודות במדי נבחרת ספרד מול ארצות הברית בגמר אולימפי מזהיר. כספי, במקביל, היה שחקן משני במכבי תל אביב, שלא הצליחה לעבור בעונה שעברה את הטופ 16 ביורוליג, ובקיץ שעבר חימם את ספסל הנבחרת, שהתקשתה להעפיל לאליפות אירופה. למרות זאת, בעונתו הראשונה קלע פרננדס 10.4 נקודות מול נתון ביניים של 11.5 נקודות לכספי, והעונה המספרים שלו הידרדרו עוד יותר, לפני שהושבת עקב פציעה בגב.
מה קורה כאן? האכזבה היחסית מפרננדס מול היכולת המרשימה של כספי נובעים מסיבה אחת: הם אמנם משחקים באותה ליגה, אבל נמצאים בסיטואציה שונה לחלוטין. פרננדס נקלע לקבוצת פלייאוף שכוכבה הגדול, ברנדון רוי, משחק על המשבצת שלו. כספי, לעומת זאת, נהנה ממצב אידיאלי לכל רוקי. הוא משחק בקבוצה נטולת ציפיות, שרק רוצה לבנות את עצמה מחדש. אף אחד לא מבקש ממאמן הקינגס, פול ווסטפאל, להגיע לפלייאוף, אלא רק להעניק ניסיון לצעירים ולגבש סגל שיהיה תחרותי בעוד שנתיים-שלוש.
יתרה מכך, כספי מנצל את פציעתם של שני שחקני מפתח בעמדות שלו, קווין מרטין ופרנסיסקו גרסיה, שהיעדרם מאפשר לו לשחק 24.5 דקות בממוצע. בעקבות היעדרו של הראשון, שחקן אנוכי שתוקע את משחק ההתקפה, סקרמנטו משחקת כדורסל קבוצתי יחסית, כך שגם שחקן שנה ראשונה ככספי זורק לסל 8.3 פעמים במשחק. בעונה שעברה ביורוליג, לשם השוואה, זכה כספי רק ל-6.4 זריקות למשחק.
כספי הוא לא שחקן העבר היחידי של מכבי שפורח העונה ב-NBA. חברו לקבוצה, בנו אודריך, קולע 14 נקודות למשחק, בעוד וויל ביינום מצטיין בדטרויט פיסטונס עם 12.5. הסלובני והאמריקאי ספגו ביקורת קשה כששיחקו בתל אביב, וההצטיינות של כל השלושה מלמדת שאף שעברו לשחק ברמה גבוהה יותר של כדורסל, מכתפיהם הוסר עול משמעותי שמתלווה להופעה בהיכל נוקיה: הלחץ.
התרגלנו לחשוב על ה-NBA כעל ליגה בה משחקים כדורסל מעולם אחר, אבל הכדורסל שם, ובעיקר הגישה אליו, פשוט אחרים. מכבי משחקת בעונה כ-20 משחקי יורוליג, והפסד בכל אחד מהם הוא בגדר אסון לאומי - כולל הפרצופים העגומים של חברי ההנהלה, הביקורת בתקשורת והרטינות של הקהל.
ב-NBA, חוץ מקבוצות לחוצות כמו הלייקרס, הסלטיקס, הספרס והניקס (בשנים שהיא רוצה לנצח) - הלחץ מתפרש על פני 82 משחקים, שבהם מותר להפסיד ובעיקר לטעות. כתוצאה מכך, שחקן צעיר כמו כספי מקבל רישיון לזרוק 16 פעמים לסל במשחק מול וושינגטון, שאותו סיים עם 22 נקודות. במכבי כספי לא זרק כל כך הרבה אפילו פעם אחת בעונה שעברה (באחוזים רעים). אחוזי הקליעה של כספי מחוץ לקשת מול הוויזארדס - 2 מ-8 - היו עולים לו בגערות של פיני גרשון בדרך לספסל המחליפים.
עם זאת, ברור שמעבר לגורמים הסביבתיים, האחראי העיקרי להצלחה הוא כספי עצמו. אחרי שעבד בקיץ עם מאמן אישי, דייויד ת'ורפ, הוא שיפר את הקליעה מבחוץ ובעיקר את היכולת ליצור לעצמו מצב קליעה בכדרור. הנכונות שלו ללמוד ולהשתפר היא חלק מהתכונה החשובה ביותר שלו: הנחישות. בליגה מתישה וסוחטת שבה משחקים שלוש וארבע פעמים בשבוע, כספי מצליח לגייס אנרגיות כדי להילחם ולהרביץ בכל ערב מחדש.
האגרסיביות שלו היא משאב נדיר בליגה רוויה בשחקנים מפונקים ומלאים בעצמם. גם כשהכדור לא ייכנס, וגם כשהוא ייתקל במשבר שפוקד כמעט כל רוקי בשלב מסוים, הדרייב העצום שלו להצלחה יהיה לצדו תמיד. הסגולה הזאת לבדה שווה הרבה דקות משחק, שנים ארוכות ב-NBA וגם לא מעט כסף.
ההצלחה של כספי אינה מקרית
23.12.2009 / 10:22