קאובוי של חצות

12 שניות על השעון, לוח התוצאות מראה 17:24 לדאלאס, אבל בניו אורלינס לא מתכוונים לוותר על העונה המושלמת. הכדור ממוקם כ-42 יארד מהאנדזון, דרו בריס מתכונן למהלך של המשחק, מסירה אחת מוצלחת והכל עוד אפשרי. הוא מקבל את הכדור, לוקח מספר צעדים לאחור, העיניים מחפשות רסיבר, כף ידו הימנית לופתת את הכדור, האמה והקמיצה מונחות על השרוכים, האצבע דרוכה לתת את הספין ואז משומקום... בום! בריס מוצא את עצמו שרוע על הדשא בלי הכדור, מוכן להישבע קבל עם ועולם שכרגע דרסה אותו משאית.

הוא לא לגמרי טועה. לדמרקוס וור, הליינבקר החיצוני בן ה-27 של הבוקרים, יש בהחלט איכויות של סמיטריילר. זאת הפעם השנייה במשחק שהוא גורם לקוורטרבק של הסיינטס לפמבל ולהתרסק על הקרקע. כמה אוהדים של דאלאס בסופרדום עולצים לנוכח הניצחון שהעלה את קבוצתם למאזן 4:9 וקירב אותה מאד לפלייאוף. הם מניפים בגאון את הדגל האמריקאי, מבחינתו של בריס יש שם רק כוכבים. המנגינה ברחובות "הביג איזי" משתנה באחת מג'אז לבלוז. דמרקוס וור מביט סביבו ומעביר יד מלטפת על חוליות הצוואר, זכר לפגיעה שספג רק שבוע קודם במהלך הרבע הרביעי במשחק ההפסד הביתי 17:20 לסן דייגו. הוא הורד אז מהמגרש על אלונקה במכונית של הצוות הרפואי, כשכל הקהל ושחקני שתי הקבוצות עוקבים אחריו בחרדה ומתפללים לשלומו. בעקבות הפגיעה הוא לא התאמן כל השבוע והיה בספק למפגש עם הקדושים. אבל הלילה הזה בניו אורלינס השכיח ממנו את הכאבים, לפחות עד השבוע הבא, והוא יורד בריצה לחדרי ההלבשה כשראשו זקוף בגאווה.

וור, יליד אלבמה, החל את דרכו בספורט בתיכון המקומי אורבון. בין שיעור מתמטיקה לספרות החל להתאמן באתלטיקה, כדורסל ובייסבול. רק בשנתיים האחרונות בתיכון עבר לפוטבול, בתפקידי רסיבר וליינבקר, ובשנתו האחרונה שימש כמנהיג וכוכב הקבוצה שסיימה עונה שלמה ללא הפסד. לצדו של וור שסיים עם 55 תיקולים 30 מהם בסולו, שיחקו גם אוסי אומניורה מהג'איינטס ומרקוס וושינגטון, שלעתיד ישחק, בין היתר, בוושינגטון. השלושה עדיין שומרים על קשר עם בית הספר ואף ייסדו משחק ראווה בכדורסל בהשתתפות מפורסמים המתקיים מדי שנה ומושך אליו צופים רבים לאורבון.

לאחר התיכון נרשמו וור וחברו הטוב אומניורה למכללת טרוי. דמרקוס המשיך לככב עם 27.5 סאקים (שני בתולדות הקולג'), 195 תאקלים (57 מהם להפסד יארדים- שיא קולג'), 74 פעמים גרם לקוורטרבק למהר ולזרוק לפני שהתכוון, גרם ל-10 פאמבלים, השתלט על שלושה וחטף פעם אחת. עם נתונים כאלה על גובה של 1.94, משקל של 119 ק"ג, ובתוספת מהירות ויכולת אתלטית מרשימה לא היה לאיש ספק שיוכל לפתוח בקריירה מקצוענית. מצד שני, מאחר ששיחק במכללה בשני תפקידים, וור נחשב ל"טווינר" בין דיפנסיב אנד לאאוטסייד ליינבקר ולקראת דראפט 2005 ניבאו רוב התחזיות, כמו זו של ה"ספורטס אילוסטרייטד", שלא ייבחר לפני הסיבוב השני אם כי במקום גבוה. רצה הגורל וגם המאמן הנודע ביל פארסלס ראה את הכישרון, ודמרקוס נבחר במקום ה-11 בסיבוב הראשון על ידי דאלאס קאובויס. הייתה זו בשבילו התגשמות של חלום וסיבה כפולה למסיבה לאחר שנשא לאישה באותה שנה את בחירת לבו עוד מימי התיכון - טאניקה.

הסיבה שפארסלס, מאמן הקבוצה הטקסנית דאז, בחר את וור הייתה טקטית. הוא החליט להפוך את הבוקרים לקבוצה ששומרת בדומה להגנות אימתניות רבות בליגה, בשיטה של 4-3, שיטה שבנויה בראש ובראשונה על ליינבקרים ברמה גבוהה שמסוגלים לבצע כיסוי יעיל על הטייט אנד וגם ליצור לחץ על הקוורטרבק ולטעמו וור היה השחקן המושלם לתפקיד. הרוקי בהחלט עמד בציפיות, ואת עונת הבכורה שלו סיים עם 58 תיקולים (14 מהם מאחורי קו ההתנגשות), גרם לשלושה פאמבלים ושמונה פעמים עשה סאק לקוורטרבק של היריבה. המגמה נמשכה גם בעונת הסופומור, שבה רשם 11.5 סאקים, 71 תיקולים והגיע פעמיים לביקור באנדזון, אחרי השתלטות על פאמבל וחטיפה אחת, הישגים שזיכו אותו בבחירה לפרו בול ולאול פרו לראשונה בקריירה שלו.

זה יכול היה להיות מושלם אלמלא העיבה על חייו של וור העובדה שהוא ואשתו התקשו להביא ילד לעולם וחוו שלושה הריונות כושלים. את שרידיו של הילד השני שמרו בני הזוג בקופסה בחדר השינה, ודמרקוס מספר כי "הילד שלא נולד" הוא שמניע אותו ברגעי משבר להמשיך ולשחק כאילו רק עכשיו התחיל. אחרי שהזוג החליט בסופו של דבר לאמץ ילדה אמר דמרקוס: "אני זוכר את הפעם הראשונה שהחלפתי לה חיתולים, אני זוכר שחשבתי לעצמי 'וואו, אני בצרות'". אבל באותו זמן על המגרש ההצגה המשיכה כרגיל. את עונת 2007- 2008 סיים וור עם 60 תיקולים, גרם לארבעה פאמבלים והיה לשחקן השני בתולדות המועדון שרושם 14 סאקים בעונה. בתום אותה שנה נבחר לאול פרו בפעם השנייה ברציפות, יחד עם טרל אואנס וג'ייסון וויטן, והיה אחד מ-12 הקאובוים שהגיעו לפרו בול אחרי עונה שהסתיימה עם מאזן 3:13 והפסד לאלופים לעתיד מניו יורק ולחברו אומניורה בפלייאוף. המאמן ווייד פיליפס, שהחליף בינתיים את פרסלס, הכריז כי וור הוא האאוטסייד ליינבקר הטוב בליגה ודמרקוס, מצדו, המשיך לפרוע את השטרות. אשתקד, הוביל את הליגה עם 20 סאקים כשרשם לפחות סאק אחד ב-14 מתוך 16 משחקים, מתוכם השלים רצף של עשרה משחקים רצופים בהם רשם לפחות סאק אחד ובכך השווה את שיאו של סיימון פלטשר מדנבר מתחילת שנות ה-90'.

חוץ מהפלת קוורטרבקים, וור גם רשם 84 תיקולים, 9 מהם מאחורי קו ההתנגשות, גרם לשישה פאמבלים וחסם שתי מסירות. בעקבות העונה הנפלאה זכה וור בתשעה לינואר השנה בכבוד להיות לשחקן ה- NFL הראשון שזוכה בפרס הבוטקוס, שניתן בדרך כלל לשחקנים מהתיכון או הקולג'ים. הצלחתו של וור לא נעלמה כמובן מעיני הבעלים ג'רי ג'ונס, שמצדו מנהל מירוץ סמוי נגד מארק קיובן, הבעלים של דאלאס מאבריקס, בתקווה להיות הראשון שיביא תואר לעיר מזה שנים רבות, והוא הזדרז להחתים את הליינבקר לשש שנים עבור חופן דולרים, 78 מיליון ליתר דיוק.

על הפופולריות הגואה של וור ניתן ללמוד גם ממספרם העולה של האוהדים שמגיעים לאצטדיון הקאובויס הענק, לבושים בחולצתו הנושאת את המספר 94', שעליה הוא מספר: "כשהגעתי לראשונה לטרוי, כולם דיברו על טים בטס שבדיוק סיים את הקולג'. היה לו סגנון של פאס ראש, בחור מהיר. הוא היה אחד השחקנים הנמוכים, אבל היה ממש טוב במה שעשה. הם נתנו לי את המספר שלו ואמרו לי שהם הביאו אותי בגלל שהזכרתי להם אותו. אמרתי 'אתם יודעים מה? זה מעולה', ואני שמח שהם נתנו לי את המספר הזה. אמרתי שכשאני אעזוב אני רוצה שהמספר 94' יהיה מזוהה עם דמרקוס וור. אחר כך גיליתי שצ'רלס היילי לבש את המספר הזה, ככה ש-94' היה מספר של פאס ראשרים גדולים".

בין אם זה בהשפעת החולצה או סתם בגלל שהוא שחקן מצוין, וור כבר הספיק השנה לחסום שש מסירות, לגרום לחמישה פאמבלים, ולקשט ב- 11 סאקים, 53 תיקולים, 43 בסולו. יחד עם הקורנרבק מייק ג'נקינס ועמיתו הליינבקר קית' ברוקינג, החוליה ההגנתית של דאלאס נראית לא רע בכלל, עם ממוצע ספיגה של 17.9 נקודות למשחק (מקום 6 בליגה) והיא בוודאי מרשימה יותר מהחוליה ההתקפית בניצוחו של טוני רומו, עם ממוצע של 22.9 נקודות, שמגיעה בקושי למקום ה-12, וגם זה רק בגלל ניצחונות גבוהים יחסית על אריות כמו סיאטל, אטלנטה וטמפה ביי. הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא הניצחון הביתי הדחוק על אדומי העור מוושינגטון 6:7, שהיה אחד מרגעי השפל ההתקפיים של העונה, ואשר מאיים לשחזר את עצמו כבר בשבוע הבא, לחרדתם של כל חובבי המשחק. כפיצוי לכך יארחו וור וחבריו במחזור האחרון את ההתקפה האטרקטיבית של פילדלפיה לקרב אקדוחנים בצהרי היום א-לה גרי קופר, שהמנצח בו לא יציל שום עיירה אבל יקח בשמחה את ראשות הבית.