מדד הפנטסטיקוס
מה לא עושים כדי לחזות מקרוב בהיסטוריה בהתהוות? שני אחים, אוהדי ברצלונה, יצאו מהעיר לאחר הניצחון 0:1 בקלאסיקו על ריאל מדריד, ובמשך 18 ימים נסעו בסיטרואן מודל 1953 דרך שבע מדינות שונות עד שהגיעו לאבו דאבי. השניים, שעשו דבר דומה לפני גמר ליגת האלופות ברומא בעונה שעברה, הגיעו בזמן כדי לחגוג את הזכייה הראשונה אי פעם של ברצלונה באליפות העולם לקבוצות לאחר הניצחון 1:2 על אסטודיאנטס בגמר, ויוכלו לספר שהיו שם ברגע בו הפכה הקבוצה הזו ככל הנראה לגדולה ביותר שידע הכדורגל העולמי. שנת 2009, על כל ששת תאריה, נתנה לברצלונה את היתרון הקל על שאר מועדוני הצמרת באירופה והציבה אותה בקטגוריה נפרדת. "גם אם נפסיד בגמר, עדיין נהיה הקבוצה הטובה ביותר בעולם", אמר פפ גווארדיולה לשחקניו כשעתיים לפני שריקת הפתיחה של הגמר, בנאום עליו עוד ידובר רבות. "אבל אם נזכה בתואר, נהיה נצחיים".
אומרים שמכאן אפשר רק ליפול, ופה למעשה נעוץ האתגר האמיתי של גווארדיולה העונה. קשה להאמין שברצלונה תצליח לשחזר את ההישג חסר התקדים הזה. בעצם, קשה לדמיין קבוצה כלשהי עושה זאת שוב בקרוב. בשנה וחצי גווארדיולה השיג יותר ממה שכל מאמן אחר מאחל לעצמו בכל הקריירה, ולקטיפת התארים הסיטונית מתווסף כמובן הכדורגל הנהדר שהציגה ברצלונה ופילוסופיית האימון שהנחיל במועדון. עכשיו צריך פפ ליצור רעב מחודש אצל שחקניו, לדעת לאתגר (או לשחרר) את אלו שנראים שבעים ולא לקרוס בהמשך אל מול ההשוואות הבלתי נמנעות לקבוצה של 2009.
אל תפספס
מדד הגלקטיקוס
בזמן שברצלונה חתמה שנת מהסרטים, ריאל מדריד הסתפקה בעלייה למקום הראשון של 2009 מבחינת צבירת הנקודות. כשבארסה חגגה את התואר השישי העונה, ריאל חוררה את הרשת של סראגוסה עם שישייה משלה. חצי נחמה. למרות זאת, הבלאנקוס יכולים לצאת לפגרה כשחיוך נסוך על פניהם. היריבה החלשה בשבת אפשרה לריאל לתת טעימה מהפוטנציאל האדיר הגלום בה, ולרפאל ואן דר וארט להזכיר באיזה כישרון גדול מדובר. מנואל פלגריני נתן להולנדי בעל הרגליים השבריריות את המפתח בקישור ההתקפי בהיעדרו של קאקה, וקיבל תמורה עם צמד מהיר (שעריו הראשונים של ואן דר וארט העונה) ויכולת נהדרת ממש כמו בימים בהם הוביל את המבורג בבונדסליגה.
עבור ריאל מדובר בתוספת כוח משמעותית ואף בלתי צפויה, בהתחשב בכך שהקשר כבר היה עם רגל וחצי מחוץ למועדון ולא ממש נספר בתחילת העונה. בעקבות הסכסוך של גוטי עם המאמן פלגריני (כן, וגם הפציעה) לבלאנקוס נוצר חסרון בכל הקשור לגיבוי יצירתי. בשנים עברו גוטי היה תורם לא מעט שערים ובישולים שהתבררו כקריטיים, גם כשלא שימש כשחקן הרכב באופן קבוע ונחשב סוג של ממלא מקום. ואן דר וארט, בהנחה שהוא נשאר בריא (וזו חתיכת משימה עבורו) מוסיף עוד ברק, קצת יותר תעוזה ומהווה אופציה לא רעה גם כשהוא עולה מהספסל. במידה רבה ובעיקר עם רצון טוב של שני הצדדים, ההולנדי יכול להיות הגוטי של פלגריני.
קו העוני
למה, למען השם, היינו צריכים לנצח את ריאל מדריד? עם המחשבה הזו ודאי יוצאים שחקני ואוהדי סביליה לחופשת חג המולד. האנדלוסים נראו עוד בטרם התחילה העונה כראויים מכולם לסיים במקום השלישי אחרי שתי הגדולות, אלא שהניצחון על ריאל הפך אותם לפתע - בניגוד לרצונם ולכוונתם הראשונית - לטוענים לכתר. התקשורת בחלקה התייחסה כך לסביליה, התחושה החלה מחלחלת גם לתוככי חדר ההלבשה והגרוע מכל: היריבות ראו בה ככזו. וכך מה שלבארסה וריאל עובד בלא שום בעיות העונה ובאחוזים מרשימים, עבור סביליה מהווה מכשול של ממש.
לא פשוט להגיע לכל משחק כפייבוריט מובהק וכשמולך יריב שבא לצופף ואולי לגנוב נקודות בלתי צפויות. בברצלונה ובמדריד יודעים זאת היטב. לא בסביליה. מלאגה ואחריה ויאדוליד חילצו תיקו מצוין מבחינתן ברמון סאנצ'ז פיחואן, וחטאפה הגדילה לעשות בסוף השבוע כשניצחה 1:2 בסביליה והבהירה באופן נחרץ את התמונה עבור אלו שתהו לגבי הסיכויים לראות העונה אלופה אלטרנטיבית. בקצב הזה, גם "אליפות הליגה הרגילה", כפי שמכנה הנשיא חוסה מריה דל נידו את המקום השלישי, נמצאת בסכנה.