לטעות כמו המקצוענים

שני דברים שלא היו צריכים לקרות האירו את עיניי במשחק בין אינדיאנפוליס לג'קסונוויל, שהסתיים בניצחון 31:35 לקולטס. שגיאות קריטיות קורות לא אחת, ועדיין – תמיד מפתיע לראות כיצד המקצוענים מפשלים לפעמים גם ברמות הגבוהות. הדברים הקטנים האלה מכריעים לא אחת משחקים, וכפי שתראו מיד, שתי הטעויות שיצוינו בהמשך עזרו להכריע את ההתמודדות.

את הטעות הראשונה ביצע מגן הפינה של ג'קסונוויל רג'י נלסון. 5:34 דקות לסיום הרבע השלישי. פייטון מאנינג משלים מסירה לדאלאס קלארק, שתופס את הכדור כשלושה מטרים מנלסון. האחרון מנסה לתקל, אבל הניסיון הזה לא צולח. התוצאה - תפיסה + ריצה ל-27 יארד וטאצ'דאון של קלארק.

מה נלסון עשה לא נכון? הוא הלך על תיקול חזק אך לא בטוח - שיגור הגוף, כתף לפנים, לעבר פלג הגוף העליון של קלארק. זו פעולה שגויה מהיסוד. ראשית, זו טכניקה ללא "ערבויות", כלומר, אם פספסת אפילו בקצת, לא תיקלת. שנית, זו טכניקה שאינה מבטיחה הפלה, שכן אם השחקן עם הכדור מתייצב, הוא לא ייפול. לבסוף, זו טכניקה לא יעילה כאשר אתה רוצה לתקל שחקן כבד ממך (נלסון, קורנר במשקל 92 ק"ג, קלארק, טייטאנד במשקל 114.5 ק"ג).

מה נלסון היה צריך לעשות? לשגר עצמו לעבר אזור האגן ומטה של קלארק, ידיים לצדדים מוכנות לחבק את מה שיפגעו בו הכתפיים, ואז להשתמש בכוח הרגליים ובמשקל הגוף בכדי להפיל את קלארק אל הרצפה. אופן תיקול כזה מבטיח שגם אם קלארק לא נופל, הוא נשאר תקוע במקום, כאשר נלסון נשאר להחזיק אותו, וכך 'מכין' אותו לאחד החברים לתיקול קל.

הטעות השנייה, גם היא של שחקן ג'קסונוויל, אינה קשורה לטכניקה. היא נגרמה משום שראשין מאתיס לא שיחק עד סוף המהלך, או כמו שנוהגים לומר, "עד שאתה שומע את שריקת השופט".

שוב דאלאס קלארק הוא התופס. הכדור, שהיה נמוך, עבר את ידיו של מאתיס, שניסה לחטוף, בסנטימטרים ספורים. מאתיס הניח שאם הכדור הנמוך עבר אותו, הוא בוודאי ייפול מייד אל הקרקע והפסיק לשמור. מה שקרה בפועל הוא שקלארק ירד נמוך יותר והציל את הכדור, ש'התבלבל' בין ידיו לקסדתו, עד שנתפס. לו היה מאתיס היה ממשיך להגן, היה לו סיכוי גבוה להפיל את הכדור, שהיה לא יציב בין ידיו של קלארק, ולמנוע את התפיסה. המסקנה ממהלך זה היא שאם אתה מגן, תפקידך להגן ולא להניח הנחות (וגם לא לעשות לעצמך הנחות). עליך לעבוד ולעשות ככל יכולתך כדי להבטיח שהכשלת את המהלך עד שהוא מסתיים בוודאות.