פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מיהו שחקן העשור בכדורסל האירופי?

        בראון, פארקר או שישקאוסקאס? הולדן, בודירוגה או שאראס? העשור הראשון של המילניום השלישי תם, מי בלט יותר מכולם?

        5. ניקולה וויציץ'

        הסנטר האירופאי הגדול ביותר מאז ארווידאס סאבוניס. לא אתלט גדול, לעיתים איטי יותר מאוטו גלידה, אבל נחשב לשחקן הפנים השלם והאלגנטי ביבשת. היה חלק בלתי-נפרד משושלת מכבי הגדולה שריסקה את אירופה בין 2004 ל-2006, ורשם עם המועדון הישג חשוב נוסף – הרבה אחרי ששאראס ופארקר נעלמו מהזירה, העפיל עם חבורה צולעת ובלתי-מנוסה לגמר היורוליג (2008). בשש עונותיו במדי מכבי תל אביב רשם ארבע הופעות בגמר היורוליג (שתי זכיות), וזכה בחמש אליפויות ישראל ובארבעה גביעים. עם קריאת משחק של רכז איכותי, יכולת מסירה נדירה לשחקן גבוה וקליעה רכה, וויצ'יץ' הוא כלי התקפי מושלם בצבע. אשתקד רשם עם אולימפיאקוס פיינל פור יורוליג נוסף. ב-2002 זכה עם וילרבאן באליפות צרפת. הקרואטי נבחר שלוש פעמים לחמישיית העונה ביורוליג, ופעמיים נוספות לחמישייה השנייה. הנתון הבא יכול ללמד על הוורסטיליות והאיכויות הנדירות בהן ניחן: וויצ'יץ' הוא השחקן היחיד בתולדות היורוליג שרשם טריפל-דאבל (בנקודות, אסיסטים וריבאונדים) – ואף עשה זאת פעמיים.

        שחקן מכבי תל אביב ניקולה וויצ'יץ' (יותם רונן)
        שחקן הפנים השלם והאלגנטי ביבשת. וויצ'יץ' (צילום: יותם רונן)

        4. תיאו פאפאלוקאס

        תחילה כולם חשבו שמדובר באיזה מחליף ראשון קבוע, עד שהבינו שהוא המאמן על המגרש. הוא גם השופט וגם התליין. פאפאלוקאס תמיד פותח על הספסל, עיניו מנתחות את יכולת היריבה, בוחנות כל יתרון אותו יש למנוע וכל חיסרון אותו חובה לנצל. ואז הוא נכנס, ומנצח. ואין מה לעשות נגדו. כי פאפאלוקאס שולט לחלוטין בקצב המשחק, הופך את השחקנים סביבו לגדולים ואמן בהפיכת חלקים לשלם גדול יותר. הוא לא מהיר ואתלטי במיוחד, אבל גובהו (2.00 מ') מקנה לו יתרון על כל גארד, והוא מנצל זאת לסל מעליו, עוד מסירה גדולה או שתי נקודות בלואו-פוסט. זריזותו הופכת אותו לשחקן הגנה מעולה, לכן הוא כאב ראש בשני צדי המגרש, שכן מדובר בחוטף ומוסר אסיסטים מהגדולים בתולדות הכדורסל האירופי. פאפאלוקאס לעולם ימסור את הכדור בזמן הנכון לאיש הנכון. לכאורה הכל במשחקו נראה פשוט ויעיל, אך כאן טמונה הגאונות, שמשלבת בתוכה גם חוכמת משחק, ניסיון, ויכולת להנהיג קבוצה. הוא הוביל את צסק"א לשתי אליפויות אירופה (2006 בה נבחר לשחקן השנה באירופה ול-MVP של הפיינל פור, ו-2008), כשבתווך (2007) הוכתר לשחקן השנה ביורוליג. פפאלוקאס גם הוביל את נבחרת יוון לזכייה ביורובאסקט 2005 ותואר סגנית אלופת העולם (2006). זכה עם צסק"א בשש אליפויות רצופות ברוסיה, והשתתף בשבעה מעמדי פיינל פור. את כל זה הוא עשה עם יכולת נדירה להתעלות ברגעי האמת, ראיית משחק פנומנלית, יכולת קטלנית בהגנה ובהתקפה, וכדורסל אינטליגנטי השולט ברזי המשחק.

        תיאודוריס פפאלוקאס שחקן צסקא מוסקבה מול טים בגלי שחקן באמברג (GettyImages , Thomas Langer)
        לכאורה הכל במשחקו נראה פשוט ויעיל, אך כאן טמונה הגאונות, שמשלבת בתוכה גם חוכמת משחק, ניסיון, ויכולת להנהיג קבוצה. השופט והתליין, פאפאלוקאס (צילום: Gettyimages ישראל)

        3. דיאן בודירוגה

        אם היינו מצמצמים את דירוג האירופאים הגדולים רק לחציו השני של העשור האחרון, דיאן בודירוגה לא היה נכלל ברשימה. אבל הגארד-פורוורד הסרבי, אולי הכדורסלן האירופאי הגדול ביותר בדור האחרון, שלט ביבשת בתחילת המילניום: הוא זכה בשתי אליפויות יורוליג עם פנאתינייקוס (2000, 2002), ואז עבר לברצלונה כדי להניף איתה אליפות אירופה היסטורית ב-2003. פעמיים נבחר ל-MVP הפיינל פור. עם נבחרת יוגוסלביה זכה בודירוגה במדליית זהב ביורובאסקט 2001 ובאליפות העולם 2002 (נבחר ל-MVP הגמר). עיניו השחורות ומבטו הקפוא הפחידו כל הגנה ביבשת, ולמרות שהתנשא ל-2.05 מ' היה מהיר, אתלטי ומגוון כדי לשלוט בעמדות הגארד והפורוורד. בודירוגה המגוון קלע מכל טווח, היה השחקן הכי דומיננטי בכל קבוצה בה שיחק ואהב את הכדור בידיים כשלכולם רעדו הברכיים . הוא הוסיף שתי אליפויות יוון עם פאו (2000, 2001), ושתי אליפויות ספרד עם בארסה (2003, 2004). ב-2003 זכה גם בגביע המלך הספרדי, כדי להשלים טרבל עצום, וזכה בסופרקאפ הספרדי ב-2004. למרות סיומה הדהוי של הקריירה במדי לוטומאטיקה רומא, לא נשכח לפנומן הזה את הווינריות, הדומיננטיות העצומה וזלילת התארים שהפכה אותו לאגדה עוד בטרם פרש ממשחק פעיל.

        דיאן בודירוגה שחקן נבחרת יוגוסלביה חוגג זכייה באליפות העולם ב-2002 (AP)
        אולי הכדורסלן האירופאי הגדול ביותר בדור האחרון. בודירוגה (צילום: AP)

        2. אנתוני פארקר

        מייקל ג'ורדן של אירופה לא היה מספיק זמן ביבשת בעשור הזה כדי להיות בראש הרשימה, אבל היה מספיק זמן כדי להיות חלק ממנה. מי זוכר שבהתחלה מכבי התלבטה בינו לבין מרכוס בראון? מי זוכר את היכולת הפושרת בימים הראשונים בצהוב? פארקר נראה כמו עוד זר שעבר ביד אליהו, אבל פיני גרשון התנבא לפני פתיחת עונת 2000/01 ש"פארקר יעשה דברים שגארדים לא עשו כאן עד היום", וצדק. פארקר הוא האול-אראונד האירופי הגדול מכולם. הוא חנק בהגנה כל יריב בעמדות הפוינט, השוטינג והסמול, חיפה על חבריו, חסם, חטף והשתטח. מוסר גדול, ריבאונדר אדיר, אתלט-על במושגים אירופאים. פארקר, ידע לחדור בווירטואוזיות, לרחף לטבעת, לשחק עם הגב לסל (אח, הפדאוויי, אח), לעלות גבוה-גבוה מהמקום, להטביע, לצלוף מכל טווח, והכל תוך הפגנת נחישות שמשולבת באלגנטיות ייחודית ואינטליגנציה של גאון כדורסל. לראות אותו משחק זו חוויה אסתטית. היחיד שכיכב בשתי השושלות של מכבי תל אביב בעשור הזה. בכל עונה בה שיחק במכבי, הוביל את הקבוצה לפיינל פור, ומתוך חמש הפעמים זכה פעמיים להניף את גביע אירופה (ב-2004 בה נבחר כ-MVP של הפיינל פור, ו-2005) ופעם אחת את גביע הסופרו-ליג (2001). ווינר ענק שתמיד לקח אחריות בדקות החשובות, ועשה הכל על הפרקט, מריבאונד הגנה, דרך הובלת כדור ועד מסירה או סל. למרות היותו ה-כוכב במכבי ושחקן השנה ביורוליג ב-2005 ו-2006, היה נטול אגו, עשה את אלה שסביבו לגדולים יותר ולעולם חשב על טובת הקבוצה. שופע כריזמה וחביבות גם מחוץ למגרש, פארקר הוא קצין וג'נטלמן. נמצא כיום במקום הראוי לו, בין לברון ג'יימס לשאקיל אוניל, בחמישייה של קליבלנד.

        אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

        1. שארונס יאסיקביצ'יוס

        הווינר האירופאי האולטימטיבי. האיש שהביא לברצלונה זכייה היסטורית ביורוליג (2003, בה נבחר גם לשחקן השנה באירופה), הפך את מכבי תל אביב לקבוצה הראשונה שזוכה בשתי אליפויות רצופות מאז ספליט הגדולה (2004, 2005 בה הוכתר גם כ-MVP של הפיינל פור) והיה לשחקן הראשון בהיסטוריית הכדורסל האירופי שזכה בשלושה גביעים עם שלוש קבוצות שונות, כשהניף עם פנאתינייקוס ב-2009. ילדי העשור הזה מוסרים בשכונה בעין העקומה לא בזכות מג'יק, אלא בהשראתו של שאראס, האיש שמעולם לא הפסיד בפיינל פור (מאזן 0:8). רגליו אטיות והוא נחשב לחור בהגנה, אבל מה זה חשוב אם הוא ידאג לכך שקבוצתו תמיד תקלע נקודה אחת יותר מהיריבה. היה ה-MVP של יורובאסקט 2003, בו הוליך את ליטא לזכייה. הוא המוסר הטוב באירופה, קלעי בחסד עליון, קר כקרח (מי שיזכור מתי החטיא עונשין לאחרונה יזכה בוילה בקיסריה), יודע מתי ללחוץ על הדוושה ומתי לעצור, יכול לגמור משחק בשניות עם כמה שלשות מהירות משום מקום. נחשב לאמן הפיק אנד רול - הכלי ההתקפי החשוב ביותר בעשור הזה - הגדול ביבשת. כל חבילת הפרס הזאת עטופה בטונות של כריזמה, תחרותיות ומנהיגות, ומגובה בביצים מפלדה (זוכרים את שלשת הניצחון על סיינה אחרי 0 מ-8 מחוץ לקשת?). שאראס הוא המלך, האס והג'וקר באותה יד.

        שרונאס יאסיקביצ'יוס שחקן פנאתנייקוס חוגג זכייה ביורוליג (AP , Michael Sohn)
        הווינר האירופאי האולטימטיבי. יאסיקביצ'יוס (צילום: AP)