1. כשמייק טומלין אומר אחרי ההפסד לאוקלנד ולפני ההפסד בקליבלנד שהוא "הולך לשחרר את הגיהינום מהרצועה", למה הוא בדיוק התכוון? זו הפעם השנייה בחמש השנים האחרונות שפיטסבורג תפספס את הפלייאוף לאחר זכייה בסופרבול, אבל בפעם הזאת הכישלון קשה במיוחד. פיטסבורג מדורגת בחלק המאוד עליון של הליגה בהתקפה ובהגנה. הנפילה שם לא הייתה מקצועית, היא הייתה הרבה יותר במישור המנטאלי. מייק טומלין לא צריך להוכיח לאף אחד מה הוא שווה כמאמן של "זירוס אנד אקסס", הוא כן צריך להראות עכשיו את היכולות שלו כפסיכולוג.
2. שיעור כפול בלויאליות: אוניברסיטת נוטרדאם לא יכלה להמתין עם תאוות הבצע והמיליונים ברשותה, כדי להציע את משרת מאמן הפוטבול הבא לבריאן קלי, מאמן אוניברסיטת סינסינטי, זאת על אף שלקלי נשאר עוד משחק אחד לאמן כדי להוליך את סינסינטי למאזן מושלם העונה. את המהלך של נוטרדאם עוד אפשר להבין: היא חיה בעולם פוטבול משלה ואינה חייבת כלום לאף אחד. היא הייתה צריכה מאמן לפני עונת הגיוס מהתיכונים.
את קלי קשה יותר להבין, עבודה שהיא חלום חייו או לא. לקלי היה עוד משחק אחד, משחק אחד, כדי לשים את האקורד האחרון על עבודת הבנייה הנפלאה שהוא עשה בסינסינטי. משחק אחד עם שחקנים שהוא הלך איתם ארבע שנים. שעה אחרי המשחק הזה הוא יכול היה להודיע שהוא עוזב לנוטרדם. אני בטוח שיהיו צעירים שיזכרו לקלי את הבגידה הזו ביום שהוא יבוא לגייס שחקנים חדשים, בעיקר כאלו שמחפשים דמות אב בנרות, שהחרדה הכי גדולה שלהם היא הנטישה. רק אלוהים יציל את קלי ונוטרדאם מקהות הלב שלהם. למעשה, לאור השנים האחרונות, אפילו זה לא בטוח.
3. בינתיים, בחלקת הפוטבול של אוניברסיטת טנסי, בקודקוד של השמרנות הדתית באמריקה, עלו על שיטה חדשה לגייס שחקני תיכונים: מארחות שישדלו את השחקנים המיועדים לבחור בטנסי. זה לא עניין חדש כל כך: במשך שנים נהגו אוניברסיטאות לפנק את האתלטים שאותם ניסו לגייס במשקאות, קצת כסף מתחת לשולחן והרבה בחורות סוף הדרך, שהיו נותנות לתיכוניסטים ללכת עד סוף הדרך. טנסי לא יוצאת דופן כאן (אחד האתלטים הגיע עם אביו לביקור בטנסי ולאחר זמן מסוים פנה האב לאחת המארחות וצעק עליה: "את חייבת להפסיק לשפשף את החזה שלך בי ובבן שלי, אחרת יהיו לנו פה בעיות(. אם יש משהו יותר גדול מהתנ"ך בטנסי, זו רק קבוצת הפוטבול של טנסי.
אבל טנסי לקחה את כל העניין המכוער הה לכיוונים יותר קריאטיביים. היא התחילה לשלוח את מארחות הדיקסי שלה בלבוש חשוף ובשלטים שלא השאירו מקום לדמיון, למשחקים של תיכוניסטים שטנסי חשקה בשירותיהם. אני לא יודע בדיוק איך לקרוא למעשים הללו, אבלמכל הפרשיות תחת המאמן החדש ליין קיפין (שבין היתר פיטר אישה מתפקידה כמתאמת טיולים, משום שנאלץ לחכות יותר מרבע שעה להסעה שלו משדה התעופה, מיד לאחר שהגיע מהשדה לאוניברסיטה) מה שבאמת צריך להפחיד את ראשי האוניברסיטה היא הלא העובדה שחלק מהתקציב השנתי שלה יועד למעין בית זונות נודד. מה שבאמת מפחיד הוא שיכול להיות שאל דייויס צדק לגבי קיפין.
תהיי בהריון ותשתקי
4. הספין של דייויד שטרן תופס תאוצה. אחרי שהעלה את האפשרות שאישה תשחק בליגה, שטרן הודיע שיש מצב, בסיטואציות מסוימות, ואחרי שהליגה תבחן את כל האפשרויות הכרוכות בעניין, שהוא יאפשר הימורים חוקיים על משחקי הליגה. הכל הולך כדי שכל העולם ישכח שאחד מהשופטים שהליגה בחרה לשפוט את משחקיה היה מחובר לכרישי פשע (ואם אנחנו יודעים משהו על כרישי פשע, זו העובדה שהם לעולם לא יעצרו בשופט אחד) וכדי ששטרן והליגה לא יצרכו לענות לאף אחד.
לא ששטרן היה צריך לעשות ספינים כלשהם. לאף אחד לא אכפת משערוריות שטרן. את הפרחים שטרן צריך לשלוח לטייגר וודס.
5. טייגר וודס הוציא בשישי בערב הודעה באתר האינטרנט שלו לפיה הוא לוקח הפסקה לא מוגבלת בזמן מגולף תחרותי כדי לנסות לשקם את חיי המשפחה שלו. וודס אפילו הודה, לראשונה מאז שהפרשה התפוצצה, שהוא אכן בגד באשתו.
שזה מצוין: הצופים, הראיסים של הטלוויזיה, ראשי הענף וטייגר עצמו יוכלו ללמוד כמה הוא שווה לגולף. זה שחברה אחרי חברה מוציאות את הפלאג על היחסים שלהן עם וודס (אחרי ג'ילט שהפסיקה את הפרסומות עם וודס, ואחרי גייטורייד שהפסיקה את פס הייצור של משקה טייגר, גם חברת השעונים טאג הוייר החליטה להוריד את פרסומות החוצות של וודס באוסטרליה. שתי החברות האחרונות טענו שזהו רק חלק שיגרתי מהקמפיין), זה טוב לחברות כדי להעריך כמה טייגר באמת שווה להן (עוד לפני הפרשייה, וודס היה הפנים שמכרו את ביואיק ואנחנו יודעים מה קרה למותג הזה).
מה שמטריד אותי בפרשה הזאת, חוץ מהטעם הנוראי של וודס, הם שני דברים. הראשון הוא הגילויים לגבי הפלנטה שבה חיים אתלטי על. מתברר שבערים מרכזיות באמריקה יש תעשייה שלמה של סרסורים (גברים ונשים), שכל תפקידם הוא למלא כל רצון של אתלט על בדיסקרטיות מלאה. אם הפרטים הללו נכונים, וודס (וספורטאים אחרים) שילמו סכומים של חמש ספרות לסופשבוע, כדי שהאנשים הללו יספקו להן בחורות שיספקו אותן. מה שבאמת עושה את זה גרוע היא העובדה שחוץ מזונות מקצועיות, השירות כלל גם גיוס של צעירות מלוס אנג'לס שהובטח להן סוף שבוע משולם בלאס וגאס והתחככות עם סלבריטי ביליונר תמורת סקס ביזארי. אם זה נכון, וודס היה שותף אילם לתעשייה מאוד מכוערת.
הדבר השני שמטריד אותי הוא תקופות הזמן שבהן וודס עשה את מה שעשה (המספרים לא מפתיעים: ברגע שוודס הביע את הרצון ובמעמד שלו, המרחק בין ארבע נשים ל-10,000 הוא הרבה יותר קצר ממה שנראה לכם). וודס היה עסוק בכל הבגידות שלו בתקופות ההריון של אשתו, וגם לאחר הלידה של שני ילדיו. תקופת ההריון היא תקופה מרוממת ומדפרסת לכל אישה. בדרך כלל אישה צריכה פידבקים מבעלה, לדעת שהתהליכים שעוברים עליה נורמאליים, שהיא עדיין יפה, שהוא עדיין רואה בה חברה לחיים, שהוא חושק בה. אבל אני פחות דואג לאישה של וודס. מדובר באישה מבוגרת עם כלים להתמודד עם הבגידה המכוערת של בעלה. אבל מה וודס בדיוק חשב שהוא עושה לילדים שלו? יכול להיות שזה לא חשוב. כתבתי כאן כבר שהפרשה הזאת הוכיחה שוודס הוא לא רובוט, שהוא רק בן אדם. וגם על זה אפשר להתווכח.