מסדרים את העניינים

יכול להיות שלקחנו על עצמנו טיפה יותר מדי – לנסות לסכם 13 מחזורים בכתבה אחת, לקראת הגראנד פינאלה המתקרב אלינו. בעונה רווית הפתעות ומשחקים גדולים זכינו לראות כוכבים נולדים, כוכבים ישנים נוסקים לגבהים חדשים, וגם כמה כוכבים נופלים. מאמנים שהיו מטאורים נפלו וגאונים חדשים החלו להראות עתיד בוהק לכמה מהקבוצות. אנחנו ננסה לתמצת כמה שאפשר, ואנו מתנצלים מראש אם יהיו כמה דברים שנשמיט בטעות. אז הנה זה מגיע – כתבת פרה-סוף עונת 2009 של המכללות, אליכם לפנים.

1. פלורידה (0:12) – האלופה מגיעה למחזור האחרון, שהוא אליפות ה-SEC, כאלופה בלתי מנוצחת ובעלת רצף הניצחונות הארוך באמריקה (22), באופן אירוני ומצחיק, רצף הניצחונות הארוך בהיסטוריה שייך ליריבה שלה במשחק בשבת (שידור ישיר, פוקספורט, 23:00). טים טיבו אמנם לא מעמיד את אותם מספרים מדהימים שהעמיד בשנתיים האחרונות, אבל בהחלט שיפר את היעילות שלו כמוסר וכמנהיג. לא חסר הרבה שיסיים את העונה כאלוף בפעם השלישית, מה שכנראה יכתיר אותו לשחקן המכללות הטוב בהיסטוריה. ניצחונות גדולים במהלך העונה – בלואיזיאנה סטייט, על ג'ורג'יה במסיבת הקוקטייל ושליטה מוחלטת ב-SEC מזרח. הבעיה שלהם ביום שבת היא שקרלוס דאנלפ, הדיפנסיב אנד המוביל של הגייטורס, שהחליט לנהוג בשכרות דווקא השבוע והרחיק עצמו מהמשחק הכול כך קריטי. פלורידה יכולה להישען עדיין על קו ההגנה הטוב בליגה, ומה שבטוח – כשמדורגת 1 פוגשת את מדורגת 2 על אליפות החטיבה וההזדמנות לשחק במשחק האליפות, תהיה מלחמת עולם.

2. אלבמה (0:12) – גם אלבמה היא אחת משש הקבוצות הבלתי מנוצחות שנותרו, מאחורי ק"ב חדש ומבטיח (מקלרוי) והר"ב המוביל ברוב רשימות ההייזמן (מארק אינגרם), הקרימזון טייד צברו מספר לא מבוטל של ניצחונות גדולים במהלך העונה (קלמזון ומיסיסיפי בחוץ, לואיזיאנה סטייט בבית), תוך שהם מראים דומיננטיות מפתיעה משני צידי הכדור. ניק סייבן יודע שהוא במרחק ניצחון אחד מהחזרת הטייד לימיה הגדולים ולשים סימן קריאה אחד גדול על אחד מסיפורי ההחייאה הגדולים והמהירים בהיסטוריה. לסייבן גם יש חשבון פתוח עם אורבן מאייר (מאמן פלורידה), על ההפסד שנחל לו בשנה שעברה בגמר ה-SEC. כל הסופרלטיבים שניתן לכם על המשחק הם באמת מיותרים, פשוט פתחו את הטלוויזיה ותיהנו מהזדמנות נדירה.

3. טקסס (0:12) – קולט מק'קוי הסב הרבה נחת לכל אותם מעריצי טקסס (אחד מהם משפריץ כרגע על המקלדת בזמן בהייה בפוסטר שלו. הלו, רן! יש לנו כתבה לעשות!). טקסס נראית כל העונה כמו קבוצה שרוצה להוכיח שהמקום שלה בשנה שעברה היה כבר בגמר, והצליחה לצבור ניצחונות מרשימים על היריבה השנואה מאוקלהומה, בחוץ על הקאובויס של אוקלהומה סטייט, על טקסס טק, ולטבוח במיזורי (במשחק שהחזיר לחיים את ההתקפה המפלצתית של מאק בראון). כל מה שג'ורדן שיפלי ושות' צריכים לעשות הוא לנצח בגמר הביג-12 (שבת בלילה, 3, אי.אס.פי.אן) את נברסקה והם יהיו בגמר המכללות. נברסקה אמנם, הגנתית, נראית מצוין, אבל התקפית יש מעט מאוד קבוצות שיכולות לעמוד בקצב של הלונגהורנס. כמובן שאנחנו ידועים בנאחס שלנו, ובהחלט יהיה נאחס, אבל סביר שב-7 בינואר נראה חצי אצטדיון בכתום.

4. טי.סי.יו (0:12) – דלטון והצפרדעים המקורננות משחקים את ההגנה הרשעית בליגה. אמנם זה נגד קבוצות מחטיבות חלשות יותר, אבל אין ספק ש-TCU רשאית להרגיש מקופחת השנה, שהיא לא משחקת על טבעת. בדרך (כנראה לשוגר-בול), עם ניצחונות מרשימים על הקוגרס של בריגהם יאנג, ועל הבלתי מנוצחת היחידה מהעונה שעברה (יוטה), קבוצה שבאמת כיף לראות אותה, במיוחד מהצד ההגנתי. גארי פטרסון ושחקניו יקוו למעידה של הלונגהורנס וסינסינטי כדי אולי למצוא את עצמם על הבמה הגדולה ביותר, אבל קשה לנו לראות את זה קורה.

5. סינסינטי (0:11) – הברקאטס של בריאן קלי (עוד נחזור אליו בהמשך) הראו יכולת מרשימה לכל אורך העונה, עם ניצחונות על ראטגרס, אורגון סטייט וקונטיקט, ועם ניצחון על פיטסבורג בקרב על אליפות הביג-איסט היא עוד עלולה לעקוף את הצפרדעים המקורננות מטקסס ואולי אף לשחק בגמר המכללות. אבל עוד חזון למועד, וקודם עליה לשחק עבור מקום מובטח באורנג'-בול (מול אלופת ה-ACC). מובלת בידי הק"ב המעולה טוני פייק (שעוד היה פצוע כחצי עונה, ועדיין סיים עם יחס של 23 ט"ד אוויריים ורק 3 איבודים) ומחליפו זאק קולרוס, הצליחה סינסינטי השנה לעשות את מה שאחותה הגדולה עשתה במקצוענים ולהדהים את כולם, אך בשל נחיתות חטיבתית היא תמצא עצמה בגמר רק בעזרת המדרגים.

6. בויזי סטייט (0:12) – חניכיו של כריס פיטרסון שוב מוצאים עצמם בחלק העליון של הדירוג, כששוב הם ימצאו עצמם ללא גמר מכללות. הפעם, ייתכן והם גם לא ישחקו בגמר BCS, מפני ש-TCU מדורגת גבוה מהם, וזה חבל – כי אנחנו יודעים טוב מאוד כמה הברונקוס יכולים לעשות צרות במשחק בול מרכזי. קלן מור, הסופמור המעולה (38 טאצ'ים, שלושה איבודים), הנהיג את חבריו למגרש הכחול עם ניצחון על אורגון במחזור הפתיחה, אך פרט לברווזים, אין לסוסוני הפרא שום ניצחון משמעותי (ולכן גם אין להם על מה להתלונן). חבל אם הברונקוס לא ישחקו בבול BCS ואילו הברווזים – אותם ניצחו – ישחקו (תיכף נגיע אליהם), אבל ככה זה כשמשחקים בחטיבה חלשה.

7. אורגון (2:10) – הברווזים הבטיחו בליל חמישי את אליפות הפאק-10, ובכך הבטיחו למעשה את השתתפותם ברוז-בול ב-1 לינואר (מול אוהיו סטייט), עם ניצחון 33:37 על יריבתם המרה, אורגון סטייט. מובלים בידי הק"ב המלהיב ג'רמיה מאסולי ומשחק ריצה אפקטיבי, הדאקס רוצים לסיים עונה עם טעם מתוק, ולאחר הניצחון הגדול על יריבתם לסטייט ואליפות הפאק-10, כל שנותר לצ'יפ קלי הוא לנצח את ג'ים טרסל והבאקאייז ולחגוג זכייה ברוז-בול.

8. אוהיו סטייט (2:10) – הבאקאייז לקחו, כצפוי, את הביג-10, למרות שזה הלך להם הרבה פחות קל ממה שציפו. ההפסד בתחילת העונה – בבית למאט בארקלי והטרוג'אנס – וההפסד המיותר בפרדו העמידו אותם במצב לא נעים, אך דווקא אז התעלתה הגנת הבאקאייז, ששוב מצליחה לחפות על עונה לא יציבה של הק"ב טרל פריור, והביאה להם שלושה ניצחונות חשובים בסיום העונה (בפן סטייט, מול אייווה שהובילה את החטיבה רוב העונה, וכמובן במישיגן היריבה השנואה). הבאקאייז יפגשו ברוז-בול את הברווזים מאורגון, ומעניין איך ההגנה של ג'ים טרסל תתמודד עם התקפת הריצה המשוגעת בליגה.

9. אייווה (2:10) – ההפתעה החיובית של חטיבת הביג-10 פתחה את העונה עם 9 ניצחונות רצופים, ודווקא הפסד מפציעה לנורת'ווסטרן הסכיזופרנית מנע מהם נסיעה לפסדינה. הק"ב ריקי סטנזי והר"ב המפטון הצמיגו התקפה מאוזנת והביאו לקירק פרנץ' הרבה ריספקט לקראת העונה הבאה, שאמורה להשאיר את רוב הסיניורס בבית.

10. ג'ורג'יה טק (2:10) – הצרעות יכולות לזכות באליפות ה-ACC ולהבטיח לעצמן מקום באורנג' בול הערב אם ינצחו את קלמזון. ניצחונות גדולים – על וירג'יניה טק ונורת' קרוליינה (קבוצות שנראו עדיפות בתחילת העונה) – הרשימו את המדרגים, שהתעלמו מההפסד בתחילת העונה במיאמי המתחדשת. צריך לזכור שב-10 בספטמבר הצרעות כבר ניצחו בבית את הטייגרס מקלמזון, ופול ג'ונסון ישמח בוודאי להשלים סוויפ.

11. פן סטייט (2:10) – עוד עונה מוצלחת לג'ו פטרנו והניטני ליונס שלו, שהיו במרחק יריקה מנסיעה נוספת לפסדינה אבל שני הפסדי הבית שלהם (לאייווה ואוהיו סטייט) מנעו את זה מהם, וממתינים לראות לאיזה בול ישובצו בשבוע הבא. מעניין לראות האם פטרנו מאמין שעוד נשאר לו כוח להקים קבוצה כמעט חדשה בעונה הבאה (אנחנו מאמינים שכן).

12. וירג'יניה טק (3:9) – ההפסד בתחילת העונה לניק סייבן והקרימזון טייד הראה כנראה את ההבדל בין קבוצה שמנצחת את הנברסקות והמיאמי של הליגה, אבל מסוגלת גם להפסיד בבית משחקים חשובים (כמו נגד הטאר-הילס בסוף אוקטובר) לבין קבוצה שבאמת יכולה להתמודד על התואר. טיירוד טיילור אמנם הראה שיפור, אבל ההגנה הכל כך מפורסמת של פרנק בימר לא מעמידה את אותם מספרים כמו בשנתיים האחרונות.

13. לואיזיאנה סטייט (3:9) – עונה בהחלט לא רעה לקבוצה הצעירה של לס מיילס, ששלושת ההפסדים שלה (לגייטורס, באלבאמה ובמיסיסיפי) היו צמודים, לצד ניצחונות גדולים בג'ורג'יה, ומול אובורן וארקנסו, והטייגרס הראו שבהחלט יש להם פוטנציאל לתת את הטון בשנה הבאה ב-SEC מערב. אם ג'ורדן ג'פרסון בריא, ומערך הגיוס של לס מיילס יישאר בסטנדרטים אליהם הורגלנו, אנחנו היינו שמים את הכסף עליהם בשנה הבאה.

14. בריגהם יאנג (2:10) – מקס הול הביא את ההפתעה הראשונה של העונה, כשכבר במחזור הראשון הוביל את הקוגרס לניצחון על פינאליסטית השנה שעברה (אוקלהומה). חבל רק שהפסד ביתי לא מחויב המציאות לסמינולס של בובי באודן, והפסד בדרבי של המאונטיין ווסט (ל-TCU) משאירים את הקוגרס עם טעם קל של החמצה. כיצד תיראה התוכנית הזאת בשנה הבאה, כשמקס הול יעזוב, זו בהחלט שאלה טובה.

15. פיטסבורג (2:9) – הפנתרים משחקים הערב במשחק שהוא למעשה גמר הביג-איסט מול סינסינטי הבלתי מנוצחת (בבית), וניצחון ישכיח את ההפסד המיותר בווסט וירג'יניה בשבוע שעבר, ואף ישלח אותם לאורנג' בול. הק"ב ביל סטול (כמו שרפרף) מוביל את הקבוצה מאחד המגרשים הקשים במדינה לעוד עונה מפתיעה, אך השאלה שחייבת לבוא היא מתי יתעלו הפנתרים על עצמם במשחק גדול ויקחו את החטיבה (ולא, ניצחון על האייריש הוא לא משחק גדול).

16. אורגון סטייט (4:8) – הבונים היו במרחק ארבע נקודות ביוג'ין מלהגיע לרוז-בול, אבל כמו במשחקים הגדולים האחרים (סינסינטי, אריזונה, דרום קליפורניה), הם מצאו עצמם חסרים גרוש ללירה ושוב מצאו עצמם ללא רוז-בול (שם לא היו מאז 1964). הר"ב הקטן והמלהיב ג'אקוויז רוג'רס (מזכיר קצת את דשון ג'קסון אם היה משחק ר"ב בתיכון), ימשיך להלהיב אותנו גם בשנה הבאה. באיזה בול ישחקו?

17. מיאמי (3:9) – כל שנה אנחנו אומרים לעצמנו שהנה זה בא, ומיאמי חוזרת לימיה הגדולים מתחילת העשור. אז שוב נגיד שיש מצב שזה נכון, אבל לא השנה. ניצחונות גדולים – על אוקלהומה ובפלורידה סטייט, לצד חוסר יציבות במשחקים כביכול פשוטים יותר, גורמים לנו להאמין שהבשלות של ג'אקורי האריס (ק"ב) ואלדריוס ג'ונסון (רסיבר) כנראה תבוא לידי ביטוי בעונה הבאה. בינתיים אנחנו ממליצים לכם לצפות בבול בו ישחקו, כי הם פשוט קבוצה מדהימה.

18. דרום קליפורניה (3:9) – מכירים את המונח "עונה פיננסית"? אז בהגדרה של אימפריה כמו הקבוצה של פיט קרול, זו הייתה עונה פיננסית. מאט בארקלי, הק"ב הפרשמן, מראה ניצוצות של שחקן גדול בעתיד (כמו כוכבים אדירים אחרים מהמכללה הזאת, קארסון פאלמר, מארק סאנצ'ז וכמובן יקירנו מאט ליינארט). לצד ניצחונות גדולים, כמו בפרסה של אוהיו סטייט, בקליפורניה, וכן – אפילו על האייריש בסאות' בנד, הגיעו הפסדים לא צפויים בוושינגטון, תבוסה באורגון, והשיא – השפלה בבית מסטנפורד. ג'ו מקנייט, הג'וניור, כנראה יישאר יחד עם רוב ההגנה הצעירה, וכמובן שהטרוג'אנס שוב ידורגו גבוה ברשימות תחילת העונה הבאה. אז אל תרחמו על הטרוג'אנס – כי אנחנו בטוח לא.

19. קליפורניה (3:8) – במשפט וחצי: ג'אוויד בסט, אולי הר"ב הטוב בליגה, לא מספיק בשביל משחקים גדולים מול היריבות בחטיבה. הדובים הזהובים שב מאכזבים, לפחות מבחינתנו.

20. אוקלהומה סטייט (3:9) – עוד אכזבה מבית היוצר של מייק גאנדי, לקבוצה שבנו עליה שתהיה זו שתמרר את חיי הלונגהורנס בדרך לתואר, ולא ממש התקרבה עם הפסד מגוחך כבר במחזור השני (ליוסטון, בבית), שחיטה ביתית מהלונגהורנס, והפסד בדרבי לאוקלהומה החבולה (במשחק שבו לא שמו הקאובויס אף נקודה) משאירים את זאק רובינסון והרסיבר דז בריאנט מחוץ לאליפות.

21. יוסטון (2:10) – הקוגרס מיוסטון, בהנהגת קייס קינום, אחד מהק"ב המדהימים בארה"ב, נתנו עונה פנטסטית, שתסתיים כנראה בבול מרשים ומכובד אליו יוזמנו.

22. נברסקה (3:9) – הקורנהסקרס כאמור משחקים הלילה מול טקסס בגמר הביג-12, ויכולים עוד בטעות למצוא עצמם בבול BCS (פיאסטה). הקבוצה שהייתה ענקית לפני עשור עדיין מחפשת דרך בחזרה למעלה, והיא בדרך הנכונה עם זאק לי כק"ב ורוי הלו בבאקפילד.

23. ווסט וירג'יניה (3:8) – המאונטנירס נתנו עוד עונה טובה בהנהגתו של נואל דיוויין, כשסיימו עם ניצחונות על יוקון ואיסט קרוליינה (הערב יתמודדו מול ראטגרס בשביל להישאר בדירוג).

24. סטנפורד (4:8) – ההפתעה הגדולה של העונה הגיעה מהפאק-10, כשהקרדילנס הונהגו בידי טובי גרהארט (לפי הרבה פרשנים המוביל הראשי להייזמן), הר"ב שמזכיר את סגנון הריצה של, ובכן, ג'ון אלוויי, וניצחו בדרום קליפורניה ואת אורגון ונוטרדאם.

25. יוטה (3:9) – היוטס, שהיו הקבוצה היחידה שסיימה אשתקד במאזן מושלם (עם ניצחון מפתיע על אלבמה בשוגר-בול), סיימו עוד עונה בטופ-25, ומקווים להמשך התקדמות הפרוגרם, תהליך אותו החל אורבן מאייר.

עוד שתי קבוצות שראויות לאזכור, למרות שסיימו (רחוק) מחוץ לדירוג:
וושינגטון סטייט, שסיימה בשנה שעברה עם שני ניצחונות בלבד במאזן, והשנה הצליחה להתעלות על עצמה ולסיים עם ניצחון בודד בלבד, וגם הוא הושג על סאות'רן מת'ודיסט.

נוטרדאם, כמובן, שהגיעה לעונה הנוכחית עם ציפיות גדולות לבול מרכזי, וסיימה עונה במאזן חצוי החליטה שלא לשחק בבול השנה לאחר פיטוריו של צ'רלי וייס. האייריש, שלא הפסידו השנה ביותר מפוזשן אחד, לא הצליחו לעצור את התקפות היריבות שלהם, וייתכן שייאלצו להיפרד מהק"ב המעולה שלהם (ג'ימי קלאוסן) ומהרסיבר המוביל שלהם (גולדן טייט).

זהו, עוד עונת מכללות מגיעה הערב לסיומה, כשבקרוב יגיע עומס הבולים ותקפות ההמתנה הארוכה. חבל לנו שלא היה סיכום שוטף העונה, ומקווים שלפחות עשינו לכם קצת סדר בטירוף שהוא הספורט הכי פופולארי באמריקה. ניפרד בברכת חורף מפוצץ משחקים גדולים ושבוע טוב, ושיחזירו כבר את גלעד הביתה.