שיאו עוד לפניו

בספטמבר 2004, אחרי שנה לא מרשימה במיוחד כמאמן שאלקה, מעמדו של יופ היינקס בקבוצה היה מעורער מתמיד. לא כך רצה המאמן הגרמני הוותיק להעביר את שנת הקאמבק שלו בבונדסליגה אחרי קדנציות נשכחות כמאמן בנפיקה ואתלטיק בילבאו, ואז הגיע הודעת הפיטורין ממנכ"ל שאלקה, רודי אסאואר, שביקש גם להשפיל את היינקס ועקץ אותו בראיונות לתקשורת המקומית. "יופ הוא איש כדורגל מהדור הישן, אבל אנחנו חיים היום בעולם המודרני", התריס אסאואר. "זוהי שנת 2004".

המשפט הזה נצרב בתודעה הגרמנית ובזו האישית של היינקס, שאמנם הספיק מאז לאמן את קבוצת נעוריו בורוסיה מנשנגלאדבך למשך 14 מחזורים בעונת הירידה של 2006/07, אך בעיקרון היה מחוץ לכדורגל במשך כמעט חמש שנים. היינקס, שזכה כמאמן באליפויות עם באיירן מינכן ובליגת האלופות עם ריאל מדריד ב-1998, נהנה מהגמלאות, עצר להריח את הוורדים והעביר את הזמן הפנוי עם המשפחה. עד שהגיעה זעקת העזרה מהחבר אולי הנס ובאיירן מינכן. היינקס לקח על עצמו את משימת השגת הכרטיס הישיר לליגת האלופות, ניצח בארבעה מחמשת משחקיו עם באיירן בליגה וסיים במקום השני כמאמן זמני בעונה שעברה, מבלי לדרוש כל הבטחה לפרנסה עתידית.

חמישה שבועות של שכרון חושים בבוואריה הציתו מחדש את ניצוץ הכדורגל בהיינקס. האהבה למשחק תמיד הייתה שם, ופתאום גם אנשי הכדורגל הגרמני נזכרו בקיומו. החזרה המהירה לפנסיה – עליה דיבר בתקופה שאימן בבאיירן – כבר לא קרצה לו. לברקוזן קפצה על המציאה לאחר שברונו לבאדיה החליט לנטוש לטובת המבורג, נטשה את הקו המנחה של בחירה במאמנים צעירים והעניקה להיינקס חוזה לשנתיים כדי שיתווה דרך. "הקבוצה הצעירה שלנו יכולה רק ליהנות מהניסיון והסמכות של יופ היינקס", אמר מנכ"ל לברקוזן, וולפגנג הולצהאוסר, שהיום משקיף יחד עם היינקס על כל הליגה מלמעלה וחולם על אליפות היסטורית.

בסוף העונה שעברה הומשלה לברקוזן לסוס מירוצים צעיר ובלתי מוכח, כזה שפותח בסערה ומשאיר אבק למתחריו, אך חלוקת כוחות לא נכונה וחוסר ניסיון גורמים לו לסיים את המירוץ בצליעה ובמקום לא מספיק טוב באמצע. לברקוזן הוליכה את הליגה בסתיו אשתקד ונראתה כמועמדת טבעית להילחם בצמרת עד סוף העונה, אולם היא איבדה גובה עם הזמן ונעצרה במקום התשיעי, ללא הכרטיס האירופי שנה שנייה ברציפות.

בין השנים 1996-2002, הקבוצה הנתמכת על ידי אחת מענקיות התרופות בעולם לא סיימה במקום נמוך יותר מהרביעי ועשתה רושם כמי שתאיים מדי עונה על השליטה של באיירן מינכן, אולם עונת 2001/02 – איבדה את האליפות בדקה ה-90 של מחזור הסיום, נוצחה בגמר הגביע ונכנעה לריאל מדריד של זינדין זידאן בגמר האלופות - הותירה צלקת עמוקה ששום תרופה של באייר לא הצליחה עדיין לרפא. המועדון הוכתם, ובחמש העונות האחרונות הישג השיא היה המקום החמישי.

עזיבתו של לבאדיה את לברקוזן בעיצומו של מה שהוגדר כתהליך של מטמורפוזה, הותירה לא מעט ספקות לגבי המשך דרכה המקצועית של הקבוצה. היינקס הגיע, כאמור, אחרי קילומטראז' מכובד בקריירת האימון, אולם לא רבים האמינו כי יצליח להעניק לצעירי לברקוזן את הפוש הדרוש על מנת להפוך אותם "רעים יותר", לנטרל מהם את הנאיביות ולחדש משהו. הרי מה להיינקס הדינוזאור ולכדורגל מודרני?

"גיליתי מחדש את האמביציה. ההחלטה להיענות להצעת לברקוזן הגיעה מהבטן", הודה היינקס עם קבלת התפקיד, והתייחס להבדלים בין הכדורגל של אז והיום. "המשחק הרבה יותר מסוקר תקשורתית, מבוסס על אתלטיות ומהירות והאיצטדיונים מודרניים מאוד. בשנות ה-70 וה-80 לא היה לנו את כל זה. מאמן יכול היה להתרכז אך ורק באספקטים המקצועיים. אפילו עשיתי סקאוטינג בזמני הפנוי". היינקס לא נתן לתמורות הזמן לערער את גישתו כלפי המשחק. הוא תמיד נחשב רך לעומת מאמנים גרמנים אחרים, והדבר הראשון עליו עבד בלברקוזן הוא החיבור בינו לבין השחקנים, ובינם לבין עצמם. "כמאמן, אני מתבונן ומנסה להבין את הכדורגלנים כאינדיבידואלים", הסביר בראיון לאתר פיפ"א. "אני חייב להתייחס אחרת לכל שחקן, ולכן אני מנסה לשים עצמי במקומו ולגשת אליו בצורה המתאימה ביותר". את הפירות הוא קוצר מדי שבת.

לפני המחזור הרביעי אמר היינקס לשחקניו: "תיהנו מהמקום הראשון כל עוד אנחנו שם. זה לא יימשך יותר מדי". גם הוא לא האמין שיגיע למשחק החוץ בהאנובר מהמקום הראשון וללא הפסדים. ניצחון או תיקו ישאירו את לברקוזן בלתי מנוצחת אחרי 15 המחזורים הראשונים - שיא חדש בבונדסליגה. "הישג כזה הוא תמיד פרס נחמד", התייחס היינקס לנושא, כאשר הוא עצמו יכול להוסיף למאזן גם את חמשת משחקיו עם באיירן מסוף העונה שעברה. "במקרה שלנו זה אישור לעבודה הטובה של כל הקבוצה". השיא הקודם, אגב, שייך אף הוא ללברקוזן שעשתה זאת עם 14 משחקים ללא הפסד בפתיחת עונת האימה המשולשת עם קלאוס טופמולר ב-2001/02 (גם פרנקפורט רשמה הישג דומה ב-78/79).

עם כל הביקורות על היותו מיושן, היינקס מראה מדי שבוע שאולי לא מדובר בז'וזה מוריניו או רפא בניטז, אבל גם לו יש מושג בכדורגל מודרני. המאמן בן ה-64 הוציא מהסיסטם של שחקניו את שיטת הלחץ הבלתי פוסק בה דגל לבאדיה ("אי אפשר ללחוץ במשך 90 דקות, זה מעייף") והצליח לייצב את החוליה האחורית, לא מעט בזכות צירופו של סמי הופייה המנוסה ויכולת מבריקה בין הקורות של רנה אדלר. פתאום לברקוזן שספגה שערים קלים בעונה שעברה, מציגה את ההגנה הטובה בגרמניה (תשעה שערי חובה בלבד) וההתקפה השנייה בטיבה (30 כיבושים), עם כדורגל חכם, קשיחות במרכז המגרש ועורף עמיד. כאשר אוהדי פרנקפורט הקניטו בשירת "אף פעם לא תהיו אלופי גרמניה", הגיבו שחקני לברקוזן עם שלישייה ב-11 דקות, המשיכו בתצוגה הגנתית מרשימה וניצחו 0:4 בדרך לפתיחת העונה הטובה בהיסטוריה של המועדון.

ככדורגלן היה היינקס חלוץ מחונן עם ממוצע הבקעות נהדר, שזכה עם בורוסיה מנשנגלאדבך בארבע אליפויות, גביע וגביע אופ"א, וקינח עם אליפות אירופה (1972) וגביע עולמי (1974) במדי מערב גרמניה. היום יש לו את סטפן קיסלינג, מלך שערי הבונדסליגה עם 12 כיבושים, הנשק הקטלני של התקפת לברקוזן. ומי כמו היינקס יודע לזהות חלוץ גדול. "הוא החלוץ הטוב ביותר בגרמניה כיום", פירגן המאמן לחלוץ התמיר. "שחקנים כמוהו וכמו אדלר חייבים להישאר בקבוצה. יש לנו יחידה טובה ומגובשת שצריכה לרוץ יחד במשך שלוש או ארבע שנים כדי לתת תפוקה מירבית".

היינקס מוציא את המקסימום מהסגל המוכשר שלו ומתגבר גם על פציעות טורדניות של שחקני מפתח מסוגם של רנאטו אוגוסטו ופטריק הלמס, כוכב הקבוצה עם 21 שערים בעונה הקודמת שחזר רק בשבוע שעבר לאחר היעדרות ארוכה. "תמיד אמרתי שאתה ישן במיטה אותה הצעת, ואני מתכוון לכך שהיכולת באימונים משפיעה על המשחק", הסביר המאמן בראיון ל'בילד'. "אני מאושר שהשחקנים מבצעים את ההוראות שלי על הצד הטוב יותר. כישרון לא חסר בסגל שלנו. התפקיד שלי, כמו של מורה טוב, הוא להדריך אותם ולעזור להם להפוך למבוגרים". ואכן, ההתקדמות של שחקנים כמו טוני קרוס הנפלא וצעירים אחרים בדמות סטפן ריינארץ ודניאל שוואב שהגיע מפרייבורג, מצביעה על מידת ההצלחה.

בחמש הליגות הבכירות של אירופה ניתן למצוא כרגע שתי קבוצות בלתי מנוצחות. לראשונה קוראים ברצלונה ולשנייה באייר לברקוזן. היינקס, שהתרכך עוד יותר עם השנים וכבר לא מאדים בזמן משחקים, הודה לאחרונה שאם יש רגע אותו הוא לא ישכח, זהו מצעד הניצחון ברחבי מדריד ב-1998 עם שני מיליון אוהדים נלהבים, אחרי שהחזיר את גביע האלופות לריאל בתום 32 שנים עקרות. לעובדה ששוחרר מתפקידו בחלוף שמונה ימים 'דון יופ' לא מייחס חשיבות. עם לברקוזן יש לו הזדמנות, דווקא לעת זקנה, ליצור עוד רגע בלתי נשכח, שכן אליפות היסטורית תכתיר אותו רשמית כמאמן הבולט בתולדות המועדון.