נרשם בפנקס, האדום

בשביל הפועל תל אביב, העליה לסיבוב הבא היא עניין שבשגרה, מה שאי אפשר להגיד על ניצחון של סלטיק בזירה האירופית העונה. שאול אדר היה בסלטיק פארק וראה איך איתי שכטר צד את עיני הסקאוטים, בדרך, אולי, לקריירה בפרמייר ליג

שאול אדר, "סלטיק פארק", גלזגו
03/12/2009

זה היה ערב שבסיומו נכתב עוד פרק מרשים בהיסטוריה האירופית של הפועל תל אביב, אבל ההרגשה הייתה רחוקה מלהיות חגיגית. שחקני הקבוצה, שהעפילו לשלב הבא בליגה האירופאית מבית לא קל שכלל שתי אלופות אירופה לשעבר, לחצו ידיים עם צוות המאמנים, החליפו כמה חיבוקים ביניהם והודו לאוהדים שעשו את דרכם לגלזגו. חולצות הוחלפו, צעיפים נמתחו, הקהל של סלטיק יצא לביתו אחרי ניצחון ראשון בבית האירופאי, הפועל השלימה את המשימה אבל לא היה באוויר דבר מההלם והאופוריה של סטמפורד ברידג', הגאווה האדירה של פארמה או הברק של פארק דה פרינס. לרגע ניתן היה להאמין שבהפועל התרגלו להעפיל לשלב הבא באירופה. ימים טובים באדום.

יש דברים שיכולים להתרחש רק בגלזגו ביום משחק של סלטיק. ב"חנות הצ'יפס העתיקה ביותר בגלזגו", זה שם המקום, 125 שנה בביזנס, ישנו שלט קטן, "אנחנו מכינים חטיף מארס מטוגן". מסתבר שזו לא אגדה אורבנית, ובמקום מוכרים כארבעים חטיפי שוקולד מצופים בבלילה ומטוגנים בשמן עמוק ביום. זה לא נשמע טוב ללב, אמרתי. "שום דבר לא טוב ללב", אמרה המוכרת, "לא אוכל, לא אהבה ולא סלטיק". הטעם? שוקולד מותך בשמן עמוק, אחרי שני ביסים הבדיחה מיצתה את עצמה.

ברדיו, בין אדי השמן הרותח, שודר ויכוח האם משחק של סלטיק מול קבוצה ישראלית הוא אירוע ראוי לערוך בו הפגנת תמיכה במדינה פלסטינאית לצד ישראל. שאלה מעניינת, בעיקר בהתחשב בעובדה שזהותה של סלטיק היא סוג של מחאה פוליטית. ההפגנה לא עלתה יפה. אוהדי סלטיק, ומאכזב יותר מבחינת המארגנים, אוהדי הפועל תל אביב, לא התרגשו מהמפגינים שהציעו דגלי פלסטין או קיוו לעורר סוג של פרובוקציה. הם יצטרכו, כנראה ,לחכות להופעה הבאה של בית"ר ירושלים באירופה כדי לעורר מהומה של ממש. באצטדיון עצמו היו הרבה מאוד דגלי אירלנד ומעט דגלי פלסטין.

טוב לדעת (מקודם)

מבצע מיוחד לגולשי וואלה על המזרונים הטובים בעולם

מוגש מטעם ד"ר קומפורט

געגועיי לסיקסטיז

בפאבים באיסט אנד של גלזגו, בדרך לסלטיק פארק, התרגשו האוהדים הישראלים עד דמעות מהכנסת הפנים הידידותית של המקומיים. אלו הם כנראה פאבי האוהדים הטובים בעולם, מלאים במזכרות, צעיפים של יריבות זרות, קטעי עיתונים ואווירה. על המסכים מוקרנים בלופ שערים ממשחקי האולד פירם וברקע מנוגנים המנוני הקבוצה. האוהדים במעילים אדומים הצטלמו עם העתק גביע אירופה שסלטיק זכתה בו ב-1967 עם קבוצה של שחקנים שכולם נולדו בעיר או באו בסביבותיה. אלו היו ימים שונים, בהם גביע אירופה היה גביע של אלופות, להבדיל מליגה של ארבע הקבוצות המובילות בליגות הבכירות, וזה היה עידן שבו סלטיק היתה קבוצה מטילת אימה. היו שנים מאוחרות יותר שבהן סלטיק וריינג'רס התקשו להתמודד מבחינה כלכלית עם הפרמיירשיפ. היום הן מתקשות מול קבוצות ליגת המשנה האנגלית, ועדיין הקהל בפאב ומאוחר יותר באצטדיון שר ובצדק: "אם אתה מכיר את ההיסטוריה שלך, הלב שלך יעשה או וואו או".

זו הסיבה שהפועל תל אביב הגיעה למשחק בעמדה עדיפה, על סף העפלה לשלב הבא בליגה האירופאית. להפועל תל אביב יש היסטוריה אירופית מכובדת שהפכה לחלק מזהות הקבוצה. הדגל האדום הונף מסטמפורד ברידג' ועד מוסקבה, וגם בחאטפה בעונה איומה של הקבוצה. בכדורגל, בעיקר במפעל בעייתי כמו הליגה האירופית, הגישה והאמונה העצמית היא חצי מהעבודה. רק בשבת האחרונה אמר רוי הודג'סון, מאמן פולהאם, שהוא לא יצטער יותר מדי אם קבוצתו לא תעפיל לשלב הבא במפעל. זהו אולי גביע הליגה האירופי, עונש לחלק מהקבוצות ועול קשה לאחרות, אבל זו ההזדמנות של קבוצות כמו הפועל תל אביב להרשים, מה גם שנראה שסלטיק התייחסה ברצינות למפעל, אבל לא היתה טובה כמו הישראלים.

נערי הפרוטוקול

העפלה מבית עם שתי אלופות אירופה לשעבר היא תמיד הישג נאה. לאור התוצאות ויכולת הקבוצה בארבעת המשחקים הקודמים, ניתן היה לצפות לגישה אגרסיבית מצד הפועל תל אביב ולמשחק עליה חגיגי . סלטיק היא קבוצה במשבר, חסרת ביטחון, עם אוהדים ממורמרים וגם דימוי עצמי מנותק מהמציאות. בשדה התעופה, עם נחיתת הפועל תל אביב, שאל עיתונאי מקומי את אלי גוטמן האם ניצחון בסלטיק פארק יהיה ההישג הגדול ביותר של הקבוצה. להפועל תל אביב יש הישגים גדולים יותר, וניצחון בגלזגו כבר אינו הישג ענק כל כך. לחץ תל אביבי מוקדם עשוי היה להעמיד אותה במבחן, אבל במחצית הראשונה נהנו הסקוטים ממשחק חסר אמביציה של הפועל, שבקושי סיכנה את שערו של זאלוסקה. שער היתרון של סמאראס היה המינימום שסלטיק הייתה ראויה לו.

במחצית השנייה, עם כניסתם של מהראן לאלה ונמניה ווצ'יצ'ביץ', נראתה הפועל תל אביב אגרסיבית יותר, אבל לא חדה מספיק כדי לנצל את מצבי ההבקעה הרבים אליהם הגיעה הקבוצה. סלטיק הבקיעה שער מבעיטת עונשין מצוינת של בארי רובסון, והתחושה הייתה של משחק חסר חשיבות, שבו לסלטיק היה מעט חשוב יותר לגמור את הקמפיין עם ניצחון מלהפועל. עם הדיווח על השערים בהמבורג הפכה המחצית השנייה כולה לאירוע לפרוטוקול בלבד, "כמו כל המשחקים של סלטיק באירופה העונה", אמר עיתונאי סקוטי, "כמו כל המשחקים של סלטיק וריינג'רס באירופה העונה", תיקן עיתונאי אחר.

תתחיל לשפר את האנגלית

במשחק נעזר השופט בארבעה קוונים, שניים נוספים על קווי השער, במסגרת הניסוי של אופ"א. טוב לדעת שנערכים ניסיונות לפחות לקדם את הכדורגל האירופי, אבל הליגה האירופית אינה אחד מהם. אמת, הפורמט הקודם, זה שהמית את גביע אופ"א, היה גרוע עוד יותר, אבל גם המבנה הנוכחי מסורבל, מעיק ומוביל למשחקים חסרי חשיבות רבים. עיקר הבעיה היא עם הפיכת המפעל למעין פרס ניחומים לנפולת ליגת האלופות. קבוצה כמו ליברפול אינה ראויה להזדמנות נוספת לזכות בתואר אירופאי ולצמצם נזקים כלכליים אחרי כישלונה העונה, וקבוצה כמו הפועל תל אביב ראויה להתמודד על גביע אירופי מול הקבוצות שנכללו בהגרלה הראשונית של המפעל ללא הכבדה נוספת.

המשחק שודר גם באנגליה, ואת תשומת הלב ריכז מספר 9 באדום. אחד העיתונאים הסקוטיים קיבל במהלך המשחק לא מעט הודעות מסקאוטים העובדים באנגליה, שביקשו לברר פרטים על חוזהו של איתי שכטר. בערב של כדורגל לא מחייב, שכטר היה המנצח הגדול. הוא הראה כישרון שהספיק ללכוד את עיני מגלי הכישרונות, וסוכניו יכולים לערוך קלטת מרשימה מביצועיו במסגרת האירופית השנה. הכל שאלה של ניהול נכון, אמביציה והתמדה, ושכטר עשוי לשחק באנגליה בעתיד הקרוב. ואם זה יקרה, להפועל תל אביב ולמסורת שלה באירופה יהיה משקל נכבד בכך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully