פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לא מדברים במספרים

        מה המשותף לווינס יאנג ולפייטון מאנינג? זאב אברהמי מוצא את החוט המקשר, ונדהם מכך שג'ייק דלהום עדיין פותח בקרוליינה

        1. נתחיל מהבאמת גרועים. ניו יורק ג'טס מנצחים את קרוליינה, ו-75 אחוז מההיילייטס של המשחק מתרכזים בקוורטרבק של הקבוצה המפסידה. משום שהחיבור לקופסת הסלינג שלי מתרחש בניו יורק, יצא לי לראות את המשחק הזה, ומעולם לא ראיתי קוורטרבק עם שפת גוף כל כך תבוסתנית (לפחות הוא חילק את האיבודים שלו בצורה שווה).

        2. נגד סינסינטי הוא הוכיח שיש לו את הידיים הכי טובות בין התופסים של קליבלנד, והוא אפילו תיבל בריצה לטאצ'דאון. אם הוא שוכח מזה שהוא קוורטרבק, לבריידי קווין יש עתיד בליגה הזו.

        3. זה לא קשור, אבל חבורה של פוסיז, הארסנל האלו.

        4. זו בינתיים רק תחושת בטן שהולכת וגדלה משבוע לשבוע, אבל מתישהו סינסינטי תצטרך את קרסון פאלמר כדי שינצח בשבילה, משחקים ואני כבר לא כל כך בטוח שהוא קוורטרבק מהסוג הזה. אני חושב שפאלמר הפך לקוורטרבק משלים למשחק ריצה דומיננטי, לא קוורטרבק של 400 יארד.

        5. היינץ וורד בראיון ל-NBC: "גם אני איבדתי את ההכרה במהלך משחק, ושבוע אחרי זה שיחקתי. אנחנו, בחדר ההלבשה, פיפטי-פיפטי לגבי השאלה אם בן היה צריך לשחק היום". מדובר בביקורת בשידור חי, בפריימטיים, על הממזר הכי קשוח והכי מנצח (אחרי טום בריידי) בעשור האחרון. רות'לסברגר הוא המנהיג של פיטסבורג, ואני חושב שהחברים לקבוצה ציפו ממנו לעלות לשחק במשחק מכריע בבולטימור. זה מה שרות'לסברגר עשה בעבר. אני חושב שהישיבה שלו על הספסל היא עוד סמן דרך בדיון הציבורי על פגיעות ראש בליגת הפוטבול. אני חושב שזה שהקבוצה חלוקה ושהכוכב השני שלה מבקר אותו בשידור חי, מעיד על הבלבול שהנושא הזה מעלה. שאלה טובה בעידן המטרוסקסואליות: מהי ההגדרה של מאצ'ו - לעלות עם כאב או להגיד שכואב לי ולא לשחק?

        6. ג'וש פרימן הוא רק אחד מהסימנים לכך שטמפה ביי עובדת ביסודיות על התחייה המחודשת שלה. לא קרטועים נוסח סט. לואיס. טמפה ביי ירדה הכי למטה כדי לשחק עם הגדולות בעוד שנתיים או שלוש.

        7. פיליפ ריברס הוא השחקן הכי טוב בליגה (וסן דייגו היא הקבוצה הכי טובה בליגה, נכון לעכשיו).

        8. וזה רק בגלל שמה שברט פארב עושה כל שבוע בכלל שייך לסרט בקטגוריית המדע הבדיוני.

        9. עוד הפסקה שלא קשורה לנושא: איבודי כדור באוויר, ופתאום ההחלטה להחליף את ג'יי קאטלר בקייל אורטון ועוד לקבל בונוסים נראית די נורמלית, לא?

        10. רגע, קאטלר שייך לנושא? וואלה?

        11. לא שכחתי את פייטון מאנינג כשכתבתי על פיליפ ריברס. המספרים של מאנינג לא מפילים אותי. אלה מספרים של מאנינג. מה שמעניין השנה במאנינג הוא דווקא הרוח שלו, זאת שפעם אהבו (גם אני) להדביק אליה ענן של תבוסתנות. אפשר להגדיר את מאנינג, אפשר להגיד שהחיסרון של מרווין הריסון היה דווקא יתרון, כי מאנינג מפזר את הכדור יותר, אפשר לנתח אותו ואפשר להשוות אותו לאחרים. אבל אני חושב שמאנינג נמצא ספירה אחת מעל לשחקנים אחרים בליגה הזאת. ראיתי את חמשת המשחקים האחרונים של הקולטס, חמישה משחקים רצופים שהקבוצה פיגרה ברבע האחרון וניצחה. חמישה משחקים שביניהם היו קבוצות שישבו על פער של 13 נקודות וראית שרועדות להן הביצים. כי מה זה 13 נקודות מול פייטון מאנינג? שתי מסירות.

        12. אני ממשיך במסורת הימורי הבלוג נגד מאנינג: אינדיאנפוליס תפסיד בשבוע הבא ולא תשחק יותר משני משחקים בפלייאוף.

        סימן שאתה צעיר

        13. לא נראה טוב, המשחק החמישי של וינס יאנג נגד אריזונה, בעיקר מערכת קבלת ההחלטות של יאנג על סף המחצית. טנסי הובילה 3:6 עם 18 שניות לסיום והכדור על קו 11 היארד של אריזונה, מרחק סביר לשער שדה במשחק שהתקדם בקצב של הכרעה בבעיטות. יאנג קיבל את הכדור, רקד שמאלה, ימינה, והמשיך לחפש תופס פנוי גם כשהזמן אזל והמגנים של אריזונה סגרו עליו עד שהפילו אותו והזמן על השעון אזל. יאנג התקדם המון בשנה הקשה שעברה עליו, הוא עדיין לא התחבר לקטע שהוא לא יכול לעשות הכל ושהוא חייב לפעמים לקחת את שלוש הנקודות, תכונה קריטית לקוורטרבק איכותי. תיכף נחזור ליאנג.

        14. פציעת הראש של קורט וורנר נתנה למאט ליינארט הזדמנות לפתוח בעמדת הקוורטרבק של אריזונה. אני חושב שליינארט נתן משחק מרשים. בכלל, הקריירה של ליינארט מרשימה. הוא הרי היה נער הזהב, זה שעמדת הקוורטרבק אמורה ליפול לידיו. ליינארט יושב כבר שנתיים מאחורי וורנר ולומד. לא זכור לי ששמעתי אותו אי פעם מתלונן. אתמול הוא הראה שהוא למד. הוא לא מסר לטאצ'דאונים, אבל גם לא איבד את הכדור, חילק את המסירות שלו בין תשעה תופסים ושם את אריזונה בעמדה לנצח את המשחק, כשטנסי קיבלה את הכדור 5:58 דקות לסיום בפיגור של ארבע נקודות.

        15. ואז, 5:26 לסוף, דאון שלישי ותשעה יארדים מקו שלושת היארד של טנסי: יאנג ללאבל הוקינס ל-22 יארד. סט חדש של דא ונים. במהלך הבא: יאנג לקני בריט ל-51 יארד, בריט נופל, אבל כיוון שאף אחד לא נגע בו הוא קם וממשיך לרוץ. אבל אז הוא מתוקל מאחור על ידי דומיניק רוג'רס קרומרטי (לא השם הכי מקסים במשחק הזה. תיכף אני אחזור לשמות) ומאבד את הכדור. 4:37 לסיום, ושרשרת הניצחונות של טנסי נראית על סף סיום.

        16. 2:37 דקות לסיום המשחק, אריזונה מרחיקה את הכדור בבעיטה עד לקו היארד האחד של טנסי. יאנג עם מסירה לשישה יארדים, יאנג לא משלים מסירה, יאנג לא משלים מסירה, דאון רביעי וארבעה יארד: יאנג משלים מסירה ל-10 יארדים. יאנג מוסר ל-19 יארדים. יאנג מוסר לשני יארד, יאנג מוסר ל-12 יארד. סט חדש של דאונים לטנסי על קו החמישים יארד, דקה ושלוש שניות על השעון. מסירה לא מושלמת של יאנג, ריצה של יאנג לשישה יארדים, מסירה לא מושלמת. דאון רביעי וארבעה יארדים, 43 שניות לסיום המשחק. יאנג משלים מסירה ל-13 יארד. סטיב ברסטון, התופס של אריזונה, ניגש לליינארט על קווי האורך ואומר לו שהוא מרגיש דז'ה וו. לרוז בול של 2005. יאנג, אז הקוורטרבק של אוניברסיטת טקסס, רץ ל-192 יארדים וארבעה טאצ'דאונים, מסר ל-180 יארד וטאצ'דאון, והוביל את טקסס לשער השדה הקובע בשניות האחרונות – 37:38 על מישיגן, קבוצתו של ברסטון. שנה לאחר מכן, במשחק האליפות של 2006, יאנג מסר ל-267 יארדים ורץ ל-200 יארדים ושלושה טאצ'דאונים, כולל הטאצ'דאון המנצח ב-38:41 על דרום קליפורניה, קבוצתו של ליינארט.

        יאנג מוסר לחמישה יארד, יאנג עם מסירה לא מושלמת, יאנג משלים מסירה ל-17 יארד. סט חדש של דאונים, טנסי על קו תשעת היארד של אריזונה, 21 שניות לסיום. פסק זמן אריזונה, יאנג עם מסירה לא מושלמת, יאנג מופל ומאבד יארד אחד. פסק זמן, טנסי, יאנג חוזר עם מסירה לא מושלמת. דאון רביעי מקו העשרה יארד וטנסי חייבת להבקיע. שש שניות לסוף. פסק זמן אריזונה, פסק זמן טנסי. יאנג מקבל את הכדור ומתחיל לקנות לעצמו זמן. עם אפס שניות על השעון הוא מוצא את קני בריט לטאצ'דאון. שתי דקות וחצי, 99 יארד, ארבע השלמות של דאון רביעי, בלי שהכדור ילך פעם אחת לכריס ג'ונסון, הרץ האחורי הכי טוב בליגה. כמו מאנינג, וינס יאנג הוא לא קוורטרבק של מספרים. ביום ראשון הם נפגשים באינדיאנפוליס.

        17. נחזור לשמות. מספר 75, התאקל של אריזונה: ארי-לוי בראון. האם מדובר באחד מצאצאי אקסודוס?