חלוץ טוב, עדיין לא מצוין

ערב המשחק הראשון מול שטרום גראץ בסופיה, מאמן מכבי חיפה דאז, יצחק שום, קיבל חיזוק ממקום לא צפוי. איגיבני יעקובו לא קיבל רישיון עבודה לשחק באנגליה והחלוץ – אולי הטוב ביותר בהיסטוריה של מכבי חיפה – עמד לרשותו של המאמן שקיבל הזדמנות היסטורית לעלות לליגת האלופות. יעקובו לא היה צריך זמן התאקלמות גדול מדי כדי להראות איזה ערך יש לחלוץ ברמתו עבור מועדון קטן באירופה כמו מכבי חיפה – שני השערים שלו ב-13/8/2002 עשו את ההבדל הקטן-גדול שחלוץ איכותי יכול לעשות בין כמעט הישג להישג.

ליעקובו היה כמעט הכל, אבל הוא רק חלק מרשימה מפוארת של חלוצים שחתומים על ההיסטוריה של מכבי חיפה: אלון מזרחי, רוברטו קולאוטי, זאהי ארמלי. היום יש למכבי חיפה חלוץ בשם ולדימיר דבאלישווילי (23), שנראה קצת כמו כל אחד מהם, אבל עדיין לא ברור האם הוא יכול להיות שייך לרשימה המפוארת הזו בעתיד הקרוב והרחוק. האם אלופת ישראל מצאה סופסוף את החוליה הבאה בשרשרת החלוצים המפוארת שעשו עבורה את ההבדל. האם הוא החלוץ האולטימטיבי של מכבי חיפה. דבאלישווילי, כרגע, הוא הסיפור הקלאסי על המצוין שהוא האויב של הטוב – חלוץ שבסוף תמיד מביא תוצרת, תמיד מביא תוצאות, אבל עדיין משהו מנקר בך שצריך לחפש את המצוין. מצד אחד, זה יכול להיות סיפור על עיוורון וחוסר יכולת להסתפק בטוב שיש לך, מצד שני זה גם יכול להיות סיפור על הסתפקות במועט.

לפני כחודש וחצי יצאה מכבי חיפה למשחק החוץ הראשון שלה במסגרת ליגת האלופות מול בורדו. את האכזבה מההפסד המינימלי שבא לאחר יכולת מצוינת אפשר היה להרגיש אצל כל אחד מהירוקים. למרות היכולת הטובה בליגה והמכובדת בליגת האלופות, החלו לצוץ להן הביקורות הידועות. אחת הבולטות שבהן נגעה לחלוץ הרכש הגיאורגי, דבאלישוולי. למרות מספרים נאים עד אז, פתאום צצו טענות על רבע הכוס הריקה אצל החלוץ. פתאום נטען שהוא לא מספיק מעורב במשחק הקבוצתי, שהוא יותר מדי דואג לסטטיסטיקה האישית שלו ושהוא לא מספיק מוחץ.

הביקורת הזו לא נעלמה מהמאמן אלישע לוי, שהחל לעבוד איתו בצורה פרטנית על המשחק הקבוצתי. בחיפה כבר מדברים על שיפור של ממש בנושא, דבאלישווילי המשיך במקביל לספק את השערים שלו בליגה, אבל החידה שלו רחוקה מלהיות מוכרעת. מספר 9 בירוק עדיין לא קונצנזוס. מצד אחד, אין מאמן בליגת העל, כולל אלישע לוי, שלא היה קונה מראש חלוץ שמבקיע 12 שערים ב-20 משחקים (אירופה וליגה) ומגיע למצבים בטוחים להבקעה בכל משחק. אם נשווה את מאזן השערים שלו בליגה העומד על שבעה בעשרה משחקים נגלה, למשל, כי הגיאורגי עקף את רוברטו קולאוטי ואיגביני יעקובו - שני החלוצים הטובים ביותר שהגיעו לחיפה בשנים האחרונות ושניהם פתחו עם חמישה שערים את העונה הראשונה שלהם בירוק. מצד שני, הוא עדיין לא יעקובו וקולאוטי.

משה סלקטר, חלוץ העבר של חיפה, שייך לצד שמתמקד בחצי הכוס המלאה של דבאלישווילי. "קודם כל", אומר סלקטר, "התאקלמות של חלוצים וזרים בכלל בארץ, מלווה בתהליך קשה מאוד, נתון שדבאלישווילי התגבר עליו מהר מאוד. לוקח להם זמן להראות מה הם שווים ודבאלישווילי מראה זאת כבר עכשיו. לטעמי, דבאלישווילי הוא אחד החלוצים הטובים ביותר שהגיעו למכבי חיפה. לא מזמן קראתי ביקורת עליו לפיה הוא אגואיסט לטענת שחקנים בקבוצה. בעיני, חלוץ חייב להיות אגואיסט בכדי להצליח. הוא חלוץ רחבה מצוין שיכול להבקיע בשתי הרגליים, יש לו משחק עם הגב לשער וגם ראש מצוין. הוא בכלל לא איטי כפי שחלק מכלי התקשורת כבר קבעו ויש לו נתונים פיזיים טובים מאוד. בעיני הוא יהיה מוצלח יותר מרוברטו קולאוטי וטוב תעשה חיפה אם תחתים לעוד הרבה שנים. הוא חלוץ שכל הזמן ייתן לה תפוקה, כי הוא כל המשחק מחפש את השער והרצון שלו להבקיע גדול יותר משל כולם. בהתמודדות מול שלומי ארבייטמן, לדעתי דבאלישווילי טוב יותר. עד העונה הזו שלומי לא הראה כמעט כלום בחיפה ולכן אם תהיה סבלנות עם דבאלישוולי, חיפה תזכה בחלוץ גדול. העובדה שהוא לא הבקיע בליגת האלופות היא רק עניין של חוסר מזל. חשוב יותר בעיני לראות חלוץ שיוצר הזדמנויות לעצמו ולקבוצה זה נכס".

אבל לדבאלישוולי, כאמור, יש רבע כוס ריקה, יהיו כאלה שיגידו חצי. מול אריות אירופה הוא מתקשה לכבוש בניגוד לאותו יעקובו מתחילת הכתבה, הטכניקה האישית שלו עדיין לא מלוטשת ולא פעם הוא די מנותק משאר חבריו לקבוצה בגלל קשיי שפה ומחמיץ ממצבים בטוחים כמעט בכל משחק. בינתיים הוא טוב, עדיין לא מצוין. ניצן שירזי שייך לצד שסבור שמכבי חיפה לא צריכה להסתפק בכך. "הדבר הראשון שאני אוהב אצל דבאלישווילי, הוא שיש לו אופי של חלוץ אמיתי שמחפש כל הזמן את השער", אומר שירזי. "אך עם זאת, הוא לא איזה משהו שעדיין לא ראינו אצלנו בליגה. יש לו תנועה טובה והוא יוצר לעצמו מצבים רבים, אבל קשה לי להגיד שהוא משהו מיוחד. אי אפשר לקחת ממנו את העובדה שהוא גולר ולדעתי הוא יבקיע בין 15-20 שערים העונה, אבל שוב - לליגה שלנו הוא טוב, אבל אם מכבי חיפה תגיע לליגת האלופות שוב בעונה הבאה היא תצטרך חלוץ טוב שמגוון יותר במשחק שלו. אני אישית מעדיף את שלומי ארבייטמן מכיוון שהוא יותר מעורב במשחק של הקבוצה, כך גם היה רוברטו קולאוטי. דבאלישווילי חייב לעשות שדרוג בצד הזה של המשחק וביכולת הטכנית במרכז המגרש. הוא עדיין לא חלוץ שאפשר לזרוק עליו את הכדורים והוא יידע לשמור עליהם. אם הוא יביא את הרעב שלו לגולים לאלמנטים אחרים במשחק שלו, חיפה אולי תרוויח חלוץ גדול. בינתיים, הוא צעיר ויש לו עוד הרבה עבודה בפניו".

אלון מזרחי מסכים עם הקו של שירזי: "בסך הכל, דבאלישוולי הוא חלוץ לא רע בכלל וחלוץ ליגה טוב. קשה היום לבוא ולהעריך אם הוא זה שיפתור לחיפה את הבעיות במשחק ההתקפה בשנים הבאות. לזכותו ייאמר, שיש לו מיקום טוב ברחבה והוא יודע להגיע להרבה הזדמנויות במשחק, אבל יש לו בעיית ריכוז מול השער. אני חושב שהמקרה של שלומי ארבייטמן הוא די דומה - גם הוא, כמו דבאלישווילי, סבל מחוסר ריכוז והעונה אנחנו רואים משלומי הרבה יותר חד בסיומת מול השער. אם הוא רוצה להיות אחד החלוצים הטובים של חיפה, הוא חייב לשפר את האלמנט הזה. אם הוא יתרכז, אולי נראה פה באמת חלוץ מצוין שיחד עם שלומי ייתנו הרבה שנים של שקט בהתקפה של חיפה".

גם ברוך ממן רואה את החסרונות של דבאלישוולי, אבל סבור שמכבי חיפה צריכה לאמץ אותו לחיקה. "דבאלישווילי הוא חלוץ ליגה ישראלית מצוין, אבל לא יותר מכך", מסכם ממן. "נכון שיש לו תפוקה לא רעה, אבל הוא מחמיצן סידרתי. יש לאלישע לוי מזל, כי כל חלוץ אחר במקום ארבייטמן היה עושה לו בלגאנים בקבוצה כי הוא בכושר טוב יותר. אם היה לחיפה שילוב של ארבייטמן ודבאלישוולי, היה לה חלוץ אירופי מושלם. לטעמי, הטכניקה שלו לוקה בחסר והוא לא מספיק פיזי בשביל הרמות הגבוהות באירופה. יחד עם זאת, הוא חלוץ רחבה טיפוסי, יש לו נוכחות והוא כן גורם להגנות לעבוד קשה. לדעתי, הוא צריך לעבוד יותר קשה במגרש כמו קולאוטי בזמנו ולהציק יותר להגנות היריב. הוא גם חייב לשפר את הטכניקה שלו, אבל גם אם הוא יעשה זאת, האיטיות שלו תמנע ממנו הצלחה באירופה. אין לי ספק שחיפה צריכה להשאיר אותו לעוד הרבה מאוד שנים והוא יהיה חלוץ שיתרום לה הרבה מאוד בליגה, אבל אם מישהו רוצה לגזור עליו קופון באירופה, לא נראה שהוא יצליח".