קללת רוברטו קרלוס

בפעם הקודמת בה ביקרה ריאל מדריד בקאמפ נואו, חואנדה ראמוס ניצב בפני דילמה מקצועית. למאמן הטרי דאז, במשחקו הראשון עם הקבוצה בליגה, לא היו מגנים שמאליים בסגל. מרסלו וגבריאל היינצה נעדרו בגלל פציעות, ומיגל טורס, מגן ימני שהועמד כאלטרנטיבה של ברירת מחדל, רק התאושש מניתוח. מי שנבחר בסופו של דבר למשימה היה המגן הימני סרחיו ראמוס, שבעל כורחו הוזז מצד ימין לשמאל, בהפסד של ריאל 2:0.

כמעט שנה חלפה ושוב עמדת המגן השמאלי היא זו שתקועה למאמן הבלאנקוס, הפעם מנואל פלגריני, כמו קוץ בישבן. רק שבמקרה שלו לא מדובר בפציעות. מאז שב פלורנטינו פרז לכס נשיא המועדון, העמדה הראשונה עליה דובר כדרושה חיזוק הייתה זו בצד שמאל של ההגנה. אלא שפרז וחבר מרעיו הסתנוורו משחזור פרויקט הגלקטיקוס, וכך מעל 250 מיליון יורו הושקעו בכוכבים נוצצים המשחקים בתפקידים שונים. החסרון במגן שמאלי נשכח כלא היה.

כך מגיע פלגריני למשחק העונה הראשון שלו – מבחינת מבקריו בעיתונים הגדולים של מדריד, גם האחרון – עם חור גדול אותו הוא מנסה להסתיר בכל האמצעים העומדים לרשותו, וללא הצלחה יתרה. לא מרסלו, לא רויסטון דרנטה ולא אלברו ארבלואה הראו שהם מסוגלים לתת שקט בעמדה שעד לפני שלוש שנים הייתה נעולה בבריח על ידי רוברטו קרלוס. התפקיד אותו אייש המגן השמאלי הטוב בעולם, אי של יציבות במשך עשור, סובל כבר יותר משנתיים מתנודות מתמשכות המזיקות לכל הקבוצה וגורם לנדודי שינה למאמנים.

בינואר 2007, כשמרסלו הגיע לריאל מדריד, רבים ראו בו כיורש הטבעי של רוברטו קרלוס, שהעביר אז את חצי העונה האחרונה שלו במועדון. אצל ברנד שוסטר חווה המגן הברזילאי הצעיר תקופה טובה, אולם חואנדה ראמוס לא יכול היה להתעלם מהמחדלים ההגנתיים של מרסלו והעדיף על פניו את היינצה הארגנטינאי, חרף יכולתו הטכנית המוגבלת. אולי הכלאה בין השניים הייתה יוצרת עבור ריאל את המגן המוצלח אותו היא מחפשת, אך בהיעדר פתרונות קסם כל אחד מהם נחשב לחוליה החלשה בהרכב.

היינצה הספיק לעזוב הקיץ ובמקומו לא הובא אף שחקן. ארבלואה נרכש מליברפול כדי להתחרות עם סרחיו ראמוס על עמדת המגן הימני, והפך למגן שמאלי לעת מצוא החל מהרגע בו גם פלגריני הבין כי מרסלו הוא יותר קשר ממגן. הברזילאי, כמו רוברטו קרלוס, אוהב לתמוך בהתקפה ללא הרף, אולם הוא מתרשל במשימותיו הטקטיות ולוקה בהבנת המשחק, כפי שקרה בשער הניצחון של מילאן בסנטיאגו ברנבאו במסגרת ליגת האלופות (2:3). מרסלו נע לכיוון מרכז הרחבה מבלי להביט לצדדים, השאיר את פאטו חופשי ומאושר מול איקר קסיאס ונתפס למעשה כשהוא שומר על חברו ראול אלביול במקום על בן ארצו במדי הרוסונרי. כל הצעקות שספג מפאביו קנבארו בעונה שעברה כנראה לא שינו מאומה.

מאותה תסמונת סובל גם דרנטה. ההולנדי הוא קיצוני שמאלי בנפשו. כל התעסקות בעבודות הגנה אפורות עושה לו רע, והוא לא מתבייש להראות זאת בהפגנתיות על המגרש. אמנם העונה, כשהוא משולב בעיקר בתפקידי הקישור, דרנטה משדר יותר אכפתיות, אך גם הוא הגיע כתקווה גדולה לפתרון העמדה הבעייתית והתגלה כמסננת. שחקניה החביבים של אלקורקון ודאי יכולים להעיד על כך. לא כל שחקן שמאלי יכול להפוך גם למגן, על אחת כמה וכמה כשמדובר במועדון לחוץ כמו ריאל מדריד ובכניסה לנעלים הגדולות של אחד המגנים הטובים בהיסטוריה.

הרגע המכונן של עמדת המגן השמאלי, לפחות עד עתה, התרחש בהפסד היחיד של ריאל מדריד העונה בליגה, 2:1 בסביליה. חסוס נבאס, קשרה הימני של הקבוצה מאנדלוסיה, עשה כרצונו באגף והתעלל במרסלו האומלל שיתקשה למחוק את המשחק הזה מהרזומה. שיקול דעת מוטעה ביציאה חפוזה לעזרת ההתקפה, תגובות איטיות וחסרון בהבנת המשחק היו מנת חלקו של מרסלו באצטדיון רמון סאנצ'ז פיחואן. לעומת זאת, התגובות הנזעמות באשר ליכולתו היו מהירות הרבה יותר.

מי שיצא להגנתו של מרסלו, היה דווקא רוברטו קרלוס, שהודיע על עזיבתו את ריאל ב-2007 לאחר שחווה סיטואציה דומה ונחתך בתקשורת בעקבות הטעות שהובילה לשער של רוי מקאיי תוך 10 שניות, בהפסד לבאיירן מינכן במסגרת שמינית גמר ליגת האלופות. "מרסלו שחקן נהדר, אבל הוא חייב להמשיך ולעבוד קשה כדי להשתפר", אמר בראיון לאתר הרשמי של ריאל מדריד. "הוא שיחק מול קיצוני כמו חסוס נבאס שקשה מאוד לשמור עליו, וכרגע הוא צריך לדעת לתת לביקורת לחלוף. אין מה לעשות, ככה זה היה בכל השנים בריאל מדריד. דבר לא השתנה".

מרסלו, שבדרך כלל מעדיף לא לקרוא עיתונים וגם לא לצאת בהצהרות, זכר לעימותים שלו בעונה שעברה עם התקשורת והאוהדים (אף ליוו את כניסתו בניצחון מול אוסאסונה בינואר בשריקות בוז), לא שמע לעצת עמיתו הוותיק. "היה לי משחק רע ואיבדתי ריכוז, אבל צריך להבין שסרחיו ראמוס ואני נאלצנו להתמודד באגפים עם שני שחקנים יריבים בכל התקפה", הפתיע המגן בביקורת מרומזת כלפי מאמנו, שמאז הפסיק לו את הקביעות בעמדה והחל לשלב אותו כקשר שמאלי.

בעיתוי מושלם, ממש שלושה ימים לאחר איבוד המאזן המושלם בסביליה והיכולת המזעזעת של מרסלו, שיחרר רוברטו קרלוס הצהרה מפתיע בראיון ל'אס'. "אני מוכן לשחק בריאל מדריד מחודש דצמבר, למשך חצי שנה ומבלי לקבל תשלום", הודיע המגן בן ה-36, שהחליט לעזוב את פנרבחצ'ה. "ההישג הכי גדול בקריירה שלי זה שהאוהדים זוכרים אותי בחיבה. ריאל זה הבית שלי ומי יודע, אולי ירצו אותי לעוד עונה". גוטי הבטיח לקבל את חברו לשעבר בזרועות פתוחות, וגם אוהדי הבלאנקוס לא איחרו להגיב לידיעה שעשויה להחזיר לחיק המועדון את יקירם. "רוברטו קרלוס על כסא גלגלים טוב יותר ממרסלו ודרנטה", אמרו ביציעי הברנבאו.

אין ספק בנוגע להבנתם של אוהדי ריאל מדריד את המשחק. קהל שמוחא כפיים להצגת ענק של שחקן ברצלונה (יותר מפעם אחת), כנראה יודע דבר או שניים על כדורגל. רבים נוטים לזכור את רוברטו קרלוס רק בזכות הבעיטות החופשיות האדירות והתמיכה הבלתי פוסקת בהתקפה, אך לברזילאי הדינמי הייתה גם הבנה טקטית. הוא היה ממושמע, יציב מבחינה הגנתית ובעיקר נחוש ונאמן. עמדת המגן השמאלי הייתה עוגן במשך 10 מ-11 שנותיו בקבוצה, בהן שיחק יותר מ-30 משחקי ליגה בכל עונה. את זה האוהדים לא יכולים לשכוח.

למרות הקסם שבהחזרת רוברטו קרלוס, ריאל מדריד ככל הנראה תצרף מגן אחר במהלך פגרת החורף. גם הברזילאי הבין שהסיכוי לאיחוד קלוש, והמליץ להנהלת ריאל להחתים את חואן ורגאס, המגן הפרואני של פיורנטינה, שהצטרף לרשימת קנדידטים ארוכה המתחילה בגאל קלישי מארסנל ומסתיימת בפיליפה מדפורטיבו לה קורוניה. נכון, מועמדים לא חסרו גם בקיץ, אך קשה להאמין שמאמן מחושב ומוקפד כמו פלגריני יחזור על הטעות פעם נוספת.

אחרי התבוסה הטראומטית לאלקורקון, 74% מהנשאלים בסקר של עיתון 'אס', טענו כי פלגריני צריך להישלח הביתה באופן מיידי. השאר סברו כי האשמה היא קודם כל בשחקנים. בסקרים נוספים וממוקדים יותר, העמדה הראשונה שהועלתה כבעייתית מכולן הייתה שוב זו של המגן השמאלי. הפסד לברצלונה באל קלאסיקו יחזיר את העיסוק האובססיבי לגבי החור באגף, בפעם המי יודע כמה בשנתיים האחרונות. עד למציאת הפתרון.