העירו את החיה, לא בטוח שבזמן

גם אחרי הניצחון 0:1 על ראסינג סנטאנדר והעלייה למקום הראשון, מעמדו של מנואל פלגריני נותר רעוע כשהיה, שישה ימים לפני האל קלאסיקו. אם וכאשר יפוטר, יוכל המאמן הצ'יליאני לנופף אל מול מבקריו במאזן מרשים של 28 נקודות מ-33 אפשריות – הטוב ביותר של ריאל מדריד ב-17 השנים האחרונות – אם כי גם הוא יודע שבמדריד תמיד רוצים יותר. על אחת כמה וכמה כשהשוואה היא לא לקבוצות קודמות של המועדון אלא לזו הנפלאה של ברצלונה אשתקד - קבוצה ששילבה כדורגל מעולם אחר עם זכייה בתארים. "ריאל היא קורבן ההצלחה של ברצלונה", היטיב להגדיר זאת צ'אבי. הניצחון הביתי הדחוק על סנטאנדר החלשה שיקף יותר מכל את המצב האבסורדי של הבלאנקוס בחלקה הראשון של העונה. המטרות מושגות, אולי אף מעל למשוער מבחינת צבירת נקודות, אבל הכדורגל חסר השראה.

בדקה ה-20, בעיצומה של התקפה מקומית ודקה לפני השער המנצח של גונזאלו היגואין, בחר הבמאי הספרדי להתמקד בכוכב הפצוע כריסטיאנו רונאלדו, שישב ביציע הכבוד בסנטיאגו ברנבאו ונראה מסמס במרץ במכשיר הסלולרי שלו מבלי להרים מבט לעבר המתרחש על כר הדשא. עד כדי כך הכדורגל שמציגה ריאל מדריד הוא אפור ומשעמם. לכאורה, ריאל מדריד תגיע לקרב הגדול מהמקום הראשון ועם רוח גבית מחזרתו של רונאלדו, אך מדובר במקסם שווא. גם פלגריני היה מעדיף לבוא מעמדת האנדרדוג המובהק, לרדוף אחר בארסה ולנסות להפתיע את הענק הרדום. חילופי המקומות בפסגה עלולים להתגלות כמה שהעיר את הקטלאנים משנתם.

אפשר להגיד שברצלונה נמצאת בעמדה אותה לא הכירה מאז הוענק שרביט האימון לפפ גווארדיולה. הקבוצה מתקשה להבקיע לאחרונה, הכרטיס לשלב הבא בליגת האלופות נמצא בסכנה, הפציעות החוזרות ונשנות מדללות את הסגל הקצר גם כך, שפעת החזירים החליטה לתקוף לפתע ותיירי הנרי חזר מפגרת הנבחרות עם שק צרות מוסריות על גבו. רק פציעה של ליאונל מסי הייתה חסרה, וגם היא הגיעה באדיבות רגלו המושטת של פרננדו אמורבייטה מאתלטיק בילבאו ב-1:1 בשבת, אם כי הארגנטינאי לא יוותר בקלות על האל קלאסיקו. בעיקר נוכח המצב הרגיש.

בכלל, השבוע הקרוב הוא שבוע שאף שחקן בברצלונה לא רוצה להחמיץ. משחקי הבית מול אינטר וריאל מדריד יהיו בעלי השפעה על העונה כולה, באירופה ובליגה. עד כה ברצלונה עשתה רושם כאילו היא מעבירה את הזמן לקראת הרגעים המשמעותיים הצפויים בהמשך, אבל משהו התמסמס בדרך, במעידות דוגמת המפגשים עם רובין קאזאן. פתאום המכונה המשומנת הראתה צד פגיע גם מבלי לחוות מפלה מבזה נוסח אלקורקון, כפי שקרה ליריבה השנואה. "אנחנו לא במשבר", הקפידו להדגיש הקטלאנים אחרי התוצאות המאכזבות מול האלופה הרוסית, אך אולי דווקא היעדר המשבר הוא שהזיק לברצלונה. אלופת אירופה נזקקה לטריגר שידליק אותה מחדש וקיבלה אותו רק עכשיו, לאחר שאיבדה את הפסגה ורגע לפני המשחק מול ריאל. נותר להם רק לקוות שזה לא קרה מאוחר מדי.

מדי שנה עוזבים את ברזיל מאות כדורגלנים צעירים ובאים בשערי אירופה. רבים בארץ הסמבה לא אוהבים את התופעה וטוענים כי הילדים יוצאים בשלב מוקדם מדי, עוד בטרם עשו לעצמם שם בכדורגל המקומי. אחוז גדול מאותם שחקנים באמת לא מצליח לעלות על דרך המלך באירופה וחוזר הביתה לברזיל, על מנת לבנות את עצמו מחדש. נילמאר הוא דוגמא נהדרת לכך. החלוץ הצטרף בגיל 20 לליון הצרפתית אחרי עונה אחת טובה בליגה הברזילאית, אך איכזב בגדול ונאלץ לחזור לאינטרנסיונאל כדי לשקם את מעמדו. העונה נילמאר שב לקדנציה שנייה באירופה - בשל ומנוסה יותר, כשחקן לגיטימי בנבחרת ברזיל - ואחרי תקופת התאקלמות קלה מוכיח כי ויאריאל ביצעה בחירה נבונה כשפתחה עבורו את הארנק.