לא עונה על הציפיות

גם ז'סטין הנין בעצמה לא חלמה שהגעגועים אליה יהיו כל כך חזקים. לא הגעגועים של המעריצים, כי אם אלו של ראשי הסבב המקצועני לנשים ומארגני הטורנירים. ה-WTA, אותו סבב מקצועני, עבר את אחת השנים היותר אפורות שלו. בשתי מילים - עונה משעממת. במשפט אחד - אם האבא ריצ'רד וויליאמס לא צופה בדרבי בין שתי בנותיו בגמר טורניר גדול, למה שאנחנו נצפה בזה? קחו נתון פשוט - מתוך 10 המדורגות הבכירות בעולם, רק שלוש הן טניסאיות שמחזיקות בתואר גרנד סלאם (האחיות וויליאמס וסבטלנה קוזנצובה).

אבל לפחות יש אור בקצה המנהרה, והאור הזה מגיע מבלגיה. ז'סטין הנין, שמוגדרת על ידי רבים כטניסאית הטובה ביותר בדור הנוכחי, חוזרת בתחילת 2010 מפרישה של שנה וחצי, ועומדת לקרוא תיגר על השליטה של הוויליאמסיות. עד שזה יקרה, נותר לנו לסכם שנה שרבים יעדיפו לשכוח.

סרינה וויליאמס הייתה כמובן השחקנית הבולטת השנה בסבב. היא קטפה תארים באוסטרליה ו-ווימבלדון, העלתה את מאזן תארי הגרנד סלאם שלה ל-11, וחזרה למקום הראשון בעולם בפעם השישית בקריירה אחרי הזכייה בטורניר המסכם של השנה בדוחא.

מצד שני, הוציאו לסרינה את הנשמה עד שהיא חזרה למקום הראשון בעולם, ולטניסאית האמריקאית היו הרבה טענות כלפי הסבב על שיטת הדירוג שלו, שאיפשרה לטניסאיות ללא תארי גרנד סלאם לעמוד בראשו. בשלב מסויים היא אפילו התבדחה על חשבון הסבב ודינארה סאפינה כשאמרה: "אני לא מרגישה כמו מספר 1 אלא כמו מספר 2. אני לא זכיתי ברומא ומדריד כמו סאפינה, אני רק זכיתי בשלושה טורנירי גרנד סלאם ברצף". אבל וויליאמס גם הייתה רצינית כשאמרה: "אין לי מוטיבציה לעלות למקום הראשון בעולם, יש לי מוטיבציה לזכות בטורנירי גרנד סלאם".

ואפרופו טורנירי גרנד סלאם, נראה שהמוטיבציה של וויליאמס לא יכולה להתקרב לזו של פדרר, שרדף אחרי שיא הזכיות של פיט סמפראס במירוץ מטורף. סרינה ווילאימס זכתה אמנם ב-11 תארים, אבל זה רק חצי מ-22 התארים של שטפי גראף, הטניסאית הטובה ביותר בעידן המודרני. המשמעות היא שגם עבורנו הצופים, לא קיים כרגע עניין מיוחד בכמות תארי הגרנד סלאם שלה, וכשאין שום טניסאית אחרת שמתקרבת למספרים של הגדולות בהיסטוריה, וגם הרמה יורדת, אחוזי הרייטינג צונחים.

לפני שנתיים זו הייתה מרטינה הינגיס, והשנה הקאמבק הכל כך מדובר היה זה של קים קלייסטרס. עם בעל וילדה קטנה ביציע, וצוות של עשרה אנשי מקצוע, חזרה הטניסאית הבלגית לסבב ורשמה ככל הנראה את הקאמבק המוצלח והמפתיע בכל הזמנים.

היא הגיעה לעונת הקיץ בצפון אמריקה כשהיא מחוץ לדירוג, ופתחה את הקאמבק עם שלושה ניצחונות בסינסנטי ושניים בטורונטו. ואז הגיעה אליפות ארצות הברית הפתוחה, שם היא הצילה את עונת טניס הנשים עם זכייה ענקית, תואר הגרנד סלאם השני שלה בסך הכל. שני משחקיה האחרונים בטורניר נגד האחיות וויליאמס היו הטובים והמרגשים ביותר השנה. לאחר מכן היא הפסידה בסיבוב השני של טורניר לוקסמבורג ונעלמה כלעומת שבאה.

וזה לא שקלייסטרס הייתה כזו טניסאית גדולה, אבל היא ללא ספק אחת מספורטאיות הנשמה הגדולות של טניס הנשים. כל זה רק ממחיש את העובדה שכל כך הרבה שחקניות שהתרגלנו אליהן בעבר חסרות כיום בסבב, וזה רק מסביר מה גרם לסרינה וויליאמס להשתעמם כל כך.

דינארה סאפינה, קרולינה ווז'ניאקי, ויקטוריה אזרנקה, אגניישקה ראדוונסקה ועוד כל כך הרבה - מכולן ציפו לגדולות. להתברג בעשירייה הראשונה, ואפילו במקום הראשון בעולם זה יפה ורווחי, אבל יחסי הציבור של הטניס הנשי משתוקקים למגה-סטאריות, ויש מחסור עצום בכאלו.

כשמסתכלים על הדור הצעיר יותר אפשר לסמן כרגע רק שם אחד עם המון פוטנציאל, ומדובר במלאני אודן האמריקאית. עוד לפני שחגגה יום הולדת 18, הילדה הזאת הגיעה לשמינית הגמר בווימבלדון, והדהימה עם רבע הגמר באליפות ארה"ב הפתוחה. אז נכון שרוב הטניסאיות הגדולות זכו בתארי גרנד סלאם בגיל הזה, ושסגנון המשחק שלה הוא לא הכי יפה לעין - אבל במציאות של היום הסבב חייב כוכבת חדשה, ורצוי שזו תהיה מישהי עם אופי חזק כמו שגילתה לאחרונה אודן.

הטניסאית המשתפרת השניה של השנה הייתה ינינה וויקמאייר הבלגית, שהגיעה עד לחצי גמר אליפות ארצות הברית הפתוחה וסיימה את העונה במקום ה-16 בעולם (אחרי שהתחילה אותה במקום ה-69). אבל העונה של וויקמאייר הסתיימה בטעם רע, כשהתאחדות הטניס הבלגית הענישה אותה בהשעיה לשנה אחרי שלא התייצבה לבדיקת סמים. הנושא שלה נמצא בשלב הערעור.

כבר בספטמבר האחרון השתחררה בבלגיה ההצהרה שכולם כל כך רצו לשמוע - ז'סטין הנין חוזרת. אחרי שהעבירה 15 חודשים וכיכבה בשתי תכניות ריאליטי בבלגיה, הנין הבינה מה הוא יעודה האמיתי בחיים, וכבר בחודש ינואר תוכלו לראות אותה בטורנירי ההכנה לאליפות אוסטרליה הפתוחה, אליה היא קיבלה כרטיס חופשי.

בהצהרת הקאמבק המרגשת שלה כתבה הנין: "אני לא מגדירה את זה כקאמבק, אלא כחיים חדשים שנפתחו עבורי. המנוחה שלי גרמה לי להבין שיש עדיין הרבה דברים שאני רוצה להשיג". ואכן יש לה מה להשיג - הנין צברה עד היום "רק" שבעה תארי גרנד סלאם. אז אולי אף אחת לא תגיע למה שעשתה שטפי גראף בעידן הטניסאיות הנוכחי, אבל נראה שסוף סוף מישהי תהפוך את כמות התארים של סרינה וויליאמס למעניינת, ואולי את עונת 2010 לכזו שתצדיק את סכומי העתק המושקעים בטניס הנשים.