יש קץ לתמימים

לפני כשנה וחצי פתחה ההתאחדות האנגלית פרויקט מיוחד בלונדון, תחת פיקוחה של ווסטהאם, שבמסגרתו היא הכשירה 12 מאמני כדורגל צעירים. באחד מהימים הגיע ג'אנפרנקו זולה לשעתיים של התרשמות והרצאה בפני התלמידים. "השחקנים הם המראה של המאמן", הוא אמר להם, "אם תגיעו לאימון עצבניים, הם יהיו עצבניים, אם תסתובבו שמוטי כתפיים, הם יסתובבו שמוטי כתפיים. תחייכו, תהיו שמחים, תיהנו וכך גם הם יהיו".

זמן ארוך עבר מאז ו-ווסטהאם של המאמן האיטלקי עדיין משחקת כדורגל שמח, אולם לא כזה שתואם את מיקומה בטבלה – אי שם מתחת לקו האדום, עם 10 נקודות בלבד מ-12 משחקים. צרות כלכליות ומזל רע בכמויות מסחריות היו מנת חלקו של המועדון המפואר ממזרח לונדון בשנתיים האחרונות, אבל במובן מסוים גם אותו כדורגל חיובי עמד לה לרועץ בשבועות האחרונים.

לקראת סוף אוקטובר, כשהקבוצה כבר הייתה נואשת לנקודות והתייצבה מתחת לקו האדום, התראיין זולה ואמר: "ארסן ונגר הוא מנג'ר שאני מעריץ. אני אוהב את הכדורגל שארסנל משחקת ואנחנו רוצים להגיע למצב בו נשחק כדורגל דומה. הם עובדים עם שחקנים צעירים ומשפרים אותם וזה גם הפרויקט שלנו".

אולי חלק מהבעיה העדכנית והמקצועית של ווסטהאם טמונה בכדורגל ההתקפי וההרפתקני שזולה רוצה לשחק, הגם שהקבוצה שלו נמצאת דווקא בחלק התחתון של הטבלה ומחויבת להילחם על כל נקודה. ומלחמה היא בהחלט מילת מפתח כאן מכיוון שבאנגליה מציינים הפרשנים שווסטהאם אכן משחקת כדורגל יפה לפרקים נרחבים, אבל שוכחת לנשוך שפתיים ולחלץ נקודות בדם ואש ותמרות עשן.

בשעות הבוקר המוקדמות של ה-22 באוגוסט נדקר שחקן ווסטהאם, קאלום דבנפורט, בביתו. הבלם איבד כ-50 אחוזים מהדם בגופו ובשלב מסוים שקלו הרופאים לקטוע את רגלו. יממה לאחר מכן החלו כלי תקשורת בממלכה לדווח שחלוץ הקבוצה, דין אשטון, עשוי להודיע על פרישה בגלל פציעה כרונית ממנה הוא מתקשה להתאושש וזאת לאחר שמומחה הולנדי הזהיר אותו שאם יחזור לשחק כדורגל הוא יסתכן בהגעה לכסא גלגלים.

מקרים דומים בישראל בוודאי היו מביאים לכותרות אודות החלפות מזוזות במועדון והשתטחות על קברי צדיקים, אבל מבחינתה של ווסטהאם היה זה רק עוד פסיק בבעיות בלתי נגמרות מחוץ למגרש, שהקרינו לתוכו. עוד הרבה לפני כן נפגע הבעלים האיסלנדי ביורגולפור גודמונדסון קשות מהמשבר הכלכלי שפקד את העולם, המועדון עבר לחברת השקעות שבעצמה לא רוותה נחת כלכלית והתוצאה הייתה כמעט קיפאון בשוק ההעברות. אם בשני חלונות ההעברות שקדמו לחורף 2009 הוציאה ווסטהאם כ-48 מיליון ליש"ט על רכש, הרי שעכשיו היא עברה בעיקר לתחום המכירות.

בקיץ האחרון הצליחה הקבוצה להנחית מספר שחקנים בהשאלות או בעסקאות חליפין וכשהצוות המקצועי חשק באלסנדרו דיאמנטי האיטלקי, הספונסרית החדשה SBOBET עשתה צעד בלתי שגרתי והזריקה למועדון כספים לטובת רכש. אלא שדווקא בהנחתת שחקן כדיאמנטי, משכו ג'אנפרנקו זולה והמנהל המקצועי ג'אנלוקה נאני ביקורות. עם שחקנים כלואיס חימנז, ואלון בהראמי, צעירים מרתקים עליהם יורחב בהמשך וכעת גם דיאמנטי, הפוטנציאל ההתקפי של ווסטהאם לא הועמד בספק, אולם סביב הנשכנות בקישור האחורי והיציבות בחוליית ההגנה החלו להתרוצץ סימני שאלה.

אוהדים רבים של ווסטהאם, כפי שזה משתקף היטב בפורומים שלהם ובבלוגים שהם כותבים, תמימי דעים לגבי הכדורגל הטוב והיפה שמשחקת הקבוצה, כזה ששווה הרבה יותר ממקום מתחת לקו האדום, אבל הדעות גם לא חלוקות לגבי הנאיביות הזועקת לשמיים והקשיחות המתבקשת ושכרגע ניתן לומר שאיננה קיימת. בקיץ האחרון איבדו הפטישים את המגן הימני לוקאס ניל שסיים חוזה ולא הגיע לעמק השווה לגבי המשך דרכו באפטון פארק ואת ג'יימס קולינס, שנמכר לאסטון וילה ביום האחרון של חלון ההעברות. ווסטהאם אמנם הציגה פעמים רבות את הכדורגל ההתקפי שזולה כל כך אוהב, אבל כעת הייתה חסרה כוח ונחישות והפכה לאחת מהקבוצות הנאיביות בפרמיירליג.

בתחילת אוקטובר האחרון הבין ג'אנפרנקו זולה שהקבוצה זקוקה לשינוי מהותי בדרך המחשבה ואמר: "אני מתכוון לדרוש יותר מהשחקנים. אני הולך לשבת להם על הראש עד שהדברים ייעשו כמו שצריך". אלא שבפועל הקבוצה של האיטלקי הסימפטי המשיכה לשים דגש על כדורגל טוב ויפה לעין ובתוך כך הוסיפה לאבד נקודות. יומיים אחרי אותם דברים שאמר המאמן איבדו הפטישים יתרון 0:1 מול 10 שחקנים של פולהאם ולמזלם הצליחו להשוות בדקה ה-90 כדי לסיים את המשחק ב-2:2 ביתי ומאוד מאכזב בתצוגת נאיביות מדאיגה.

מי שכבש את אותו שער שוויון דרמטי נגד הקוטג'רס היה ג'וניור סטניסלס הצעיר ועכשיו בווסטהאם מקווים שלאור הקשיים ברכש, מי שישאירו את הקבוצה בליגה ויצעידו אותה בשנים הקרובות יהיו כשרונות גדולים כג'יימס טומקינס, פרדי סירס (המושאל לקריסטל פאלאס), זבון היינס, ג'ק קוליסון וסטניסלס עצמו. אבל למרות עוד דור מסקרן שגדל באפטון פארק, יש מי שמטיל ספק ביכולת של צעירי הדור הנוכחי לעשות זאת, הארי רדנאפ למשל, שאמר לא מזמן ש"שאלו אותי אם הצעירים של ווסטהאם יכולים ללכת בדרכם של למפארד, קול, קאריק, ג'ונסון, פרדיננד ודפו ועניתי ש'אין שום סיכוי'".

בשעה שמארק נובל מתופקד לעתים בצד ימין ובכל מקרה מתקשה להנהיג העונה את הקבוצה ובזמן שמתיו אפסון וקרלטון קול מקושרים עם מעברים לקבוצות אחרות כבר בינואר מכיוון שלווסטהאם לא תהיה ברירה אלא למכור אותם אם יגיעו הצעות הולמות, ייתכן שמה שנשאר לפטישים זה לבנות על הילדים ולקוות שהם יצליחו כבר עכשיו להותיר חותם ולהוליך את הקבוצה הרחק ממאבקי ההישארות בליגה.

זולה מאמין בהם ("יש לנו שחקנים עם פוטנציאל להפוך לטובים כמו אלו מאותו דור"), אבל בפעם הקודמת שהקבוצה ירדה ליגה (2002/3) עדיין שיחקו בה מייקל קאריק, ג'ו קול, ג'רמיין דפו וגלן ג'ונסון וגם אז זו הייתה קבוצה סופר כשרונית וסופר נאיבית. כדי שזה לא יקרה שוב, האיטלקי יצטרך לעזור לזאטוטים, גם אם זה אומר שלפעמים הקבוצה שלו תשים את הגליץ' והרוע לפני המהלך הקבוצתי והכדורגל היפה.

"אנחנו משחקים כדורגל טוב ואנחנו נחושים להמשיך לשחק כך. אנחנו באים לכל משחק במטרה לנצח כי אני לא מאמין בלשחק כדי להוציא נקודה", אמר זולה באמצע השנה שעברה. אלא שאז ווסטהאם התמקמה במרכז הטבלה והיום חייבים להבין שם שהקבוצה לא יכולה להרשות לעצמה רק להיות אחת מההצגות הטובות בעיר, היא חייבת לנשוך ולצבוט. אסור שנאיביות ורכות יורידו ליגה את אחת מהקבוצות המעניינות והחשובות בפרמיירליג.