קחו ממנו את הדגל

שבוע המשחקים האחרון היה היפוכו של זה הקודם, ובהחלט אפשר לומר שהוא עמד בציפיות המוקדמות מבחינתי. גם הפטריוטס חזרו וניצחו (למרות שהיינו צריכים לסבול את הגארפילד של מיאמי ועוד לראות את רוני בראון זורק לט"ד מולנו) וגם בפאב "הברון" בראשון לציון, שבו ראיתי את המשחקים המוקדמים, החליטו לשדר דרך האינטרנט דווקא את המשחק בין אינדי ליוסטון (במקום הבלואאוט של אריזונה מול שיקגו), שאולי לא התעלה לרמה גבוהה אבל סיפק מתח למכביר.

אבל ברור שאין טוב בלי רע, ולמרות המשחק המצוין, יצאתי ממנו עצבני (שוב, יש לומר) על החוק הכי מטופש שקיים היום בפוטבול, הלא הוא חוק הטאצ'בק, כאשר כדור מפומבל לתוך האנדזון, חוק שאולי עלה ליוסטון במשחק. טוב, תרשו לי לתקן את עצמי – הוא לא עלה ליוסטון במשחק כי יוסטון היא הקבוצה הכי לוזרית שקיימת היום בליגה, קבוצה עם המון כישרון (ידעתם שמאט שאוב הוא הק"ב שמסר להכי הרבה יארדים השנה, וזה כולל את בריידי, פייטון ובריס?), שתמיד מצליחה להיחנק במשחקים החשובים. בשנה שעברה נציגנו בתפוצות, סייג' רוזנפלס, הרס ליוסטון משחק שבו היא היתה בעמדת ניצחון ברורה, וגם השבוע לא היה לי ספק שהקיקר של הטקסאנס יחטיא את הבעיטה בסיום (תשאלו את אלו שעמדו לידי בפאב), וגם אם לא – שהטקסאנס יימצאו דרך להפסיד את המשחק בהארכה. מספיק להסתכל על המאזן שלהם מול הקולטס – 13 הפסדים ב-14 משחקים – כדי להבין שאולי באוף סיזן הבא כדאי להם להשקיע בחוט שדרה במקום בשחקן זה או אחר.

אבל לא על יוסטון באנו לדבר פה, אלא על חוק הטאצ'בק האידיוטי, שאומר שאם קבוצה פמבלה את הכדור על קו היארד ליין של הקבוצה השניה, הכדור יישאר שלה בנקודת הפמבול, אבל אם במקרה הוא זז יארד אחד פנימה לתוך האנדזון, כמו שקרה לריאן מוטס השבוע מול אינדי בדרייב הקריטי של המשחק, לא רק שהקבוצה התוקפת לא מקבלת את הכדור בחזרה, אלא שהקבוצה המגנה מקבלת אותו על קו 20 היארד שלה. באמת, איפה ההגיון פה? תחזירו אותם לקו ה-20, תחזירו אותם לאנדזון שלהם, תנו את הכדור לקבוצה השניה איפה שהכדור פומבל, אבל גם לקחת להם את הכדור וגם לתת לקבוצה השניה את הכדור בעמדה טובה? לטעמי, מדובר בחוק עם הסווינג הכי גדול בין הצלחה לכישלון, ואם הייתי קומישינר, הוא היה אחד הדברים הראשונים שהייתי משנה בספר החוקים.

טוב, זה הופך למגמה שחוזרת על עצמה, לא עובר שבוע שבו הפיליז לא מעצבנים אותי, אז אין ברירה אלא לייסד פינה קבועה – איך האיגלס עיצבנו אותי השבוע. והפעם, אנדי ריד (אלא מה) שלא רק שהוא שמן (ואני מודה לכל מי שתרם מידיעותיו לדיון המחכים על איכויות האימון של מאמנים שמנים בשבוע שעבר. מעולם לא חשבתי שתרומתי לידע האנושי תהיה כה כבירה) ולא רק שהוא ממשיך לנהל משחק ברמות מחפירות, אז הגיע הזמן לעשות מעשה בנושא הצ'אלנג'ים והאדון ריד. כבר הבעתי את דעתי עשרות פעמים בעבר על האינסטנט ריפליי שהופך את המשחק לבלתי ניתן לצפיה לפעמים, אבל גם אם אתה מאמין גדול באינסטנט ריפליי ובהכרחיות שלו, קשה לי להאמין שלא תסכים איתי שמישהו חייב לקחת את הדגל האדום מהידיים של אנדי ריד, ויפה שעה אחת קודם.

היחסים של אנדי ריד ודגל הצ'אלנג' מזכירים לי במידה רבה את היחס של הילד שלי והצעצועים שלו – בכל פעם שמשהו מעצבן אותו, הוא זורק אותו לרצפה בעצבים ושובר את הכלים. ככה גם אנדי ריד – הוא לא זורק את הדגל האדום מכיוון שהוא מאמין שהוא יוכל לשנות את החלטת השופטים, אלא משום שמעצבן אותו שהקבוצה שלו לא הצליחה להגיע לאן שהיא היתה אמורה (השבוע הוא זרק את הדגל פעמיים בניסיון לערער על המיקום של הכדור). ועל כן, לא נותרה ברירה – קבוצת הפייסבוק שקוראת לקחת את הדגל האדום מאנדי ריד פתוחה בזאת לכולם, אתם מוזמנים להצטרף.

למרות האופטימיות שבה פתחנו את הטור, בכל זאת היו עוד כמה דברים שעיצבנו אותי השבוע:

- רוזנטל דיבר השבוע על דעיכתם של הרצים המובילים מלפני שלוש שנים, אבל בניגוד לשאר הרצים ברשימה, לדניאן טומלינסון לא רק שלא פרש, אלא הוא עדיין הרץ הבכיר של הקבוצה שלו. מה זה בכיר? במשחק האחרון של הצ'ארג'רס, הוא קיבל את כל הנשיאות של הקבוצה שלו למעט אחת למרות ממוצע "מדהים" של 3.2 יארד לנשיאה העונה. דארן ספרולס, לעומת זאת – השחקן שסן דייגו שמה עליו תג הפרנצ'ייז בחורף האחרון (מה שאומר שהוא מקבל שכר של טופ 5 בליגה) – קיבל בארבעת המשחקים האחרונים 12 נשיאות בדיוק ורק אחת במשחק האחרון. ואחרי זה אנשים לא מבינים למה אני חושב שנורב טרנר הוא דרעק של מאמן.

- מה בדיוק הקטע של שחקנים עם שני שמות משפחה? קודם היה מוריס ג'ונס-דרו, אבל הצלחתי לסלוח לו כי הוא כזה אחלה שחקן וגם הביא לי אליפות פנטזי, אחריו הצטרף צ'אד אוצ'ו-סינקו שגם לו סלחנו כי הוא כזה גבר גבר (והקטע במחזור האחרון שבו הוא כביכול ניסה לשחד את השופט עם שטר של דולר היה פשוט קורע) ועכשיו גיליתי גם את מייק סימס-ווקר – אף הוא מג'קסונוויל ואת בנג'ארוויס גרין-אליס וטולי בנטה-קיין מהפטריוטס. רק חסר עכשיו שיעלה למגרש גם טום בריידי-בונדשיין.

- ואם כבר דיברנו על שני שמות - כמה נרקסיסט צריך להיות כדי לקרוא לבן שלך באותו שם שלך? פלא שאחר כך יוצא כזה טד גין ג'וניור?

- בדרך כלל אני שונא את השטות של משחקי פוטבול בימי חמישי – זאת מסחטת כסף פר אקסלנס שנראה כאילו הגיעה מבית מדרשם של אבי לוזון וגברי לוי – אבל הפעם מגיעה להם מילה טובה. בכל זאת, חסכו לנו לראות את הזוועתון של הברס מול הניינרס השבוע.

גם השבוע אני לא מתייאש מלנסות לנחש את ההפתעה התורנית למרות מאזן מחפיר של אפס משתיים (אבל תודו – הייתי הרבה יותר קרוב עם יוסטון ממה שחשבתם), והפעם כדור הבדולח שלי אומר שכדאי לכם לשים את הכסף שלכם על לא פחות מוושינגטון שהולכת לנצח את דנבר. חוץ מזה, תעשו חיים בשבוע הכי טוב בשנה – זה שבו הפטריוטס מגיעים לאינדיאנפוליס, כמובן.