קולנוע חן

בקיץ שעבר עם פתיחת תקופת לותר מתיאוס במכבי נתניה הבינו במועדון כי חן עזרא חייב לצאת לעונת התחשלות בקבוצה אחרת. "הוא בין השחקנים הכי כישרוניים פה", סיפר אז מתיאוס למקורביו, "אבל הוא עדיין לא בוגר מספיק כדי לשחק בקבוצה עם שאיפות לאליפות". סלובודן דראפיץ', שבדיוק קיבל אז את הפועל כפר סבא והכיר את עזרא מתקופתו במחלקות הנוער, קפץ על המציאה אבל המשא ומתן בין המועדונים נתקל בקשיים – מי יממן את השכרת הרכב והדירה של הקשר. בכפר סבא המתקצצת לא הסכימו להוציא מעבר לנדרש והעדיפו לוותר על השחקן, אז התקשר קובי בלדב לגבי קצרה וסגר את העניין. "עזוב, אנחנו נשלם הכל – אתם תתנו לילד לשחק".

רק שנה קודם לכן שילמה נתניה 50 אלף דולרים עבור הקשר, אז בן 18, שעזב את טוברוק וחוזר נמרצות על ידי בית"ר ירושלים, מכבי תל אביב ומכבי חיפה כולל טלפונים אישיים מאבי נמני וגיא עזורי. אבל עזרא לא הצליח למצוא את מקומו בסגל של ראובן עטר ושותף רק ארבע פעמים במהלך העונה, כמחליף בדקות הסיום. "אני לא בטוח שהגיעה לו אז הזדמנות", מספר עופר טלקר ששיחק עם עזרא בשנה שעברה בכפר סבא והפך לאחת הדמויות המשמעותיות בחייו של השחקן הצעיר. "עובדה שעכשיו ראובן עטר מאמין בו, אבל אז הייתה חסרה לו בגרות ומשמעת. מבחינת כישרון, יכולת תנועה, יכולת בישול וכדרור הוא מדהים. אבל הוא הגיע כסוג של פלסטלינה שאפשר לעצב אותו והיה צריך ללמוד משמעת וטקטיקה".

טלקר, שסיפק לשחקן הצעיר את דמות האב בכפר סבא, תמך בו ועזר לו להתגבר על המכשולים, ומילא תפקיד שעזר לעזרא להצטיין בכל קבוצה בה שיחק בעבר. בטוברוק היה זה בני לם שאימץ את השחקן לחיקו, והוא גם זה שגרם לו לבחור דווקא בנתניה ולא בהצעות מפתות יותר, כשבנבחרות הצעירות זאביק זלצר דאג לטפח את הכישרון. "לחן לא היו הורים מהסוג שלקחו אותו לאימונים והחזירו אותו הביתה", נזכר זלצר. "הוא השיג הכל בכוחות עצמו. הוא עזב את באר שבע, הלך לפנימייה בטוברוק והגיע לכל הישג הודות לכח הרצון ולמרות הרבה משברים שהיו לו בדרך".

חן עזרא (20) מהווה את האנטיתזה לכדורגלני ההייטק שצומחים בישראל בשנים האחרונות, כאלה שהוריהם מימנו להם מאמנים אישיים, יועצי תזונה ופסיכולוגים, ליוו לכל אימון, הצמידו סוכן עוד לפני העלייה לתורה וחיפשו אופציות אירופאיות. סיפור החיים שלו מזכיר הרבה יותר את כדורגלני הדור הקודם. חנצ'וק, כפי שהוא מכונה בפי כל, צמח במשפחה קשת יום בבאר שבע, בן לשחקן עבר שלא מימש את הפוטנציאל שלו, וראה בכדורגל מפלט ואהבה גדולה, הרבה לפני שראה בו קריירה. "היו בדרך הרבה קשיים והרבה אכזבות", נזכר זלצר, "לא היה לו מי שתומך בו כמו שיש לשחקנים אחרים".

כבר בגיל 10 הוא צד את עיניה של מכבי תל אביב שרצתה להעביר אותו לפנימיית המחוננים שלה, אך אמו הטילה וטו על המעבר של הילד הקטן לעיר הגדולה. חמש שנים לאחר מכן כבר החליט הילד בכוחות עצמו כי זה הוא ייעודו והגיע להיבחן בטוברוק. "הגיע אלינו רבע עוף, גמד קטן שבקושי עומד על הרגליים", נזכר אריק איזקוביץ, הבעלים של טוברוק, ביום המבחנים. "אבל שלמה שרף ישר ראה שהוא שחקן והחתים אותו בתום האימון הראשון". בטוברוק שלחו אותו לפרויקט "30 המובחרים" שמייעד את שחקניו לצאת לאירופה כבר בגיל נוער, הצמידו לו את בני לם ושלמה שרף, ומעל הכל התחילו לפטם את הילד כדי שיעלה את מאסת גופו הצנום.

בעוד בטוברוק דאגו לפן הגופני, בנבחרת פיתחו את הצד המנטלי. "כנראה בגלל הילדות שלו, חסר היה לו ביטחון עצמי", מסביר זלצר. עזרא תמיד היה ילד מנומס שכיבד אחרים, ולא הרבה להתלונן. כשאיבד את מקומו בנבחרת הנערים שקל כבר את המשך דרכו, אך זלצר דאג שניסים בכר ימשיך לזמן אותו גם כשלא תכנן לשתפו, כדי לעזור לילד לצבור ביטחון עצמי. כשכבר חזר להרכב הנבחרת, בדיוק נפצע הקפטן ניסו קפילוטו וזלצר העניק דווקא לחן השקט את הסרט. "הוא לא אחד שצועק ובולט, אבל כל השחקנים אהבו אותו והיו מוכנים לעשות בשבילו ולהקשיב לו", מסביר זלצר את הבחירה. "הם ידעו שהוא לא מאשים אחרים או צועק סתם אלא לוקח אחריות על עצמו ועל הקבוצה. כבר במשחק הראשון שלו כקפטן הוא קיבל בוסט אדיר והפך לשחקן הבולט בנבחרת".

אחרי שלוש שנים של התחשלות בטוברוק, חצה עזרא את הכביש למכבי נתניה, שם ההשוואה לאיתי שכטר הייתה בלתי נמנעת. הכישרון הגדול, הטיפול הפנומנאלי בכדור וגם חוסר הבגרות הזכירו היטב את חלוץ הפועל תל אביב כיום. אך בעוד שכטר היה מוחצן וראוותני גם באופיו, הרי שחנצ'וק שמחוץ לכר הדשא מופנם ורוחש כבוד.

על אף אופיו הנוח, במגרש היה עזרא חצוף, יש יאמרו חצוף מדי, שלא משחרר את הכדור ולא בוחל בהשפלת היריב שעומד מולו עם להטוטים שלמד מצפייה בכריסטאנו רונאלדו. "הבדיחה עליו הייתה שהוא יותר מהיר עם הכדור מאשר בלעדיו", נזכר טלקר. "באימונים הוא היה מביך את כל ההגנה, אבל לא מסיים את זה ברשת, כי הייתה חסרה לו הבגרות וההבנה".

בכפר סבא ערך דרפאיץ' לשחקן סדרת חינוך, לא התבייש לספסל אותו על אף כישרונו האדיר, ורב איתו לא פעם לאחר ששוב לא הקשיב לו ובחר להעביר שחקן נוסף במקום למסור או לבעוט. "הפירות שהוא קוצר עכשיו זה בזכות סלובו, שאהב אותו מאוד אבל לא חסך ממנו את שבטו כדי לשפר אותו", בטוח טלקר. "כישרון יש לו, מהירות יש לו, להחזיק כדור הוא יכול מעכשיו עד מחר והוא יכול לעבור כל שחקן בעולם, אבל הוא צריך היה גם להתחנך - איך לעשות הגנה, לרדת עם המגן עד הסוף, איך מכדררים המון אבל בזמן הנכון. את כל זה הוא קיבל מסלובדן".

"אם ניקח את ההשוואה לשכטר", ממשיך טלקר. "רק כשגוטמן בא וביגר אותו, הכניס בו משמעת ואמר לו מתי לכדרר ומתי לא, מתי למסור ואיפה לעמוד, הוא עשה את הפריצה האמיתית. החוכמה בכדורגל זה לא רק היות כישרון אלא גם להתבגר כמה שיותר מהר. מי שמתבגר מהר הוא זה שמצליח. להיות שחקן נבחרת בגיל 19 או 20 זה נקרא להתבגר מהר. הכישרון של חן יוצא מהאוזניים, אבל הוא צריך עדיין להתבגר. הוא עובר מסלול דומה לזה שעבר גילי ורמוט. עבר מפה לשם, ישב על הספסל, ספג ביקורת שהוא לא מספיק טוב, אבל ברגע שורמוט התבגר הוא נתן את התשורה ולדעתי חן נמצא עכשיו בתהליך ההתבגרות שלו".

"חן לא מפונק אלא הגיע להכל בדרך הקשה", מסכם זלצר. "לכן הוא מסוג השחקנים שמבין כמה קשה להגיע לכל דבר. אבל הוא אוהב את הכדור והוא עצמו כבר הוכיח לא פעם שהכישרון, ההשקעה והרצון שלו מנצחים הכל". טלקר מצידו בטוח שעזרא "רק בתחילת תהליך ההבשלה שלו - יהיו לו עוד עליות וירידות עד שהוא יבשיל. הדרך ארוכה. אבל כבר רואים סימנים של שחקן עם אישיות חזקה והוא בכיוון הנכון. אין לי ספק שעוד שנה-שנתיים, כשיציב את המשמעת לפני הכל ויביא את הכישרון במאני טיים, הוא יוכל להגיע הכי רחוק שיש".