מי שוער שכך יהיה?

הציבור הצרפתי וריימונד דומנק מעולם לא ראו דברים עין בעין. ביום ראשון, בזמן שהאוהדים בסטאד דה ז'רלאן יצאו מגדרם כשחזו ב-5:5 המופלא בין ליון למארסיי וכלי התקשורת השתמשו בכל סופרלטיב אפשרי כדי לתאר את המשחק, מאמן נבחרת צרפת ישב יחד עם מאמן השוערים שלו, ברונו מרטיני, ושניהם ניסו לעכל את אשר ראו. איך קרה ששני השוערים הבכירים שלהם, הוגו לוריס מליון וסטיב מנדאנדה ממארסיי, הציגו את הופעתם הגרועה ביותר העונה דווקא שישה ימים לפני משחק הפלייאוף הראשון של הטריקולור מול אירלנד (שבת, 22:00, 5+ לייב).

שוערי הנבחרת הצעירים (לוריס בן 23, מנדאנדה 24) מתחרים זה מול זה עוד מימי הנבחרת האולימפית, שם העדיפות הייתה למנדאנדה. בניגוד לגרסה הישראלית של אוואט-דוידוביץ', הם מקפידים להדגיש כי "מעולם לא תהיה יריבות בינינו", ובינתיים עומדים במילתם ושומרים על יחסים טובים. החל מאוגוסט 2008, לאחר טורניר יורו מאכזב וסיום דרכו של גרגורי קופה בזירה הבינלאומית, נפתחה הדלת לשוערים חדשים. סבסטיאן פריי ומיקאל לאנדרו, בכירי שוערי דור הביניים, לא ניצלו הזדמנויות קודמות שניתנו להם ונשכחו מאחור לטובת מנדאנדה ולוריס, ששנה לפני כן כלל לא היו בתוכניות.

מנדאנדה הגיע למארסיי כשוער שני שהראה הרבה פוטנציאל בלה האבר, ורק פציעה קשה של סדריק קראסו (כיום בבורדו, שוערה השלישי של הנבחרת) הביאה להצבתו בין הקורות במארסיי ב-2007 ולתשומת הלב מהמאמן הלאומי בהתאם ליכולת המפתיעה שהציג. לוריס היה גם הוא שוער שני בניס ועבר חפיפה אצל ליונל לטיזי הוותיק, עד שהצליח להתעלות עליו ולזכות בבלעדיות שסידרה לו מעבר לליון. במשחקי המוקדמות בקמפיין הנוכחי הוצב מנדאנדה בין הקורות בעשרה מקרים, אך החל מתחילת העונה הבכורה הוענקה ללוריס, שהציג יכולת מרשימה בליון ונבחר לשחקן חודש אוקטובר בליגה. עכשיו, רגע לפני המשחק בקורק פארק ואחרי שבוע היסטרי, כל צרפת נושאת עיניים לעבר האיש העומד בין הקורות. תקווה המהולה בחשד.

"הוא מפלצת, אנחנו מדברים כאן על אחד השוערים הטובים בעולם", פירגנו שחקני ליון ללוריס אחרי מפגן ההצלות המרהיב ב-1:1 הביתי מול ליברפול. בעיתונים היללו את השוער ש"גורם ליריבים לבכות" ובמו ידיו העלה את ליון לשלב הבא בליגת האלופות, וגם דומנק נצפה ביציע מחכך ידיו בהנאה. אבל בכדורגל, כמה שהקלישאה נכונה, אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך. ארבעה ימים חלפו מאותו משחק ופתאום הרוח נשבה לכיוון אחר לגמרי.

הביטחון של דומנק לגבי העמדה הכל כך חשובה התנפץ בין רגע. בשתי העונות האחרונות, מדי שבוע משווים בצרפת בין שני השוערים. מודדים את כמות העצירות שלהם, בוחנים את השיפור. מהללים ומבקרים. החל מאמצע העונה שעברה, לוריס הוא הבולט מבין השניים. שוערה של ליון רגוע ובטוח יותר, עדיף על יריבו במצבים של אחד על אחד ובכדורי גובה ומתעלה בדרך כלל במשחקים גדולים (קונספציה שהתנפצה לראשונה מול מארסיי, שם גם בלט הקושי שלו עם בעיטות ממרחק). מנדאנדה, לעומת זאת, עולה על לוריס בכל הקשור למדדים פיזיים ואתלטיים, והזינוקים החתוליים שלו הביאו את ההשוואות הבלתי נמנעות לברנאר לאמה. השוואות שהולכות איתו לטוב ולרע.

לקראת המפגשים בין ליון למארסיי ההמולה סביב לוריס ומנדאנדה רק גוברת, והפעם היא הייתה חסרת תקדים, נוכח הדריכות הרבה לקראת משחק הנבחרת. התוצאה: לוריס קרס בגדול עם שתי טעויות קשות ולא אופייניות, בעוד מנדאנדה לא ניצל את ההזדמנות לנצח בדו קרב וספג כמעט מכל בעיטה, אם כי לא באשמתו הישירה. עבור השוער יליד קינשסה, קונגו, היה זה עוד פרק בסדרת משחקים בינוניים ומטה שהציג מאז האכזבה הגדולה שבאיבוד המקום בהרכב הנבחרת.

"האווירה התקשורתית סביב השוערים לא בריאה להם ובטח לא לנבחרת", קבע מיקאל לאנדרו, שחזר מפציעה קשה לשערה של ליל ויצא להגנת עמיתיו. "תנו להם להגיע מרוכזים מבלי לשאול יותר מדי שאלות ולנפח את הנושא. אנחנו יודעים את החשיבות של צמד המשחקים האלה, והוגו וסטיב מעולם לא נטלו חלק באירוע כל כך משמעותי. אנחנו צריכים להיות גאים שיש לנו שוערים כאלה. הרבה מדינות היו שמחות להיות בסיטואציה שלנו ולבחור מישהו מביניהם. בסוף המשחק תשפטו את מי שיעמוד בשער ותבקרו אם צריך. לא לפני כן".

לעומת הצרות שיש לנבחרת אנגליה, למשל, המשוועת כבר שנים לשוער ברמה משביעת רצון, הבעיות של צרפת זניחות. שוערי ליגה מצוינים כמו ניקולא דושז (ראן), יוהאן פלה (טולוז) ואחרים מתדפקים על דלתות הנבחרת ולעיתים מרוויחים זימון לסגל הרחב, אך הם יכולים לשאול את לאנדרו ופריי על ההבדלים בין משחקי הליגה לזירה הבינלאומית. המבחר גדול, אבל לא כל שוער ליגה טוב יכול להפוך גם לשוער נבחרת ראוי. השוער הראשון, על אחת כמה וכמה שמדובר בנבחרת כמו צרפת, זקוק לשקט תעשייתי, גיבוי מהצוות המקצועי וידיעה ברורה לגבי מעמדו. ופה קבור הכלב.

באוגוסט 2008, לאחר שהחליט לא לזמן יותר את גרגורי קופה, הודיע דומנק כי השוערים הצעירים ילחמו על המקום ולא תהיה היררכיה ברורה. ברנאר לאמה ידע בתחילת שנות ה-90 שהוא השוער הראשון, אחריו היה זה שלטון היחיד המתמשך של פביאן בארטז, וכשזה פרש הגיע (באיחור מסוים) תורו של קופה. לא עוד. במרץ שוב נשאל המאמן הלאומי לגבי הסוגיה, והשיב כי "שני השוערים מצוינים, אבל אין שוער ראשון מוגדר". זה לא הפריע לו ללכת עם מנדאנדה עד תחילת העונה הנוכחית, אז שוב סיפר על היעדר היררכיה, אך שינה כיוון והעניק את האפודה ללוריס, שהיה השוער הראשון בהיסטוריה של הטריקולור שמורחק במשחק רשמי (ב-1:1 מול סרביה), אולם חזר להרכב מיד כשסיים לרצות את עונשו. עם כזו עקביות, מה הפלא שהעמדה מייצרת כל כך הרבה ספקות.

"לקראת המונדיאל דומנק חייב לקבוע היררכיה ברורה. לטעמי, לוריס נמצא כרגע צעד לפני מנדאנדה", אמר אולריך ראמה מבורדו. ז'רמי ז'אנו התראיין לתכנית הרדיו של מיודענו, לואיס פרננדז, הצטרף לחזית המאוחדת של השוערים וקרא גם הוא למאמן להגיע להחלטה. "אני לא מודאג, יש לנו כמה שוערים נהדרים והשניים הבכירים הם באותה רמה", הרגיע שוערה של סנט אטיין. "לוריס היה נהדר בחודשים האחרונים והוא צריך להמשיך לקבל את האשראי לאורך זמן".

דומנק? הוא בשלו. המאמן ממשיך לשדר עסקים כרגיל וגם בשבוע האחרון הסביר בראיון כי עדיין לא בחר בשוער הראשון לקראת המשחקים. הקולגות שלו, לעומת זאת, בטוחים שההחלטה התקבלה ורק מקווים שהשוערים כבר התבשרו לגביה. "עדיף לא לתמרן ביניהם, אבל עם דומנק באמת שאי אפשר לדעת", אמר רנה ז'יראר, מאמנה של מונפלייה ומי שהדריך את לוריס ומנדאנדה בנבחרת הצעירה בעבר. "נדיר לראות שוערים צעירים פורצים כך לנבחרת. הבגרות שלהם מפתיעה אותי כל פעם מחדש. הייתי בטוח שסטיב יהיה שוער העתיד של צרפת, אבל הוגו הדביק אותו בצורה מעוררת הערכה והצליח להיכנס לנעליים הגדולות של קופה בליון".

אנשי המקצוע בטוחים כי ללוריס יש עוד מקום לשיפור, בניגוד למנדאנדה שהגיע כבר עתה לכדי מיצוי הפוטנציאל ונראה דורך במקום בשנה האחרונה. גם דומנק ומרטיני יודעים זאת וככל הנראה יתנו ללוריס את המפתחות מול אירלנד. "לוריס גורם לשחקני ההתקפה להתאמץ כדי להכניע אותו", הצטרף קלוד פואל לקמפיין לטובת חניכו בליון. "הוא החלטי, יודע לקרוא את המשחק, מגיב מהר ומסוגל להתמודד עם האירים בכדורי הגובה. הוא מזכיר לי את בארטז בימיו הגדולים". כמו בארטז - זכור בגלל טעויות קולוסאליות, אך היה חלק חשוב בזכייה של צרפת בגביע העולמי ובאליפות אירופה - גם גורלו של לוריס (או מנדאנדה) נמצא בידיו. קורבן נוסף לצד דומנק במקרה של הדחה, או אליל המונים במקרה של הצלחה.