המחבטים חוזרים לארון

בודד במערכה

רוג'ר פדרר הוכיח השנה שהוא הטניסאי הטוב בעולם גם כשהוא מעבר לשיא. מה זה אומר על המתחרים שלו? סיכום השנה בטניס, כתבה ראשונה

  • רוג'ר פדרר
דני בורשבסקי

האוטוביוגרפיה של אנדרה אגאסי שוברת קופות בארצות הברית ועונה לדרישותיהם של כל חובבי הרכילות. מצד שני, אלה שמתעניינים יותר בטניס מאשר בחיי הטניסאים, היו ללא ספק מאפסנים את הספר "אופן" בחדר השירותים, רק בשביל לקבל כמה פיסות מידע על הטניסאי הגדול מכולם. "מה עובר על רוג'ר פדרר?" – זה הספר שהם היו רוצים לקרוא, אבל נראה שאת התשובות נגלה רק כשרוג'ר יגיע לשלב האוטוביוגרפיה, אם בכלל. בינתיים הוא טוען בכל הזדמנות שהכל בסדר, וקשה להתווכח איתו. הדירוג העולמי מוכיח את זה, 15 תארי גרנד סלאם מוכיחים את זה, ועכשיו יש גם חיי משפחה עם זוג תאומות שנולדו השנה למירקה ורוג'ר פדרר.

מה שכל כך אבסורדי בעניין הזה, הוא גם מה שהופך את תכנית הריאלטי שאנחנו מטורפים עליה לטובה בעולם. כל מי שעוקב אחרי סבב הטניס המקצועני, יודע שדברים רחוקים מלהיות בסדר אצל פדרר, מבחינה מקצועית כמובן – ותכנית הריאלטי הטובה בעולם היא כמובן ספורט בשידור ישיר. גם את עונת 2009 הוא יסיים ככל הנראה במקום הראשון בעולם, וזה יקרה בפעם החמישית בשש השנים האחרונות. אבל פדרר של היום הוא פשוט מאוד שחקן טניס פחות טוב מפדרר של 2004-2007. זו יכולה להיות מחמאה, כי זה אומר שהוא הטוב בעולם גם כשהוא מעבר לשיא. מצד שני, מה זה אומר על המתחרים שלו?

לא מגיע לכם לסבול

כך תנסו בבית את המכשיר שמנצח את הכאבים ומומלץ ע"י רופאים

לכתבה המלאה

מה באמת עובר על פדרר?

ההפסד של פדרר לחואן מרטין דל פוטרו בגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה מתקבל על הדעת, אין בכלל ספק בכך. אבל צריך להסתכל על העובדות היבשות כדי להבין שתהליך ההידרדרות של הטניסאי השוויצרי ממשיך גם שנה וחצי אחרי שהתלונן על מחלת הנשיקה. מי שמנע מפדרר את תואר הגרנד סלאם ה-16 שלו, היה הטניסאי הראשון מאז תומאס יוהנסון ב-2002, שזוכה בתואר גרנד סלאם על משטחים קשים מבלי להיות מדורג בחמישייה הראשונה. ההישג הזה גם הפך את דל פוטרו ליחיד שניצח את פדרר ורפאל נדאל באותו טורניר גרנד סלאם. חודש וחצי לאחר מכן, פדרר נפרד מאחד התארים היותר משמעותיים עבורו מחוץ לעולם הגרנד סלאם, כשהפסיד בגמר באזל לנובאק דג'וקוביץ'. באזל היא עיר הולדתו של פדרר, והמגרש עליו הפסיד היה פעם המגרש שבו עמד בפינה כ"בול בוי".

והשבוע, הוא הפסיד במשחקו הראשון במאסטרס בפריז. זו הפעם השלישית בשתי העונות האחרונות שפדרר מסיים את דרכו בטורניר אחרי משחק אחד – מי בכלל חלם על זה בשנים היפות ביותר שלו? הפרשנים מאשימים בעיקר את כושרו הפיזי של פדרר, ככה זה היה אחרי ההפסדים בגמרים של טורנירי אוסטרליה וארצות הברית השנה. בשתי הפעמים פדרר הגיע לגמר עייף ואחרי כברת דרך ארוכה. ככל שאותם משחקים התקדמו הוא נהיה איטי יותר, ההגשות שלו בגדו בו וחיסלו עוד יתרון גדול, ונראה שמשבר גיל 30 הקדים והופיע כבר בגיל 28. לא צריך להיות מומחה כושר גופני כדי להבין שבעניין הזה – פדרר כבר מעבר לשיא.

אבל זה לא רק הכושר הפיזי, ודי ברור שיש כאן גם משבר מנטלי - את זה ראינו במשחקים אחרים כמו ההפסד לג'וליאן בנטו בפריז. הפרשן האמריקאי ג'ואל דרוקר דירג בעבר את הטניסאים הלוחמים ביותר בהיסטוריה, ופדרר בכלל לא התקרב לרשימה שלו. דווקא עכשיו, אחרי שאיבד כמה מהיתרונות שהפכו אותו לטניסאי הטוב בכל הזמנים, הוא היה צריך לשלוף את הנשק הבא. מול נדאל באוסטרליה ומול דל פוטרו בניו יורק הנשק הזה פשוט לא נמצא שם – ולמי שאין נשק, אין בטחון. פדרר התרסק במערכות המכריעות, והפסיד בשני המקרים 6:2. הוא ניסה, הוא הזיע, הוא אפילו רב עם שופט, אבל הוא לא נלחם עד טיפת הדם האחרונה כמו לא מעט גיבורי טניס אחרים.

פדרר כברומטר

רפאל נדאל הצליח לעשות את המצופה ממנו ולהשתלט על המקום הראשון בעולם על חשבון פדרר. הוא החזיק מעמד עשרה חודשים, לפני שהפציעות הכריעו אותו, והשאירו את פדרר בודד במערכה. הוא חזר לסבב ללא כמה קילוגרמים טובים של שרירים, ולא ממש שכנע מאז. הדעה הרווחת היא שנדאל פשוט נרגע ממסת האימונים והתחרויות ששחקה את השרירים והעצמות בגופו. ואולי העניין לא מסתכם בזה? נדאל התראיין לאחרונה לתכנית "טוק אסיה" ברשת הסי.אן.אן, וסיפר על תפקידו החשוב של פדרר בעיצובו כשחקן. "מה שהפך אותי לשחקן טוב יותר זה לא היה לראות את פדרר בשלמותו, אלא לראות את פדרר משתפר כל הזמן. כשראיתי אותו ב-2004 הוא היה שחקן מדהים וזה נתן לי מוטיבציה, ואז ראיתי שהוא רק הולך ומשתפר לאורך כל הקריירה – זה מה שגרם לי לחשוב שאני חייב להיות טוב יותר". פדרר אולי משפר את השיאים הגדולים של ההיסטוריה, אבל נראה שכבר אין לו לאן להשתפר כשחקן. אולי זה מה שעוצר כיום גם את נדאל?

אם לא יקרה משהו מפתיע, נובאק דג'וקוביץ' ואנדי מארי כבר לא יגיעו לרמה של פדרר ונדאל, וכל זה משאיר אותנו כיום עם תקווה אחת גדולה והיא חואן מרטין דל פוטרו. זוכה אליפות ארה"ב הגבוה ביותר, אחד הצעירים שעשה זאת וכמו שהזכרנו – היחיד שגבר על פדרר ונדאל באותו גרנד סלאם. דל פוטרו שייך למועדון ה"הפסדתי לפדרר כמה פעמים בקריירה, ועכשיו אני כבר יודע מה לעשות נגדו". מדובר במועדון שהתרחב מאוד בשנתיים האחרונות, ויהיה מאוד מעניין לעקוב אחר ההתמודדות הבאה בין הארגנטינאי לפדרר, בעיקר אם זה יקרה בטורניר הגרנד סלאם הקרוב.

כמה טוב עוד יהיה?

קודם כל שנת 2009 צריכה להסתיים, ובמידה ורפאל נדאל יקטוף את התואר במאסטרס בפריז, הוא יצמק את הפער מול פדרר בדירוג העולמי ל-305 נקודות בלבד, כך שטורניר גביע המאסטרס בלונדון יהווה עבורו אפשרות לחזור למקום הראשון בעולם. לאור התוצאות האחרונות, פדרר צפוי לפתוח גם את עונת 2010 כמדורג ראשון בעולם.

מבחינה פיזית, השוויצרי התנהל מצויין השנה ודאג להפחית עומסים כדי לא להיפצע, תוך כדי השתתפות ב-18 טורנירים שזה המינימום לשחקן בסבב המקצועני. בשנה הבאה הוא מתכוון להוסיף ללוח הזמנים שלו טורניר חימר נוסף, בידיעה שרפאל נדאל אמור לחזור בכושר לרולאן גארוס. מבחינת המשחק שלו, קשה לראות את פדרר חוזר להיות השחקן המושלם שראינו ב-2007. הוא ניסה לעשות את הקאמבק הזה השנה, תוך כדי חופשות ואימונים אינטנסיביים בשוויץ ובדובאי – זה לא ממש עבד. באחד הראיונות האחרונים שלו פדרר אמר שהוא ישמח מאוד להשיג תואר גרנד סלאם אחד בשנה מהיום והלאה. כן, הוא כבר לא "חזיר" ונראה שלידת בנותיו קצת הכניסה אותו לפרופורציות בחיים וגרמה לו להיזכר יותר ויותר בתואר הראשון שלו בווימבלדון. אז, כמו שהוא סיפר לא פעם, הוא הרגיש שהגיע לפסגת שאיפותיו. עוד הוכחה לכך שהוא השתנה היא חזרתו לנבחרת הדייויס של שוויץ. בניגוד לטניסאים אחרים שתמיד השתמשו בפציעות כתירוץ, פדרר מעולם לא התבייש להצהיר כי משימות הדייויס פוגעות במירוץ שלו לשיא תארי הגרנד סלאם. בספטמבר האחרון הוא ויתר על שבועיים חשובים של מנוחה כדי לחזור ולשרת את המדינה, והוא אמור להמשיך ולעשות את זה גם ב-2010.

כנראה שבנוסף להכל פדרר כבר פחות רעב מפעם, אבל הוא משוגע על טניס. הזכרנו את אנדרה אגאסי, שבנוסף להכל הודה כי מעולם לא השתגע על הספורט הלבן. אז רוג'ר פדרר אוהב אותו יותר מכל דבר אחר. "הטניס הגשים לי את כל החלומות בחיים. אני אוהב את הספורט הזה, ואני חושב שזה הדבר המעניין ביותר", סיפר בעבר פדרר, שהוסיף כי הוא גם "חולה טניס" כצופה בטלוויזיה, ונהנה לראות את כל מתחריו בטורנירים. יש לו עוד חלום, והוא שבנותיו יזכו לראות אותו משחק ברמות הגבוהות, וכך פדרר רומז לנו שהוא מתכוון להמשיך עוד שלוש-ארבע שנים לפחות. הוא לא מתכוון לוותר על מדליית זהב בלונדון 2012, ויש בו אמונה שהוא יגיע ל-20 תארי גרנד סלאם – אבל על פניו אפשר לראות שהוא יודע שגם אם זה יקרה, התארים האלה יושגו אחרי קרבות קשים וכנראה שללא הטניס המושלם שנצרנו בלב. אולי זה מה שיהפוך את ההישגים הבאים למיוחדים יותר.

כבר לא הגדול מכולם? נחכה ונראה (צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully