ככה עושים זאת נכון

בליגה הליטאית כבר לא מופתעים. עבורם, צעירים בשנות העשרה שמקבלים במה ורושמים מספרים מרשימים בליגה זה דבר שבשגרה. מספיק להעיף מבט על טבלת הקלעים של הליגה בשנתיים האחרונות, ולגלות שם גבוה מאוד ברשימה שמות כמו דונטאס מוטייונאס (בעונה שעברה) ויונאס ולנצ'יונאס (העונה), שני זאטוטים בני 17, בכדי להבין שהליגה תמיד היוותה במה נוחה עבור השחקן הליטאי הצעיר. המשבר הפיננסי, בין היתר, גרם לקבוצות הליגה לדבוק עוד יותר במגמה המסורתית, שמאמינה בהסתמכות על החומר המקומי. מאחר שחלק מהקבוצות המרכיבות את הליגה הן קבוצות בת של אחת משתי הגדולות, אף קיים אינטרס דו צדדי מבחינתן לקדם את החבר'ה הצעירים. מרטינס גצביצ'יוס הוא הוכחה נוספת שהשיטה עובדת.

גצביצ'יוס (21, 1.94) היה לשחקן הצעיר בהיסטוריה (הלא מאוד ארוכה) של הליגה בליטא כשחתם בסקלאי על חוזה בגיל 16 (בעונה שעברה, אגב, נשבר השיא כשאליטוס הקטנה החתימה שחקן בן 15), אך עובדה זו לא תגרום לאף אחד ליפול מהכיסא. גם לא העובדה ששנה לאחר מכן קלע בספרות כפולות בליגה. לשמחתו, הכל קרה באופן טבעי וסולידי.

גצביצ'יוס נולד לתוך מדינה שחיה ונושמת כדורסל, ועוד בעיר וילנה, שתושביה נוהגים לגדוש את היכל הספורט המקומי על כל 12 אלף מושביו כבדרך קבע. אם להיכנס לרזולוציות קטנות יותר, הוא ינק את החיידק גם מהבית - אביו שימש כמאמן כדורסל וכן במספר תפקידים באיגוד הכדורסל הליטאי. את צעדיו הראשונים עשה גצביצ'יוס באקדמיית הכדורסל של שארונאס מרצ'ולניס, הנחשבת ליוקרתית בליטא (לצד אקדמיה חדשה יותר שהקים ארווידאס סאבוניס) וגם לוותיקה ביותר. כבר אז סומן גצביצ'יוס על ידי אנשי מקצוע כאחד הכישרונות הליטאים הגדולים שצמחו באותן שנים, והוכתר כממשיך השושלת המפוארת של צלפים ליטאים מהעבר.

בגיל 16, כאמור, חתם על החוזה המקצועני הראשון שלו עם סקלאי מוילנה. בעונה הראשונה דקות המשחק שלו בליגה היו מוגבלות, אך לשמחתו הוא שיחק בשלוש מסגרות שונות - בליגה הראשונה עם סקלאי, במסגרת קבוצת הנוער של האקדמיה של מרצ'ולניס, ובמסגרת מקומית בוילנה. בין שנת 2006 ל-2007, מספרים בליטא, שיחק הילד במצטבר, כולל השתתפות בנבחרות הנוער של ליטא באליפות אירופה, לא פחות מ-100 משחקים.

במאמר מוסגר, נדמה שנתון זה יכול להוות נקודה למחשבה עבור אלו שמתלוננים על עומס המשחקים בישראל ועל כמות המסגרות הרבה, וטוענים כי זו הרעה החולה שפוגמת בטיפוח כישרונות צעירים בכדורסל הישראלי. נדמה אפשר ללמוד דבר או שניים מהמדינה שהיא ה-מודל להצלחה בעניין זה, זו שמצליחה לייצר עשרות שחקנים מובילים בכל שנתון ושנתון, למרות היותה קטנה בחצי מישראל.

לאחר שפתח את עונתו השלישית בסקלאי והציג לראווה את יכולות הצליפה המשובחות שלו, עזב הילד את הקבוצה בחלון ההעברות של ינואר. גצביצ'יוס נשאר בוילנה, אך קיבל קידום לדבר האמיתי מבחינתו - ריטאס וילנה, שחתמה איתו על חוזה ארוך טווח. כבר באותה עונה החל גצביצ'יוס להראות ניצוצות של שחקן איכותי תחת סשה טריפונוביץ', כשבאחד ממשחקי סדרת הגמר מול ז'לגיריס (אותה לקחה היריבה השנואה בסופו של דבר) קלע 22 נקודות ללא החטאה והוביל את ריטאס לניצחון 65:73.

בשנתיים הבאות לא הצליח גצביצ'יוס לבצע את הפריצה האמיתית שכולם ייחלו לה, למרות שבלט במדי הנבחרות הצעירות של ליטא, אותן הצעיד גם בנוער וגם בעתודה למדליית כסף תוך שהוא נבחר לחמישיית הטורניר. המספרים הסבירים על פניו מהליגה הליטאית והבלטית עלולים להיות מטעים, שכן במשחקים החשובים הוא בקושי ראה פרקט. בייחוד בעונה שעברה, תחת המאמן החדש רימאס קורטינאיטיס, נראה היה שהתפתחותו של גצביצ'יוס נעצרת. אשתקד, לדוגמה, הוא שיחק רק 8 דקות וקלע נקודה בממוצע למשחק במסגרת היורוקאפ.

"כשרימאס קורטינאיטיס מונה למאמן ריטאס הוא טען שההגנה של גצביצ'יוס לא מספיק טובה", מסביר שארונאס מזאלס מאתר הכדורסל הליטאי "באסקטניוז". "ואצל קורטינאיטיס הדבר החשוב ביותר, לפני הכל, זו ההגנה". קורטינאיטיס לא נשמע למקטרגים שדרשו לראות את גצביצ'יוס דומיננטי והפך אותו לשחקן ספסל שולי. באותה עונה גצביצ'יוס עשה הרבה כותרות מהסיבות הלא נכונות, כשניהל רומן מתוקשר עם זמרת מקומית מצליחה העונה לשם הקליט פאינה. אומנם מבחינה חיצונית פאינה בהחלט נראית כמו סיבה ראויה לאבד ריכוז בכדורסל, אך כאור, זה לא ממש קידם לו את הקריירה.

המספרים של גצביצ'יוס מתחילת העונה הנוכחית, כמו גם כמות דקות המשחק, מראים על שדרוג גדול מאוד ביחס לעונה שעברה: 14.7 נקודות ב-60 אחוז מהשתיים ו-50 אחוז משלוש ב-33 דקות ביורוליג. 16 נקודות באחוזים דומים, כולל 4.7 ריבאונדים ו-4.3 אסיסטים, הוא רושם בליגה הבלטית. אין ספק, זו עונת הפריצה שלו.

לשאלה מי קדמה למי, הביצה או התרנגולת, קשה לענות באופן חד משמעי, אך הקרדיט הרב לו זוכה גצביצ'יוס העונה נובע מכמה סיבות, שבראשן, כנראה, הואקום שנוצר בריטאס מודל 2009-2010. משבר הכלכלה העולמי נתן אותותיו גם בריטאס, שנאלצה לקצץ בתקציב. הגרעין שהיווה את הבסיס של הקבוצה - צ'אק איידסון, מריונאס פטרביצ'יוס ומינדאוגס לוקאוסקיס – התפרק, והשלושה הותירו אחריהם ואקום שמישהו צריך למלא.

קורטינאיטיס החליט שהדחיפות הגדולה לשחקן זר היא בעמדת הרכז, ולמעשה עמדת הסקנד גארד נותרה בעלת מונופול ליטאי. הסגל של העונה גם כך לא משופע בסקוררים מהשורה הראשונה. השחקנים המובילים בסגל כביכול - ארתורס יומנטאס, ארון ביינס ובויאן פופוביץ' - טובים בהרבה אספקטים, אך אף אחד מהם לא סקורר טבעי. בנסיבות האלו, גצביצ'יוס לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, והפך למוציא העיקרי לפועל בהתקפה של ריטאס.

מצד שני, דקות המשחק המרובות שלו הן ממש לא רק בגדר הכרח, אלא הורווחו ביושר. "מרטינאס השתפר מאוד בקיץ וההגנה שלו הרבה יותר טובה. אם הוא ימשיך לשחק ככה אני מאמין שהוא יהיה אחד המנהיגים שלנו העונה", אמר קורטינאיטיס בסיום הניצחון במחזור הפתיחה של ריטאס ביורוליג מול אפס פילזן, בו הצטיין גצביצ'יוס עם 21 נקודות. "הקליעה תמיד הייתה הצד החזק אצלו. אבל ההגנה שלו באמת השתפרה ובנוסף הוא גם שיפר את השליטה שלו בכדור", מאשרר שארונאס מזלאס.

בזמן שבו הכדורסל הופך לאתלטי יותר ויותר עם השנים, גצביצ'יוס מייצג זן נכחד כמעט של קלעים טבעיים באירופה. הקליעה הליטאית המסורתית כבר שם ובגדול, גם הבנת המשחק. כעת נותר לגצביצ'יוס להמשיך לעבוד על ההגנה, הפיזיות והשליטה בכדור בכדי להפוך לכוכב של ממש באירופה. בטווח של העונה הזאת, ואפשר לומר זאת בפה מלא כבר עכשיו, תואר השחקן הצעיר המצטיין של העונה ביורוליג כבר נראה סגור.