הסנטר היווני לוקאס מברוקפאלידיס הוא לא משחקני הכדורסל הנוצצים של אירופה. הוא טעם קצת NBA בסיאטל, נגע בתהילה עם פנאתינייקוס ושיחק בקבוצות קטנות דוגמת פריסטרי. בגיל 28, היווני שמתנשא לגובה 2.15 מטר הוא שחקן משלים מצוין, ואולימפיאקוס לא בזבזה זמן, נכנסה למשא ומתן מהיר עם השחקן שהושאל בשנתיים האחרונות למארוסי, וב-10 ביולי החתימה אותו לשנתיים נוספות בפיראוס. מברוקפאלידיס הפך לעוד בורג גבוה במכונה של יאנקיס, והצטרף לניקולה וויצ'יץ', יואניס בורוסיס, פנאיוטיס ואסילופולוס וסופוקליס שחורציאניטיס.
שלושה ימים קודם לכן מכבי תל אביב הכריזה על החתמתו של מאצ'יי לאמפה, מי שאמור להיות העוגן המרכזי של התקפתה בצבע. במשחק ההכנה האחרון של העונה, נגד פאנלינוס, הפולני הצטיין עם 22 נקודות וגילה מעט מהפוטנציאל שכל כך דובר בו. "לאמפה עדיין יכול לעשות יותר", אמר אז גרשון. "זו נקודת ההתחלה. הבעיה אצלו היא לא הנקודות, אלא הדברים האחרים: יותר אגרסיביות בהגנה, יותר ריבאונד. יש לו עוד שבע-שמונה שנים בקריירה, אולי הוא ילמד". הבעיה היא שלמכבי תל אביב אין זמן שלאמפה ישלים את הלימודים. בעוד הקבוצות הגדולות והיקרות ביבשת - פנאתינייקוס, אולימפיאקוס, ריאל מדריד וברצלונה - מתהדרות בקו קדמי עמוס שחקנים וכישרון, זה של מכבי כולל ארבעה שחקנים, שעד כה לא הרשימו ביכולתם.
למכבי אין שחקן ציר שיוכל לקלוע עם הגב לסל, למסור היטב ולשים גוף על שחקן יריבה. נראה כי בשלבים המתקדמים יותר של העונה, כשהקבוצה תיתקל בעומס, פציעות וקבוצות בעלות שפע של מאסה, גובה וכישרון, הקו הקדמי הקצר יהפוך לעקב אכילס של הקבוצה. האם מה שיש למכבי כרגע בצבע יספיק מול צמרת היבשת, או שעליה לנסות ולחזק את הקו הקדמי, ואיך היא יכולה להפוך את החסרונות של הגבוהים ליתרון מול היריבות?
אפשר לצאת לשופינג?
דריוס לברינוביץ' נראה כמו שחקן שיכול היה לעזור מאוד למכבי. הסנטר הליטאי לא שיחק שלוש שנים ביורוליג, ולאחר שחתם בריאל מדריד, רשם 49 נקודות מדד, הציון הגבוה ביותר מזה עשור, במשחק הראשון ביורוליג נגד חימקי (32 נקודות ב-35 דקות, 11 ריבאונדים ו-3 חסימות). במשחק השני, נגד פרוקום, הוא הוליך את ריאל בנקודות (19), ריבאונדים (5), אסיסטים (5) וחטיפות (4). כשלידו יושבים חורחה גרבאחוסה, פיליפה רייס, תומס ואן דר שפיגל, נוביצה וליקוביץ', ולדימיר דסיץ', צ'ייק סאמב ואיגנסיו דה מיגל, אפשר להבין כמה כוח אש יש למסינה בצבע.
לויטוריה יש את טיאגו ספליטר הנהדר, אך הקו קדמי שלה לא יותר פיזי או עמוק מזה של מכבי. ההפסד של הצהובים חשף לא מעט ליקויים מצד הגבוהים: פישר הוא חוסם גדול, אך מתקשה לשמור אישית ונעדר משחק עם הגב לסל; לאזמה סותם חורים בהגנה, אך לא תורם התקפית (3.2 נקודות, ו-33% מהשדה בליגה וביורוליג), גרין לא זוכה לקרדיט באירופה (ממוצע של 7 דקות, למרות שקלע בהן ממוצע של 3.5 נקודות), ולאמפה לא שומר ומשחק רחוק מהסל (בשני משחקי היורוליג זרק 11 פעמים לטווח 2 נקודות, 10 פעמים משלוש). בשל כך למכבי פחות אופציות התקפיות, והגנה רכה בצבע.
בעונה שעברה מכבי החתימה שחקנים, ורק בזבזה עוד דולרים מחשבונה, אך נראה כי איש לא יופתע אם במצב הנוכחי, בו תדמית הקבוצה בעיני הציבור, הגופים המפרסמים והתקשורת, כה חשוב לראשיה, ההנהלה תאשר החתמת חיזוק אם תידרש על ידי הצוות המקצועי. "אני חושב שלמכבי אסור להחליף גבוהים, אומר משה ויינקרנץ, "הם יחזרו על הטעויות שביצעו בעונה שעברה, אז הם הביאו כל שחקן שקצת הצטיין בליגה אליהם, זה משדר פאניקה וחוסר אמון בשחקנים".
"כרגע מכבי נחותה מול הגדולות של היבשת מבחינת עומק בצבע ויהיה לה קשה, אך לא בלתי אפשרי, מוסיף רובי בלינקו. "כל הקבוצות האלה ברצלונה, ריאל, אולימפיאקוס, עיבו את הקו הקדמי שלהם במשך שנים עם כל מיני שחקנים כדי שיהיה גיבוי, לעומתן במכבי תמיד היה קו קדמי פונקציונלי, והיא ידעה להגיע איתו רחוק". למכבי אין את העומק בצבע שיש לבארסה, ואין לה בשוק המקומי שפע של גבוהים ברמה של יורוליג כמו ביוון. מה כן יש לה? כסף, וגם זה בעירבון מוגבל.
"יש חשיבות לעומק בעונה ארוכה, אבל כל תוספת או שינוי מחייבים מחשבה לגבי העלויות, התרומה וההתאמה", אומר יורם חרוש. "בכסף שמכבי השקיעה היא הביאה גבוהים טובים, שמשלימים אחד את השני ביתרונות ובחסרונות. להביא שחקן שמייצר נקודות בצבע, יודע לעשות פוסט ומוסר החוצה זאת בעיה קשה, כי או שאין כאלה בשוק, או שהשניים-שלושה שיש עולים הרבה מאוד כסף. לפעמים אפשר לגנוב שחקנים איכותיים וזולים כמו שהאפמן היה, אבל ההצלחות האלה הן יוצאות דופן".
אפשר לבנות על הקיים?
מכיוון שכרגע שוק השחקנים לא מהווה פתרון סביר מבחינת עלות מול תועלת, מכבי חייבת להמשיך ולשייף את הקיים ואם צריך אז לבצע בהמשך העונה התאמה, כשמועדונים יחלו לשחרר חלק מהשחקנים. מכבי, שבנתה קבוצה מהיסוד, לא תרצה לחזור לדפוס ההתנהגות שאפיין אותה אשתקד, וגרשון זוכר איך לקח את גביע אירופה ב-2005 עם שלושה גבוהים בלבד. "השנה לא יהיה מצב של כישרון והיררכיה ברורה כמו שהיה עם וויצ'יץ' ובאסטון, מכבי תצטרך להתאים את עצמה ליריבות. אם השחקנים הדומיננטיים של היריבה פיזיים, אז ישתמשו יותר בגרין ולאזמה, אם היריבה רכה, ישחקו בעיקר עם לאמפה ופישר. המשחק בדקות השחקנים והציוות שלהם לפי סגנון היריבה, יכול לחלק את העומס, ולתת למכבי אפשרות להתמודד עם חלק ניכר מהיריבות מבלי לצרף עוד גבוה לסגל".
מספר מצומצם של גבוהים יכול להקל על צוות האימון בגיבוש סגנון המשחק, ואז חסרונות כמו רכות, חוסר משחק פנים והיעדר מאסה, יכולים להפוך ליתרונות. "פיני מכיר הכי טוב את השחקנים ואת היריבות, מוסיף בלינקו, "הוא יודע שיש לו קו קדמי נייד עם קליעה מצוינת מחצי מרחק ויותר, ולשחק התקפה הפוכה כמו שעשה בגליל עם שפר וליף. הגארדים נכנסים לצבע ועושים פוסט, והגבוהים יכולים לקלוע מחצי מרחק. הצבע פחות עמוס, שחקנים כמו פרקינס או ויז'נייבסקי יוכלו לחדור, ושחקנים כמו איידסון ואפילו אנדרסון יוכלו לעשות פוסט. בהגנה אין נסים. פישר ולאזמה חוסמים גדולים, אבל צריך תרגול ותיאום. לדעתי גם מכבי הנוכחית, בלי חיזוק של שחקן ציר, יכולה לעשות הגנה הרבה יותר טובה ממה שהיא עשתה בויטוריה. הכל עניין של חיבור".
"צריך להבין שמדובר בקבוצה חדשה לגמרי וחייבים אורך רוח", אומר ויינקרנץ, אני לא חושב שהבעיה העיקרית של מכבי היא הגבוהים, כי כשמכבי תתחבר, אם תתחבר, הם יחפו אחד על השני. ברור שאם היו עוד שני גבוהים זה יכול היה לעזור, אבל מי שלא נותן תפוקה בינתיים הם הגארדים, ועם כל הכבוד, להישגים של מכבי בשנים האחרונות אחראים הגארדים ולא הגבוהים. הרצה ותאום של הגארדים זה המפתח, כשהם יספקו, לפחות חלק מהם, ערב ערב את הסחורה, הכל ייראה אחרת גם בצבע".
הקו הקדמי של צסק"א, יריבתה של מכבי הערב, חסר את מתיאס סמודיש הפצוע וכולל שמות לא מאיימים כגון ויקטור חריאפה, דמיטרי סוקולוב ואיבן רדנוביץ'. שחקני הפנים במכבי יקבלו טעימה ראשונה של קו קדמי פיזי וגבוה, ויהיו חייבים להוכיח שהם מסוגלים לעמוד במבחן הזה, שמהווה רק דוגמה למה שאמור להתרגש עליהם בשלבים המתקדמים יותר כשייתקלו בקבוצות כמו אפס פילזן, חימקי או פאו. "הקו של לאמפה, פישר, גרין ולאזמה אמור לתת מענה די טוב למרבית קבוצות היורוליג, צריך זמן וחיבור, מסכם חרוש, "עוד כמה מחזורים באירופה נדע מה הכיוון".