פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        איגור, אריה הלא אתה?

        למרות שאבי כהן מזלזל בו, איגור טומאסיץ הפך לעוגן של הגנת מכבי ת"א. הערב, מול התקפה קטלנית ולצד בלם חדש, האתגר שלו כפול

        בקיץ האחרון עמדה בפני הצוות של מכבי תל אביב דילמה לא קטנה - האם לשחרר את איגור טומאסיץ' ולחפש בלם אחר, או לתת לו את המפתחות להוביל את הגנת הצהובים. לאחר לא מעט לבטים, החליט הצוות המקצועי לחפש עבור הקרואטי קבוצה אחרת, כשמאחורי הקלעים כבר נשמעו קולות של חזרה מצד ג'ו ביזארה, האורוגוואי ששיחק במחצית עונת 2007/08. בסופו של דבר, כשאימוני טרום העונה כבר עמדו להיפתח, לטומאסיץ' לא נמצאה קבוצה, עסקת ביזארה הייתה רחוקה מחתימה ובמועדון החליטו כי הבלם ימשיך בסגל של אבי נמני. מי שהיו אמונים על העבודה עם טומאסיץ' היו עוזר המאמן מרקו בלבול והשוער לירן שטראובר, כשהמטרה הייתה להפוך אותו לעוגן.

        רגע לפני שריקת הפתיחה לדרבי הגדול הערב (19:00, ערוץ 1) בבלומפילד ואחרי שבעה מחזורי ליגה, אין אצל הצהובים צער על ההחלטה להשאיר את טומאסיץ' במועדון. הבלם, שהחל את דרכו בקיץ שעבר כעוד פלופ, הפך את החלק האחורי של הקבוצה לאחד היציבים בליגה ומיצב את עצמו כאחד ממנהיגיה. אולי השארתו של השחקן, שנראה בהתחלה כמו בדיחה עצובה והפך לסיפור אהבה, היא זו שמעידה מעל הכל על החזרה לשפיות בקרית שלום.

        איגור טומאסיץ' שחקן מכבי תל אביב מול אמיר אבו עראר (ברני ארדוב)
        השנה אי אפשר להגיד עליו מילה רעה. טומאסיץ' (צילום: ברני ארדוב)

        בדרך להרי החושך

        השנה, בניגוד לעונות קודמות, לא היו ציפיות גבוהות בקרית שלום נוכח החוסרים בסגל והערפול סביב הבעלות של אלכס שניידר, שסגר את הארנק. שום דבר לא הזכיר את פתיחת העונה שעברה, שבה לאחר הבאתו של רן בן שמעון ורכש חסר תקדים ההיסטריה כמעט חצתה גבולות. כבר במשחקי טרום העונה גדש הקהל הצהוב את המגרשים, רק שבמקום לראות קבוצה דורסת, ראו האוהדים הצהובים קבוצה שמקרטעת עם הגנה מחוררת. מרבית החצים נשלחו לכיוונו של טומאסיץ'. בלם נבחרת בולגריה עשה טעויות של טירון, ועוד לפני פתיחת הליגה כבר החל לשמוע קריאות בוז מהיציע לאחר שני משחקים גרועים מאוד נגד מ.ס אשדוד. היו מי שציפו שיכולתו תשתפר עם פתיחת הליגה, אבל הוא המשיך ביכולת הנוראית שלו, כשזכור במיוחד משחק ההפסד 1:0 למכבי נתניה, בו כמעט כבש שער עצמי והיה נורא ואיום.

        במכבי תל אביב הבינו שהבלם סובל מקשיי הסתגלות לליגה, ובמיוחד מהעובדה שחלוצים מגיעים באופן די תכוף למצבים של אחד על אחד, מה שלא היה הצד החזק שלו. אפילו בן שמעון, שהיה האיש שהביא אותו והאמין בו, שלח אותו ליציע במשחק מול הכח עמידר רמת גן, אלא שלמשחק לאחר מכן, בהפסד 3:2 בקרית אליעזר למכבי חיפה, החזירו לעוד תצוגה כושלת. כשנפרד המאמן מהקבוצה לאחר שמונה מחזורים בלבד, גורלו של טומאסיץ' נראה חתום. אבי נמני לא האמין בו ושלח אותו לייבוש ארוך על הספסל.

        "טומאסיץ' הגיע למכבי על סמך על היכולת שגילה בהפועל פתח תקווה, בלבסקי סופיה ובנבחרת בולגריה", אומר אייל לחמן, "לבלמים מסוגו יש קושי רב להתאקלם לכדורגל הישראלי, מהסיבה שהכדורגל כאן משוחק בקצב שונה לחלוטין מאירופה. על פניו הוא נראה בלם איטי, אך הוא כלל לא כזה. צעדיו הארוכים הם אלה שעושים אותו מהיר, ולקח לו זמן להסתגל לכדורגל שלנו. מכבי אמנם לא הרוויחה בלם גדול, אבל אפשר בוודאות להגיד שהיא הרוויחה יציבות לאורך זמן. ככל שהזמן יעבור, אני מאמין שהוא ישדרג את היכולת שלו עוד יותר".

        כשנמני השתכנע

        עד פגרת החורף בינואר בילה טומאסיץ' את רוב זמנו על ספסל המחליפים. ייאמר לזכותו כי לא פצה פיו לרגע. הבלם קיבל את החלטתו של נמני והמשיך להתאמן חזק, כדי לנסות לרכוש את אמון המאמן. נקודת המפנה הגיעה בפגרת החורף. בזמן שכל חבריו יצאו לנפוש או לבקר את משפחותיהם, החליט טומאסיץ' כי הוא נשאר בארץ ומתאמן באופן אישי כדי לחזור לכושר. הדברים לא נעלמו מעיני הצוות המקצועי והנהלת המועדון, ומאחורי הקלעים כבר דיברו על האפשרות שיקבל הזדמנות נוספת להוכיח את יכולתו. לאט-לאט השתכנע גם נמני כי מדובר במקצוען והחזירו, אך לא לתפקיד הבלם, אלא לקישור האחורי. עד הקיץ קטף טומאסיץ' את פירות ההשקעה, ולקראת סיום העונה הפך להיות הבלם הקבוע של הצהובים, כשהוא מגלה אחריות ומנהיגות במרכז ההגנה.

        בקיץ החליטו בצוות המקצועי להשקיע עוד יותר בבלם. את האחריות לקח לירן שטראובר, לו מייחסים את ההצלחה הגדולה בעבודה עם טומאסיץ'. הכימיה בין טומאסיץ' לדרגוסלאב יבריץ' לא הייתה טובה. הבלם היה מקבל צעקות מהשוער, דבר שערער את הביטחון שלו. העונה טומאסיץ' מסתדר עם שטראובר, שמכוון את הבלם בכל הקשור לעמידה נכונה על המגרש. במועדון יודעים לספר כי הביטחון של הבלם, שנעלם בתחילת העונה שעברה, חזר במלואו. אם בעונה שעברה היה טומאסיץ' צריך להתאקלם בכדורגל הישראלי והשקיע את זמנו בשיקום האישי, העונה כבר מדברים שם על מנהיג אמיתי. הבלם הפך להיות דמות חשובה בקרית שלום, כשהוא מדרבן את חבריו לקבוצה, מעודד ומבקר כשצריך. לא אחת דיבר טומאסיץ' בחדר ההלבשה אל חבריו לקבוצה, מה שמסמל את הפיכתו לבעל הבית במרכז ההגנה. על אופיו לא תשמעו מילה אחת רעה. טומאסיץ' אחראי יחד עם גיז'רמו ישראלביץ על הרמת המוראל והבידור. חבריו מספרים כי הוא זה שתורם למצב הרוח לפני ואחרי משחקים, ואפילו עיתונאי הקבוצה יודעים כי הוא יכול להביך אותם בפני השחקנים, כמובן שברוח טובה.

        "אמנם טומאסיץ' לוקה קצת במהירות כמו הרבה בלמים בארץ, אבל בהחלט רואים שהוא יודע את העבודה", קובע ערן קוליק. "הוא מקרין שקט על הגנת של מכבי ותורם המון בניסיון שלו. יש לו עמידה נכונה על המגרש והוא מחפה באינטליגנציית משחק שלו על האיטיות. לא סתם ההגנה הזו היא אחת הטובות העונה, והוא לדעתי אחד האחראיים העיקריים לכך. יעשו טוב במועדון אם ישמרו עליו לכמה שנים".

        אבי כהן, בלם מכבי תל אביב בשנות ה-70 וה-80, לא מסכים עם קוליק: "בסך הכל הוא שחקן טוב, אבל לא מתקרב לרמות הגבוהות. אם מכבי תל אביב רוצה הישגים בשנים הבאות, היא תצטרך להביא בלם הרבה יותר טוב ממנו. לטעמי, הוא לא מספיק מנהיג. הוא גם נראה קצת מבוהל על הדשא כשמכבי נלחצת לשער, והטכניקה שלו ממש לא בשמיים. קשה לי לראות איך הוא יצליח כך לאורך שנים. הוא יהיה צריך להיות בשיאו בכדי לעצור את איתי שכטר וגילי ורמוט".

        הדרבי מעל הכל? בהחלט

        למרות היציבות של טומאסיץ', במכבי עדיין חוששים מחוסר הביטחון ששידר מספר פעמים בעונה שעברה. הצהובים מאמינים כי הוא יותר שחקן משלים בהגנה, ולכן אמורה הבאתו של רונאלד ראלדס להשלים ציוות מצוין בקו האחורי של הקבוצה. חשוב לציין כי הבאתו של הבוליביאני לא הייתה על חשבונו של טומאסיץ', שכבר תפס מקום של קבע בהגנה. הערב, מול ההתקפה הטובה ביותר, אולי, בארץ, יצטרך להוכיח טומאסיץ' כי את המחמאות הוא לא הרוויח סתם. משחק טוב של הבלם ושמירה על שער נקי, והוא יקבל עוד נקודות לתעודת ההערכה שלו. תבוסה, והסיפור מתחילת העונה שעברה יחל מחדש.